סגור תצוגת כיתה
הפרק

בהתחדש זמנך עם בוקר ועם ליל

פרק קד, כז-לה

שיעור שלישי מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

שיעור זה יעסוק בייחודה של הבריאה המכילה בתוכה מחזוריות יום-יומית ותהליכי צמיחה וקמילה. נעסוק באופן שבו בא נושא זה לידי ביטוי בנוגע לאדם: המוות כחלק הכרחי להתחדשות החיים, וכיצד החוכמה האלוהית מאפשרת, כמו בטבע, התחדשות גם ביחסי האדם והאל – החטא והסתר הפנים הם שלבים בדרך ומתוכם צומח התיקון.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – למדני אלוהיי:
נקרא יחד את שירה של לאה גולדברג 'למדני אלוהיי'.
נשאל את התלמידים:

  • מהי התפילה בשיר זה?
  • איזה קשר המשוררת יוצרת בין המחזוריות בטבע ובין חיי האדם? (הבשלה וקמילה, הצלחה וכישלון וכו')
  • מדוע המשוררת מבקשת לברך את הזמן המתחדש? ממה היא חוששת?

נציין שהיום נעסוק בסיומו של מזמור קד היוצר קשר מעניין בין ההתחדשות היום-יומית של הבריאה ובין חיי האדם.

אפשרות שנייה – "כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב":
נכתוב על הלוח את פסוק יט מפרק ג בבראשית: "כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב".
נשאל את התלמידים:

  • איזה תהליך מתאר המשפט הזה?
  • מה הכוונה שבאנו מהעפר ואליו אנחנו שבים?
  • האם תוכלו לחשוב על דוגמאות מחיי האדם שבהם חומר שקמל יכול לשמש לצמיחה מחודשת? (לדוגמה: קומפוסט: החומר האורגני שנרקב משפר את הקרקע, ועליה יצמח היבול החדש).

נציין שהיום נעסוק בין השאר במעגליות הצמיחה והקמילה בבריאה ובחיי האדם.

אפשרות שלישית – אבא:
נאזין יחד לשירו של אביתר בנאי 'אבא'.
נשאל את התלמידים:

  • מה כותב השיר מבקש מאלוהים?
  • איזה תהליך האל יכול לעזור לו לעבור?
  • מדוע לדעתכם הוא מפנה את הבקשה שלו לאלוהים?
  • מדוע בסוף הוא מבקש מ"יונתי בחגווי הסלע" שתשיר לו שיר חדש?

שיר זה מתאר בקשה של האדם לאלוהים שיהיה עמו ויעזור לו להתחדש ולעבור דרך קשה, ובכך נעסוק גם בשיעור, ונראה כיצד גם המזמור משתמש בטבע כדוגמה למי שיש בו בכל פעם "שיר חדש".

אפשרות רביעית:
נאזין יחד לקריאת מזמור קד על רקע נופים עוצרי נשימה.

הזמנה לקריאה

נקרא את המזמור כולו פעם אחת ונזכיר שבשיעור הקודם קראנו את פסוקים א-כז וראינו כיצד ההרמוניה שבבריאה מבטאת את חוכמתו של ה'. היום נקדיש את השיעור לסיום המזמור, פסוקים כז-לה, ונבחן במה עוסקים פסוקים אלה.
נקרא את פסוקים כז-לב ונפרש את המילים הקשות:

  • "יְשַׂבֵּרוּן" – יקוו, יצפו;
  • "תֹּסֵף רוּחָם" – תאסוף מהם את רוחם.

נבקש מהתלמידים לערוך במחברת רשימה של הפעולות שעושה האל כלפי האדם והעולם, ואת תוצאות הפעולות האלו. נקרין את הרשימה על הלוח.
נבקש מן התלמידים לזהות בטבלה מצד אחד פעולות של חיים ושפע ומצד שני פעולות של מוות ומחסור ולצבוע אותן בצבעים שונים.

