יעקב בין שתי נשים

יעקב בין שתי נשים – השוואה בין רחל ללאה לאורך חיי הזוגיות:
ראשית נקרא את פסוקים יב-יח ונשאל:

• מה מתרחש לאחר הנשיקה? (רחל מספרת ללבן שיעקב הגיע, ולבן מקבל את יעקב בשמחה ובאהבה)
• איזה הסכם נחתם בין יעקב ובין לבן? (יעקב יעבוד בעבור לבן ובתמורה יקבל את רחל לאישה)

נמשיך ונקרא שנית את פסוק יח: "וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים, וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ".
נציין שמשפט זה הפך להיות ביטוי שגור המסמל אהבה גדולה וחזקה.
נשאל את התלמידים:

• מה דעתכם על המשפט הזה? כיצד ייתכן שיעקב עבד בעבור רחל זמן ארוך כל כך, והזמן נדמה לו כימים אחדים? (כפי שציינו בשיעור הקודם – האהבה שחש יעקב נתנה לו כוח עצום וגרמה לזמן לעבור מהר)

נמשיך ונקרא את פסוקים יט-לא ונוודא הבנת העלילה בפרק כולו. נציין כי בפסוקים שקראנו עד כה נוכחת מאוד ההשוואה. נשאל את התלמידים:

• איזו השוואה נוכחת בסיפורנו באופן מפורש?
• האם אתם מזהים השוואה נוספת שמרומזת בפסוקים?

נקרין על הלוח שתי השוואות – מפורשת ומרומזת.
נציין שבפרק מסתתרת גם השוואה רחבה יותר שמלווה למעשה את כל סיפורי יעקב, ואותה נגלה במהלך הלימוד.
נתחיל בהשוואה הראשונה, הגלויה בפרק: ההשוואה בין רחל ללאה. נציין שכדי לתאר תמונה רחבה של התהליך כולו בהשוואה זו נדלג בינתיים על העמקה ברמיית ליל הכלולות ונמשיך לסוף הפרק.
נחלק לתלמידים את דף העבודה לעבודה בזוגות על היחסים בין האחיות מן ההיכרות עם יעקב ועד לידת הילדים (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נאסוף את התשובות במליאה ונסכם: ההנגדה בין לאה לרחל מתחילה כבר בתיאור המראה החיצוני שלהן ומתעצמת בסיפורי הלידה של בניהן.

השוואה שנייה – יעקב רימה את עשו, לבן מרמה את יעקב:
נמשיך ונקרא את פסוקים כא-ל ונשאל את התלמידים:

• כיצד לבן מרמה את יעקב בחשכת הליל? (גורם לו לחשוב שהאישה הנכנסת לאוהלו היא רחל, ולמעשה היא לאה)
• מתי יעקב מבין שרומה? (בבוקר, כשעולה האור, כשכבר אין דרך חזרה)
• איך ייתכן שיעקב, המשתוקק לרחל במשך שבע שנים, אינו מזהה – אפילו תחת חשכה – שהוא באוהל עם האישה הלא נכונה?

נקרין על הלוח מדרש חז"ל המנסה להסביר את פשר טעותו של יעקב.
נשאל בעקבות הקריאה:

• לפי מדרש זה, מדוע טעה יעקב לחשוב שלאה היא רחל? על מי האחריות לטעות זו? (על רחל ששיתפה פעולה עם אחותה ברגע האחרון למרות סיכומה עם יעקב)
• לפי המדרש, מדוע החליטה רחל ברגע האחרון למסור את הסימנים לאחותה ולהשתתף בשקר אביה? (היא פחדה שכשיעקב יזהה שלאה עמו באוהל, הוא יכעס וידחה אותה, ואחותה תתבזה)
• למה המדרש שם בפיו של יעקב את המילים: "אחיו אני ברמאות"? מה הרמאות שעשה יעקב? (גם אני יודע לרמות ולכן אינני חושש. יש כאן רמז למעשי הרמאות של יעקב כלפי אביו ואחיו)

נעיין בבראשית פרק כז פסוקים טו-טז ופסוק כג ונשאל את התלמידים.

• האם גם במעשה הרמייה של יעקב זויפו סימני זיהוי? מהם? (בהחלט: בגדי עשו ושער גופו. בעזרתם דאגה רבקה שיצחק העיוור יזהה במישוש את יעקב כעשו)
  נפנה את תלמידים לדף העבודה לעבודה בזוגות (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

נשוב למליאה, נשמע את תשובות התלמידים ונסכם: תשובתו הצדקנית של לבן מבהירה מעל לכל ספק שמעשה הרמייה שלו היה מתוכנן היטב, וברמיזתו לרמאותו של יעקב הוא מעמת אותו עם חטאו בעבר. החילופין בין רחל ללאה הן עונש הפועל על פי העיקרון האלוהי של מידה כנגד מידה על מעשה הרמייה בפרשת הבכורה והברכה שגנב מעשו, ועל פי המדרשים יש כאן סגירת מעגל שפוקחת את עיניו לראות את חטאו שלו.
עם זה, ניכר גם הבדל חשוב בין מעשי הרמייה. נשאל את התלמידים:

