אברם מביע חשש שההבטחה האלוהית שיהיה לו צאצא ביולוגי לא תתממש, והוא ימות ערירי וללא צאצאים ואז יירש אותו עבדו.

 

ברית היא התחייבות בין שני צדדים. במקרא, בניגוד לבריתות שנמצאו במזרח הקדום שנכרתו בין בני אדם, אנו מוצאים ברית בין אדם לאל.

"הארץ המובטחת" – המרחב הגאוגרפי שנמצא בין "נהר מצרים" (הנילוס) לבין נהר הפרת שנמצא במסופוטמיה, אשר הובטח לאברם בברית בין הבתרים, ובהמשך לצאצאיו יצחק ויעקב.

נהוג לזהות את הר הבתרים עם אחת מפסגות החרמון – השם "הר הבתרים" ניתן לאחת מפסגות הר דוב, שברכס החרמון ליד גבול לבנון.

הסרטון מתייחס למצבו הפיזי והנפשי של אברם בברית בין הבתרים, ומסביר כיצד הברית היא מענה למצב זה.

רבים רואים בברית בין הבתרים את ההצדקה לישיבת עם ישראל על אדמתו. בסרטון תוכלו להתרשם מתפיסתו של דוד בן-גוריון, שהיה ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, בנוגע לזכותו של עם ישראל על הארץ.

שֵׂיבָה היא השיער הלבן שמאפיין את הזקנה. במסגרת ההבטחה האלוהית לאברם, אומר לו ה' כי הוא ימות "בשיבה טובה", כלומר אברם ימות לאחר שיזכה לאריכות ימים.
גם היום מקובל לומר על אדם שנפטר בגיל מבוגר מאוד, שהוא נפטר "בשיבה טובה".

אברם מביע חשש מכך שהבטחתו הכפולה של אלוהים על הארץ ועל הזרע לא תתממש, כיוון שהוא "הוֹלֵךְ עֲרִירִי", כלומר הוא אדם שאין לו צאצאים. כיום משתמשים במילה "ערירי" כדי לתאר אדם חסר משפחה וקרובים, אדם בודד.

השיר "על הילד אברם" פורסם לראשונה ב-26 באפריל 1946 בעיתון "דבר", בטורו הקבוע של נתן אלתרמן "הטור השביעי".

אחד השירים המפורסמים מתוך ההגדה של פסח הוא: "והיא שעמדה".

המסורת היהודית רואה בברית בין הבתרים אירוע שמנבא את העתיד הצפוי לעם ישראל במשך הדורות. במדרש תוכלו למצוא את אחד הרמזים לכך שעם ישראל לא יהיה משועבד רק למצרים אלא גם לעמים נוספים, ל"ארבע המלכויות" – הבבלים, הפרסים, היוונים והרומאים – שהגלו את עם ישראל ב"ארבע הגלויות"

במדרש נדונה השאלה – מדוע גזר ה' על בני אברם שנים קשות כל כך? לשאלה זו ניתנות שלוש תשובות, שבכל אחת מהן יש ניסיון למצוא פגם בהתנהגותו של אברם שמצדיק את העונש הכבד שבניו עתידים לקבל.