פעולת ה' תוצאת הפעולה
נותן אוכל לאדם האדם מלקט את האוכל
פותח ידו האדם שבע
מסתיר פניו האדם נבהל
לוקח את רוח האדם האדם גווע ושב אל עפרו
שולח רוחו באדם האדם נברא

לאחר שנצבע את הטבלה נשאל את התלמידים:

  • האם תוכלו לאפיין את התנועה הפנימית המאפיינת את הטבלה הזאת, ומכאן את פעולות האל כלפי האדם? (יש כאן תנועה מחזורית, מתחדשת: אלוהים מחייה את האדם (פותח ידו שישבע) => אלוהים מסתיר את פניו מהאדם והאדם גווע => אלוהים מחייה את האדם (שולח רוחו) וחוזר חלילה)
  • במה עסק חלקו הראשון של המזמור? ומה החידוש בפסוקים אלה? (עד כה תואר הקיום במזמור בהרמוניה בין הנבראים וכיצד הזיקה ביניהם יוצרת מערכת שלמה של חיים – העצים – בתים לעופות, האדם – באמצעות השמש מקבל את מזונו וכו'. בפסוקים האלו נכנס בפעם הראשונה גם הכיליון ולא רק החיוּת שבבריאה)
  • מדוע לדעתכם במזמור שכולו תודה על קיום העולם ויצוריו המשורר מזכיר את ההפך מכל אלה – את המוות והחידלון?

נחלק לתלמידים את דף העבודה העוסק בשאלה זו (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשוב למליאה ונסכם: פסוקים כז-ל מוסיפים לנו נדבך חשוב בתהליך הבריאה, שחשוב לא פחות ליצירת ההרמוניה ולהזנה המעגלית בין המרכיבים השונים של הקיום: המוות. נוכחותו של המוות בתוך הבריאה הכרחית ליצירת חיים חדשים. החומר האורגני המתכלה הוא שמכיל בתוכו את האפשרות לבריאה החדשה ובלעדיו היא לא תיתכן.
נקרא את פסוקים לא-לב ונשאל:

  • האם תוכלו לחשוב כיצד משקפים גם פסוקים אלה את מחזוריות החיים והמוות – לא רק בחיי האדם אלא גם בטבע עצמו? (לאל יש היכולת להרעיד את הארץ ולעשן את ההרים במגע ידיו; וגם כאן הכיליון והשרפה יכולים ליצור מתוכם צמיחה חדשה).

הבנה אחרת של הקשר בין המחזוריות בטבע לחיי האדם היא שחלק מההרמוניה הכללית בעולם היא גם היציאה מהסדר, ופעמים שהתפרצות הר געש וכדומה גם משאירה את האדם בתחושה של יראה מהנוראות של הטבע ואלוהי הטבע.

יִתַּמּוּ חַטָּאִים:
נקרא את פסוקים כט-לה.
נתמקד במושג 'הסתר פנים' המופיע בפסוק כט. נציין שעד כה קראנו פרשנויות שמתארות את הסתר הפנים של האל כמניעת חומרי החיים מן האדם, המובילים למותו ונשאל:

  • האם אתם מכירים פרשנויות נוספות למושג הזה?
  • האם אפשר להבין את הסתר הפנים גם באופן מופשט יותר?

נקרין על הלוח את פסוק ג מתוך תהילים פרק קב: "אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי בְּיוֹם צַר לִי, הַטֵּה אֵלַי אָזְנֶךָ בְּיוֹם אֶקְרָא, מַהֵר עֲנֵנִי".
נשאל את התלמידים:

  • מהי משמעות הסתר הפנים על פי פסוק זה? (כשהאדם בצרה והוא חש בודד הוא מרגיש שאלוהים מסתיר את פניו ממנו)
  • האם יש קשר בין משמעות זו של הסתר הפנים לבין מזמור קד? (המושג חריג מאוד בפרק, ולא ברור מה הקשר שלו למתואר במזמור)
  • איזה קשר עשוי להיות בין הסתר הפנים בפסוק כט ובין התפילה בפסוק לה ש"יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ"? (אפשר להבין שהסתר הפנים הוא עונש על החטאים והוא שמביא לחידלון ומוות בטבע, מאידך גיסא אפשר לומר שהמוות והחידלון הם חלק מהמעגליות והתהליכים של ההתחדשות בטבע)

פסוק לה העסיק את הפרשנים ויש כמה אפשרויות פרשניות להבינו. נשאל את התלמידים:

  • מה לדעתכם פירוש המילה "חַטָּאִים"? (מעשים רעים שאדם עושה)

נציין שאף שזוהי הפרשנות שעולה לנו, בפסוק זה כוונת המילה "חַטָּאִים" היא דרך אחרת לומר 'חוטאים' – במשקל קַטָּל כמו: סַבָּל, גַנָּב, נַגָּר, חַיָּט וכן הלאה. המשמעות תלויה בניקוד:

  1. חַטָּאִים הם אנשים חוטאים;
  2. חֲטָאִים הם עוונות.

נשאל את התלמידים:

  • בהבנה שהמילה "חַטָּאִים" משמעותה חוטאים, איזו תקבולת נמצאת לפנינו? (תקבולת נרדפת כיאסטית. "חַטָּאִים" מקבילה ל"וּרְשָׁעִים")

נקרין על הלוח את התקבולת בפסוק.

סיכום:
לסיכום השיעור נביט במבט רחב על סיפור הבריאה בפרק א בבראשית לעומת תיאורה בתהילים פרק קד ונשאל:

  • האם תוכלו לחשוב על הבדל מהותי בין שני סוגי הבריאה המתוארים בכל אחד מן הפרקים מבחינת התהליך המתרחש בהם?

נסביר: בפרק א בבראשית מסופר סיפור בריאה סגור וחד-פעמי: בכל יום נבראים ברואים חדשים, ובכל יום אלוהים מסיים את הבריאה וממשיך הלאה. לעומת זאת, במזמורנו פגשנו בריאה מחזורית, מעגלית ומתחדשת. זוהי בריאה שתהליך הקמילה והצמיחה הוא חלק בלתי-נפרד ממנה והוא קורה מדי יום ביומו.

מבט לחיים

נערוך דיון קצר בשאלות העולות מתוך שתי הגישות:

  • תארו את ההבדל בין עולם סטטי וטוב ובין עולם דינמי ומתחדש שכולל גם מוות וחטא?
  • איזה עולם עדיף לדעתכם?
  • מה מפסידים ומה מרוויחים בכל אחד מן העולמות?
  • האם היינו רוצים לחיות בעולם שאין בו מוות וחטא? מדוע?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על תהליך הבריאה המחזורי כפי שהוא משתקף במזמור זה, התמקדנו במוות שהוא חלק מהחיים ותהינו כיצד משפיע תהליך זה על יחסי אלוהים ואדם.
מיומנויות: למדנו סיפור תלמודי והבדלי ניקוד שיוצרים הבדל משמעות במילה.
מתודה: קראנו שיר עברי שעוסק בתוכן המזמור.

אפשר עוד...

שיעורו של בני גזונדהייט 'בריאה מתמדת' מתוך אתר 929.