• מהו ההבדל העיקרי בין מעשה הרמייה של יעקב לרמאותו של לבן? (היוזמה למעשה של יעקב איננה של יעקב אלא של אימו)

נעיין שוב בפרק כז פסוקים יא-יג ונבחן את הדו-שיח בין יעקב לאמו סביב הרמאות המתוכננת ונשאל את התלמידים:

• האם יעקב הסכים מיד למעשה הרמייה שיזמה אמו? מדוע? (לא. הוא הביע ספק במעשה. אולי כי לא רצה לרמות את אביו ואולי כי חשש להתגלות ולקבל קללה במקום ברכה)
• כיצד השתכנע יעקב בסופו של דבר? (רבקה הבטיחה לו שתישא את הקללה על עצמה, אם יתגלה ויקולל)
• חוו דעתכם: האם אפשר לראות בדו-שיח זה "נסיבות מקלות" ברמייה של יעקב? האם המעשה שלו פחות חמור ממעשה לבן, לדעתכם? מדוע?
• לתלמידים מתקדמים: רבקה הייתה בטוחה שיצחק טועה משום שהוא לא ראה את המציאות נכוחה, האם במצב כזה הרמייה היא שונה? אולי היא אפילו הירואית?

לסיום נקשור בין שתי ההשוואות שעשינו דרך השאלה:

• לאחר התוכחה הרמוזה של לבן ליעקב בכתובים והתוכחה המפורשת של לאה על פי המדרש, האם לדעתכם קיבל יעקב את טענת לבן שלאה היא שראויה להינשא לו? מדוע? (נראה שכן, כי איננו משיב ללבן דבר ואיננו מגרש את לאה, אבל אולי לא, כי הוא מתעקש להינשא גם לרחל)
• האם לדעתכם, יעקב היה צריך בשלב זה לוותר על נישואיו לרחל? מדוע?

נסכם: מהפסוקים שלמדנו בפרק זה עולות שתי השוואות ומהם יצאנו לשאלה כיצד המתחים שמעוררות השוואות אלה משפיעים על יעקב. אומנם מעשה הרמייה של לבן והנישואין הכפולים מתארים שינוי בהלך רוחו של יעקב המקבל עליו את גזרת 'מידה כנגד מידה', אבל ההשוואה בין שתי הנשים והמתח המתעורר מן הקנאה ביניהן נותר לא פתור. יעקב קיבל את ברכת אביו כבכור בעזרת תחבולה, ולכן יש אולי מן הצדק שיישא את לאה הבכורה לאחר התחבולה. נראה שיעקב מבין ומקבל זאת בדיעבד, אך איננו מוותר על נישואיו לרחל אהובתו. באופן אירוני, אך גם הגיוני מאוד, דווקא לאה הבכורה השנואה היא שמסייעת לו לממש את ברכת הזרע, אל מול רחל היפה והאהובה שבפרק זה עומדת עדיין בעקרותה. השידוך שנכפה על יעקב מתגלה לפחות בינתיים, כשידוך ראוי ופורה יותר בעבורו, מהשידוך לאהבת ליבו.

יעקב בחר להמשיך לחיות עם לאה, אך גם לממש את אהבתו לרחל. בסופו של תהליך נראה שיעקב קיבל באופן מלא את נישואיו ללאה. כדי להבהיר לתלמידים את התמודדות יעקב עם המצב שנכפה עליו נציג לכיתה את המשפט הזה:
'אם החיים נותנים לך לימונים – תעשה מהם לימונדה'. (פתגם עממי שמיוחס לסופר דייל קרנגי)
נציג את המשפט בכיתה ונזמין את התלמידים לענות:

• מה כוונת הפתגם? מה מסמלים הלימונים ומהי הלימונדה? (כאשר אדם נקלע למצב שהוא לא בחר בו – קיבל לימונים חמוצים – מומלץ שיפעל באופן מיטבי וכך יוכל להפיק מהמצב את המרב – יכין לימונדה מתוקה. גורל האדם מצוי בידיו, וביכולתו לשפר את נסיבות חייו)
• האם אתם מסכימים עם ההמלצה של הפתגם?
• האם יישמתם פעם את ההמלצה בעצמכם?
• האם אתם מכירים אנשים שמיישמים את הפתגם באורח חייהם?
• לפי הביטוי מה המקום של האכזבות בחיים?
• האם תמיד נכון לקבל את המצב שנקלעתם אליו ולפעול בתוכו?
• מה האפשרות האחרת?

תוכן: עסקנו בהשוואות שהפרק מזמן: בין רחל ללאה ובין רמיית יעקב לרמיית לבן.
מיומנויות: השווינו בין רמיית יעקב את עשו לרמיית לבן את יעקב.
מתודה: שמענו שיר שמציע פרשנות מדרשית לסיפור יעקב, רחל ולאה.