מנהג שבעת ימי האבלות הוא מנהג קדום, ונזכר כבר בספרות המסופוטמית הקדומה אצל העמים השומרים, האכדים, הבבלים והאשורים.
איוב הגדול מכולם
חברים מבקרים מחו"ל
חברי איוב מגיעים מארצות שונות לנחם אותו. חוקרים ניסו להבין מהיכן הם הגיעו והעלו השערות בקשר למוצאם:
"אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי" – מרבית החוקרים משערים שתימן היא עיר או מחוז באדום (דרום-מערב ירדן).
"וּבִלְדַּד הַשּׁוּחִי" – שוח מזוהה כאזור בגבולה הצפוני-מערבי של בבל (אזור הפרת התיכון)
"וְצוֹפַר הַנַּעֲמָתִי" – השם הגאוגרפי "נעמה" אינו ידוע ממקור אחר, ולכן אינו מזוהה.
מבוסס על: יעקב קליין (עורך), עולם התנ"ך – איוב, 2002, עמ' 36-35, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.
ארץ עוץ
ארץ עוץ מוזכרת שלוש פעמים בתנ"ך – בספר איוב, בספר ירמיהו ובמגילת איכה.
מרבית החוקרים סבורים שארץ עוץ שכנה בארץ אדום (דרום-מערב ירדן של ימינו), אך יש הסבורים שעוץ הייתה ממוקמת דווקא באזור דמשק. ואכן, עד היום קיים ליד דמשק מנזר הנקרא "דיר איוב", זכר למסורת שקשרה את איוב לאזור זה.
עד כאן!
השחקן אורי גוטליב מדבר על דמותו על איוב. גוטליב מספר שגם הוא עושה לעיתים מבחני אמונה לעצמו – עד כמה הוא מוכן לסבול התנהגויות של אנשים הקרובים אליו, ומתי הוא אומר – עד כאן!
איש מופלא
איוב / רחל
תְּנָ"כִי פָּתוּחַ בְּסֵפֶר אִיּוֹב.
– אִישׁ מֻפְלָא! לַמְּדֵנוּ גַּם אָנוּ
לְקַבֵּל אֶת הָרַע כְּקַבֵּל אֶת הַטּוֹב
בִּבְרָכָה לָאֵל שֶׁהִכָּנוּ.
לוּ כָּמוֹךָ נֵדַע בַּהֶגֶה וָהִי
לְפָנָיו לִשְׁפֹּךְ אֶת הַשִּׂיחַ,
וְכָמוֹךָ נָבוֹא בְּחֵיקוֹ הָאֲבָהִי
אֶת הָרֹאשׁ הֶעָיֵף לְהָנִיחַ.
גדל הכאב מאוד
לפי הסיפור המקראי, חולשתו של איוב היא כפולה. הוא חלש פיזית בשל השחין שאינו נותן לו מנוח, והוא חלש נפשית לאחר שאיבד את כל היקר לו. אל המצוקה הגדולה שבה נתון איוב מתווספת מצוקת האמונה – איוב אינו מבין מדוע הביא עליו האל את כל הסבל הזה.
ה' נתן וה' לקח
הצרות הקשות ניתכות על ראשו של איוב זו אחר זו, ותגובתו היא: "עָרֹם יָצָאתִי מִבֶּטֶן אִמִּי וְעָרֹם אָשׁוּב שָׁמָּה. ה' נָתַן וַה' לָקָח יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ".
משמעות הביטוי "ה' נתן וה' לקח" – אני משלים עם הגורל שלי משום שהכול בא מאת ה', גם הטוב וגם הרע.
מאחורי ביטוי זה מסתתרת התפיסה שיש מערכת קוסמית של שכר ועונש, ולאדם אין יכולת להבין מדוע קורים הדברים, לכן יש לסמוך על ה' שהוא שופט צדק.
ברך אלוהים ומות
כאילו לא די באובדן ילדיו ורכושו, השטן אינו מרפה וממשיך להכות את איוב. והפעם בשחין, מחלת עור קשה, מכף רגלו ועד קודקודו.
אשתו של איוב פונה אליו ואומרת לו: עֹדְךָ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתֶךָ? בָּרֵךְ אֱלֹהִים וָמֻת!
עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא
השיר "ברית דמים" מתאר את מותם הטראגי של שני חיילים בעלי אותו שם – יובל הראל – במלחמת לבנון הראשונה. שניהם גרו בשכונת תלפיות בירושלים וכאשר האחד נהרג, הוריו של השני קיבלו את בשורת האיוב שבנם נהרג, ולאחר מכן קיבלו הודעה שחלה טעות. על הטלטול הרגשי ועל הידיעה הקשה שגם יובל הראל השני נהרג, קראו כאן.
בשיר מקבל הביטוי "עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא" מקום מרכזי.
שמעו את השיר תוך כדי קריאת המילים.
היה או לא היה?
בדרשות חז"ל יש תשובות שונות לשאלה באיזו תקופה חי איוב.
אבי האומה מול איוב
בהזדמנויות שונות משווים חז"ל בין איוב לבין דמויות מקראיות אחרות.
אמר ר' יוחנן: גדול הנאמר באיוב יותר ממה שנאמר באברהם,
באברהם כתיב: "כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה" (בראשית כב, יב),
ובאיוב כתיב: "איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע" (איוב א, א).
מאי "וסר מרע"?
אמר ר' אבא בר שמואל: איוב ותרן בממונו היה.
מנהגו של עולם – נותן חצי פרוטה לחנווני,
אבל איוב ויתר משלו.
(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף טו עמוד ב)
ייסורי איוב
הירידה למצרים, על פי קבר בני חסן
בני ישראל לא ירדו למצרים כעבדים, אלא כאנשים מכנען שבאו לגור במ"מחסן התבואה הגדול" של העת העתיקה. התמונה מתארת שיירת סוחרים שהגיע למצרים בנסיבות דומות.
התבוננו בתמונה:
- מי מנהיג השיירה?
- איך אפשר להבחין בין השמים המתוארים בשיירה למצריים?