הרחבה: מדרש:
נציין שאף שמבחינה לשונית פירוש המילה "חַטָּאִים" היא אנשים חוטאים, פרשנים רבים התייחסו למילה זו במשמעות של חֲטָאִים (מעשי חטא) ובכך גם מתמקד המדרש. נחלק לתלמידים חברותא קצרה על הפרשנות השנייה ועל ההבדל בין תפיסות העולם בשתי הפרשנויות (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

נשוב למליאה ונסביר: לבעלי החיים ולצמחים אין אמות מידה מוסריות שהם יכולים לסטות מהן. גם האריות הטורפים עושים את התפקיד שיועד להם. אבל כאשר האדם חוטא הוא מפר את ההרמוניה שבבריאה ולכן, על פי תפיסתו של ר' מאיר, אין מקום לאנשים חוטאים בעולם.
לעומתו, ברוריה סבורה שהחטא הוא חלק ממחזוריות הבריאה, כמו המוות, ואפשר מתוכו לתקן תיקון, והוא יצמיח התחדשות.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
למדני אלוהיי
מתוך 'שירי סוף הדרך' מאת לאה גולדברג לַמְּדֵנִי, אֱלֹהַי, בָּרֵך וְהִתְפַּלֵּל עַל סוֹד עָלֶה קָמֵל,...
למדני אלוהיי

מתוך 'שירי סוף הדרך' מאת לאה גולדברג

לַמְּדֵנִי, אֱלֹהַי, בָּרֵך וְהִתְפַּלֵּל
עַל סוֹד עָלֶה קָמֵל, עַל נֹגַהּ פְּרִי בָּשֵׁל,
עַל הַחֵרוּת הַזֹּאת: לִרְאוֹת, לָחוּשׁ, לִנְשֹׁם,
לָדַעַת, לְיַחֵל, לְהִכָּשֵׁל.

לַמֵּד אֶת שִׂפְתוֹתַי בְּרָכָה וְשִׁיר הַלֵּל
בְּהִתְחַדֵּשׁ זְמַנְּךָ עִם בֹּקֶר וְעִם לֵיל,
לְבַל יִהְיֶה יוֹמִי הַיּוֹם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.
לְבַל יִהְיֶה עָלַי יוֹמִי הֶרְגֵּל.

אבא
קרדיט: פורסם על ידי מוזיקה ישראלית ב-2009. 
אבא

קרדיט: פורסם על ידי מוזיקה ישראלית ב-2009. 

אשירה לה' בחיי
קרדיט: פורסם על ידי שמואל רונן – Shmuel Ronen ב-6 באפריל 2014.
אשירה לה' בחיי

קרדיט: פורסם על ידי שמואל רונן – Shmuel Ronen ב-6 באפריל 2014.

פעולות ה' ותוצאותיהן
פעולת ה' תוצאת הפעולה נותן אוכל לאדם האדם מלקט את האוכל פותח ידו האדם שבע...
פעולות ה' ותוצאותיהן
פעולת ה' תוצאת הפעולה
נותן אוכל לאדם האדם מלקט את האוכל
פותח ידו האדם שבע
מסתיר פניו האדם נבהל
לוקח את רוח האדם האדם גווע ושב על עפרו
שולח רוחו באדם האדם נבר
דפי עבודה והעשרה לשיעור
תקבולת פסוק לה
מקום האל בעולם
אדם נברא באחרונה. למה נברא באחרונה? שלא תזוח דעתו עליו, שלא יתנשא מעל אחרים. אומרים...
מקום האל בעולם
"מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ, וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ. וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים, וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ."
(ח, ה-ו)

frank60 / Shutterstock.com

אדם נברא באחרונה. למה נברא באחרונה? שלא תזוח דעתו עליו, שלא יתנשא מעל אחרים. אומרים לו: יתוש נברא לפניך במעשה בראשית.
דבר אחר: כדי שייכנס לסעודה מיד. למה הדבר דומה? למלך שבנה ארמון וחנך אותו והתקין סעודה, ואחר כך זימן את האורחים.

(מעובד. על פי: תוספתא, סנהדרין, פרק ח הלכה ז-ח)

  • על פי המדרש – מדוע נברא האדם אחרון מכל הברואים, ביום השישי, ומה אפשר ללמוד מכך על מעמדו של האדם בעולם? הביאו את שתי התשובות.
  • הסבירו את המתח המתח בנוגע למקומו של האדם בעולם המתואר בתהלים פרק ח.
שני כיסים
אמר רבי שמחה בונים מפְּשִיסְחָה:לכל אחד צריכים להיות שני כיסים, ובהם ישתמש כשיצטרך לכך.בכיס אחד...
שני כיסים
"מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ, וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ. וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים, וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ."
(ח, ה-ו)

IfH / Shutterstock.com

אמר רבי שמחה בונים מפְּשִיסְחָה:
לכל אחד צריכים להיות שני כיסים, ובהם ישתמש כשיצטרך לכך.
בכיס אחד יהיה כתוב – "בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם" (משנה, מסכת סנהדרין, פרק ד משנה ה), ובכיס השני – "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר" (בראשית יח, כז).
ועוד הוסיף: הרבה טועים, ומשתמשים בכיס ההפוך מזה שהם צריכים לו.

נוסח הקרדיט: מבוסס על "שני כיסים", אתר זושא – מגלים את הסיפור החסידי. © מטח

  • איזה פסוק בתהלים ח מתאים לאמירה: "בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם"?
    ואיזה פסוק בתהלים ח מתאים לאמירה: "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר"?
  • בראייה פסיכולוגית, מדוע האדם זקוק לשני פתקים שונים כאלה בכיסיו?
מעשה אצבעותיך
"מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ" – המשורר מתפעל מן השמיים, שהם יצירתו של האל. מן המילים "כִּי אֶרְאֶה...
מעשה אצבעותיך
"כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה."
(ח, ד)

M.Style / Shutterstock.com

"מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ" – המשורר מתפעל מן השמיים, שהם יצירתו של האל. מן המילים "כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ" משתמע אולי שלאל יש אצבעות אדירות שממדיהן הן כממדי השמיים.
היום אנחנו משתמשים בביטוי "מעשה ידיך" כדי לתאר תוצר שיצר מישהו.

  • במזמור יש ביטוי מקביל לביטוי "מעשה אצבעותיך". מצאו אותו.
  • תארו יצירה שהיא מעשה אצבעותיכם – אתם יכולים גם להציג אותה.
ברכי נפשי
המזמור נפתח ונסגר בקריאת התפעלות מהעולם ומהיוצר שלו: "בָּרְכִי נַפְשִׁי". והברכה היא מתוך שמחה, כי...
ברכי נפשי
"בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' ה' אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ."
(קד, א)

איור: shutterstock.com

המזמור נפתח ונסגר בקריאת התפעלות מהעולם ומהיוצר שלו: "בָּרְכִי נַפְשִׁי". והברכה היא מתוך שמחה, כי ככה מתנהלים החיים. לא רק הטבע מופלא, אפילו עבודת האדמה נעשית בשמחה, ועל כך מברך הדובר.
מזמור קד מתפלמס עם תפיסת האדם כנזר הבריאה, כמי שרודה בבעלי החיים (מבראשית א), אבל הוא עושה זאת תוך שהוא שר שיר הלל לאלוהים, לבריאה, לשמחה וליופי – "בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' הַלְלוּ-יָהּ" (קד, לה).

  • לכל אחד יש אפשרות להתבונן על העולם מנקודות מבט שונות. הדובר במזמור בוחר לברך על היופי ועל התכליתיות של העולם.
    הסתכלו על העולם שסביבכם מתוך עמדה זהה – על מה הייתם רוצים לברך? ערכו רשימה של הדברים הסובבים אתכם, ונסו להסתכל עליהם במבט מברך וחיובי.
הוד והדר
הצירוף "הוֹד וְהָדָר" מופיע במקומות נוספים במקרא, והוא מתאר את הכבוד והפאר האופפים את האל....
הוד והדר
"בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' ה' אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ."
(קד, א)

Beautiful landscape / Shutterstock.com

הצירוף "הוֹד וְהָדָר" מופיע במקומות נוספים במקרא, והוא מתאר את הכבוד והפאר האופפים את האל. בפסוק מתוארים כבודו וגדולתו של האל באמצעות מעשה הבריאה המתחדש מדי יום. הטבע מדומה לכסותו של האל, המלאה ב"הוד והדר".
גם כיום משתמשים בצירוף "הוֹד וְהָדָר" כדי לתאר אווירה של רוממות, פאר וכבוד.

  • מִצאו במילון של העברית המודרנית את הפירוש למילה "הוד" ואת הפירוש למילה "הדר". מה האפקט הנוצר משיבוצן כצירוף זו לצד זו?
מה אתה רוצה ממני / חנן בן ארי
במזמור ח יש התפעלות מיופי הבריאה ומן העוצמה החבויה בטבע, הגורמת לאדם להרגיש קטן וחסר...
מה אתה רוצה ממני / חנן בן ארי
"מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ."
(ח, ה)

במזמור ח יש התפעלות מיופי הבריאה ומן העוצמה החבויה בטבע, הגורמת לאדם להרגיש קטן וחסר משמעות. האדם פונה אל האל ושואל: "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ, וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ"? כלומר – מדוע האל בכלל מתייחס לאדם, משגיח עליו ועוקב אחר מעשיו?
תחושה דומה מתוארת בשיר "מה אתה רוצה ממני?" של היוצר חנן בן ארי.

למילות השיר

מה אתה רוצה ממני?

תשמור עליי מפניי
תשמור אותי אמיתי
כל התפילות / מילים ריקות
שתקנו די / דבר עכשיו
מה אתה רוצה ממני
מה? מה?
מי ביקש ממך לזרוק בי נשמה
למה לא תבוא אליי בצהריים
תחבק / תביט לי בעיניים
הבטחת שתמיד תהיה
האור בקצה החשיכה
פסנתר בחול / כבר לא יכול
ניסיתי די / עכשיו תורך
מה אתה רוצה ממני
מה? מה?
מי ביקש ממך לזרוק בי נשמה
למה לא תבוא אליי כבר בין ערביים
תחבק / תביט לי בעיניים

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

קרדיט: חנן בן ארי – מה אתה רוצה ממני (קליפ רשמי) Hanan Ben Ari. מילים ולחן: חנן בן ארי, הפקה מוסיקלית ועיבוד: אייל מזיג

למדני אלוהיי / לאה גולדברג
בשיר "למדני אלוהיי" פונה לאה גולדברג לאלוהים בבקשה שהחיים לא יהפכו להרגל, שהיא לא תפסיק...
למדני אלוהיי / לאה גולדברג
"בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' ה' אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ."
(קד, א)

לאה גולדברג, 1946. צילום: דוד אלדן, לע"מ

בשיר "למדני אלוהיי" פונה לאה גולדברג לאלוהים בבקשה שהחיים לא יהפכו להרגל, שהיא לא תפסיק להתפעל מהדברים הקטנים, לא תיקח אותם כמובנים מאליהם ותדע להודות עליהם.

  • מזמור קה מתאר את התחדשות הבריאה מדי יום ואת ההתפעלות מיופיו של הטבע. אם קוראים את השיר "למדני אלוהיי" של לאה גולדברג בסמיכות למזמור קד, מתחדדת הבקשה של המשוררת – לְמה היא מייחלת?
התהום
בבריאת העולם ריסן האל את המים הקדמונים – סגר אותם בתהום (מים תת-קרקעיים), ניקז אותם...
התהום
"תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ, עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם."
(קד, ו)

Ase / Shutterstock.com

בבריאת העולם ריסן האל את המים הקדמונים – סגר אותם בתהום (מים תת-קרקעיים), ניקז אותם מההרים "אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם" וקבע להם "גְּבוּל… בַּל יַעֲבֹרוּן" (תהלים כד, ח-ט).
במזמור מתואר כיצד האל ממלא את התהום במים המכסים אותה כלבוש, לאחר שברא את יסודות הארץ.

להמשך קריאה

המילה המקבילה למילה "תהום" בספרות האכדית היא "תיאמת", וזהו גם שמה של אלת המים המפלצתית שמסמלת את הים הקדמון במיתוס הבריאה הבבלי. על פי מיתוס הבריאה הבבלי, האל מרדוך נאבק באלה תיאמת, גבר עליה ומגופתה ברא את השמיים ואת הים.
הופעת המילה "תהום" במקרא מבטאת לא פעם מלחמה במיתוס הקדום המתאר את מאבק האלים בתיאמת.

  • חפשו באתר dicta מופעים נוספים של המילה "תהום" במקרא.
    באילו הקשרים מופיעה המילה "תהום" בדרך כלל, ומה ניתן ללמוד עליה מכך?
הים
הרבה מים יש במזמור. הבריאה היא סידור המים והגבלתם. המים הם המפתח לאקולוגיה של העולם,...
הים
"זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר, חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת."
(קד, כה)

kryzhov / Shutterstock.com

הרבה מים יש במזמור. הבריאה היא סידור המים והגבלתם. המים הם המפתח לאקולוגיה של העולם, והדובדבן שבקצפת הוא הים הגדול שבו "לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ" (תהלים קד, כו). בלי מים אין חיים, אבל מי שמכיר את סיפורי הבריאה בתרבויות השכנות יודע שיש עוד מסר בטיפול האלוהי במים.

להמשך קריאה

בתחילת המזמור (פסוקים ו-ט) המסר מועבר רק ברמז, אולם בפסוק כה מתואר הים במפורש כמקום שָׁלֵו ושקט הממלא תפקידים אקולוגיים ותעבורתיים. ההתייחסות למים בכלל במזמור, ולים בפרט, רומזת למיתוסים עתיקים של המזרח הקדום שבהם מתוארים קרבות קשים מול הים ומפלצותיו. בתרבות הכנענית "ים" הוא אֵל הים, הנהרות ומקוואות המים, שביקש לשלוט בעולם והציף את האדמה במלחמתו באל בעל (האל הראשי של עמי כנען).

  • כיצד מדגיש מחבר המזמור את עליונותו של ה' על הים?
מזמור קד ומזמור אחנתון לשמש
אחנתון הוא כינוי למלך המצרי אמנחותפ הרביעי (המאה ה-14 לפני הספירה), אשר חולל מהפכה במצרים...
מזמור קד ומזמור אחנתון לשמש
"בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' ה' אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ."
(קד, א)

אחנתון, נפרטיטי ושלוש בנות מתחת, עמארנה, 1345 בערך לפנה"ס. מאוסף מוזיאון פרגמון, ברלין. צילום: Richard Mortel, flickr, CC BY 2.0

אחנתון הוא כינוי למלך המצרי אמנחותפ הרביעי (המאה ה-14 לפני הספירה), אשר חולל מהפכה במצרים העתיקה וקבע כי השמש היא האלוהות הראשית במצרים. הוא העביר את בירת מצרים לעיר חדשה שהקים, כיום תל אל-עמארנה. באל-עמארנה נמצאו טקסטים עתיקים רבים, וביניהם נתגלה המנון מצרי לשמש מאותה התקופה, שיש בו מקבילות רבות למזמור תהלים קד. נראה שמשורר תהלים קד הכיר את המזמור המצרי הקדום, ועשה בו שימוש גם כדי להתפלמס עימו.

למילות המזמור המצרי העתיק

תופע בהדר באפק השמים
תשקע באפק מערב הארץ
בחשכה
כל ארי יצא ממאורתו,
כל הרמש ישכו. חושך…
הציפורים תעופינה מקיניהן
האוניות יהלכון צפונה ודרומה…
דגי היאור יפזזו אל פניך
מה רבו מעשיך, נסתרו
מפני האל היחיד
נתת היאור… וישטוף הריהם…
לרוות שדותם בכפריהם

זרחת ויחיו, תשקע ומתו

מבוסס על: יאיר הופמן, עולם התנ"ך – תהלים ב, 2002, עמ' 125, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.

  • מה הם קווי הדמיון וקווי השוני בין המזמור המצרי הקדום לבין מזמור תהלים קד?
גיתית
  הגיתית הייתה כנראה כלי נגינה, וייתכן שמקור שמה מן העיר הפלשתית גת. הצעה אחרת...
גיתית
"לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית מִזְמוֹר לְדָוִד."
(ח, א)

כלֵי נגינה על גבי מטבעות שונים מתקופת מרד בר כוכבא. מטבע אחד: דימויי כִּנוֹר או נבל או גיתית. מטבע שני: שתי חצוצרות מתוך ויקיפדיה. צילום: Tallenna tiedosto , ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0

 

הגיתית הייתה כנראה כלי נגינה, וייתכן שמקור שמה מן העיר הפלשתית גת. הצעה אחרת היא כי הגיתית קשורה לגת, מקום דריכת הענבים. לפי פירוש זה הגיתית אינה כלי נגינה אלא מזמור שהושר בעת שדרכו את הענבים בגת. הגיתית מוזכרת בכותרת של שני מזמורי תהלים נוספים: פא, פד.

  • הגיתית מופיעה בכותרת של שלושה מזמורי תהלים. עיון בספר תהלים מלמד שיש בו עוד כותרות מזמורים הקשורות לעולם המוזיקה. חפשו אותן בספר.
יעל אבקסיס מקריאה תהלים
כל קריאה היא קריאה פרשנית. השחקנית יעל אבקסיס מקריאה את מזמור קד, כחלק ממיזם שבו...
יעל אבקסיס מקריאה תהלים
"בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' ה' אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ."
(קד, א)

כל קריאה היא קריאה פרשנית. השחקנית יעל אבקסיס מקריאה את מזמור קד, כחלק ממיזם שבו אנשי תרבות מקריאים תהלים.

  • מה מאפיין את הקריאה של יעל אבקסיס את המזמור?
  • הציעו קריאה אחרת למזמור זה.

קרדיט: אנשי תרבות מקריאים תהלים. השחקנית יעל אבקסיס. מתוך אירוע "הללויה" של 929 והתזמורת הסימפונית חיפה.

גלגל החיים
הסרט "מלך האריות" נפתח בשיר הנושא – "גלגל החיים". השיר מציג את סדר החיים בסוואנה...
גלגל החיים
"הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף, וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אָכְלָם."
(קד, כא)

הסרט "מלך האריות" נפתח בשיר הנושא – "גלגל החיים". השיר מציג את סדר החיים בסוואנה באפריקה.

להמשך קריאה

גלגל החיים
מילים: טים רייס
לחן: אלטון ג'ון
תרגום: שפרירה זכאי

מהיום שהגחנו מבטן
ויצאנו לאור העולם,
אין, לא נספיק לעשות את הכול
ולראות את כל מה שקיים.

יותר מדי קורה כל יום
שהיה ועומד שוב לקרות
מזריחת החמה
עד שקיעת הלבנה
כל הברואים משתדלים רק לחיות.

זה גלגל החיים
מטלטל אותנו
בין ייאוש לתקווה
לאהבה…
עוד נמצא פה מקום
בין דרכי אין-פשר
ובפיתולים של גלגל החיים.

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.

  • האם נקודת המבט דומה בשני השירים – במזמור הקלאסי והקָנוֹנִי מתהלים ובשיר הפופולרי ממלך האריות?

קרדיט: Carmen Twillie, Lebo M. -Circle Of Life (Official Video from “The Lion King”) | DisneyMusicVEVO