שער העיר בתל באר שבע, המחשה כיצד נראה שער עיר בתקופת הברזל. צילום: רעות פוקס.

שַׁעַר הָעִיר הָיָה מֶרְכַּז הַחַיִים שֶׁל הָעִיר הַמִקְרָאִית. הַשַׁעַר לֹא הָיָה רַק פֶּתַח בְּחוֹמַת הָעִיר שֶׁנוֹעַד לְאַפְשֵׁר כְּנִיסָה אֶל הֵעִיר, אֶלָא מִבְנֶה גָדוֹל שֶׁהָיוּ לוֹ הַרְבַּה שִׁימוּשִׁים. בַּחֲדָרָיו נִיהֲלוּ אֶת הַמִשְׁפָּט, אֶת הַמִסְחָר וְאֶת מוֹסָדוֹת הַשִׁלְטוֹן הַמְקוֹמִי. מִי שֶׁחִיפֵּשׂ אֶת זְקָנִי הָעִיר וְאֶת הַמַנְהִיגִים הַמְקוֹמִיִים, מָצָא אוֹתָם בְּדֶרֶךְ כְּלָל בְּשַׁעַר, שֵׁם הַם קִיְימוּ טְקָסִים וְחָתְמוּ עַל הֶסְכֵּמִים.

הַפֶּרֶק בַּסִדְרָה 100 בְּתַנַ"ךְ מַעֲלֶה אֶת הַשְׁאֵלָה, מַדוּעַ נֶאֱסַר עַל לוֹט וְעַל מִשְׁפַּחְתוֹ לְהַבִּיט לְאָחוֹר. הַפֶּרֶק מַצִיג קַוֵוי דִמְיוֹן בֵּין לִיאוֹרָה, הַמוֹרָה לְתַנַ"ךְ שֶׁל הַכִּיתָה, שֶׁנֶאֱלֶצֶת לַעֲזוֹב אֶת כִּיתָתָה, לְבֵין אֵשֶׁת לוֹט שֶׁנִדְרְשָׁה לֹא לְהַבִּיט לְאָחוֹר.

הַסוֹפֵר אֶפְרַיִם סִידוֹן מְסַפֵּר בַּחֲרוּזִים אֶת סִיפּוּר הֲפִיכַת סְדוֹם וַעֲמוֹרָה, וְדָנִי קֶרְמָן מְאַיֵיר אֶת הַסִיפּוּר.

צילום: Evgenii Ivanov/shutterstock.com

אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹמַר "כּוּלָם" בְּלִי לְהִשְׁתַמֵשׁ בַּמִילָה "כּוּלָם"?
יֵשׁ כַּמָה דְרָכִים לְהַמְחִישׁ אֶת הָרַעְיוֹן שֶׁכּוּלָם הִשְׁתַתְפוּ בְּאֵירוּעַ מְסוּיָם.

צילום: Wilson44691, מתוך ויקישיתוף

אֵשֶׁת לוֹט לֹא הִקְשִׁיבָה לַצַו שֶׁל הַמַלְאָכִים. הִיא הִבִּיטָה לְאָחוֹר לַמְרוֹת הָאִיסוּר, וּמִיָיד קָפְאָה עַל מִקוֹמָה וְהָפְכָה לִנְצִיב מלח, כְּלוֹמַר: נֶעֶשְׂתָה חַסְרַת תְנוּעָה, קְפוּאָה וּמְאוּבֶּנֶת כְּאֶבֶן.

מציורי התנ"ך של אבל פן, לוט ושתי בנותיו נמלטים ומאחוריהם מהפכת סדום ועמורה. באדיבות המשפחה.

הַצַיָיר הַיְהוּדִי אָבֵּל פַּן לִימֵד בְּבֵית הַסֵפֶר לְאוֹמָנוּת "בְּצַלְאֵל" וְהִקְדִישׁ אֶת זְמַנוֹ גַם לִיצִירַת סִדְרַת צִיוּרִים בְּנוֹשֵׂא הַתַנַ"ךְ.
בַּצִיוּר – לוֹט וּשְׁתֵי בְּנוֹתָיו נִמְלָטִים, וּמַמָשׁ מֵאֲחוֹרֵיהֶם אֱלוֹהִים הוֹפֵךְ וּמַחְרִיב אֶת סְדוֹם וַעֲמוֹרָה. לֶהָבוֹת הָאֵשׁ וּמַעֲרְבּוֹלוֹת הֶעָשָׁן מוּנְחָתוֹת מֵהַשָׁמַיִים וְכִמְעַט אוֹחֲזוֹת בְּבִגְדֵיהֶן שֶׁל הַדְמוּיוֹת. לוֹט וּבְנוֹתָיו נִרְאִים כְּנֶאֱבָקִים בְּכוֹחוֹת אַדִירִים, רָצִים בְּקוֹשִׁי רַב לְעֵבֶר עָתִיד לֹא יָדוּעַ, וְלֹא מַבִּיטִים לְאָחוֹר.

פיר במערת מלח בהר סדום, מדבר יהודה, ישראל. צילום: Ester Inbar, מתוך ויקישיתוף

הַר סְדוֹם הוּא תוֹפָעָה יִיחוּדִית – הַר מֶלַח שֶׁאוֹרְכּוֹ 11 קִילוֹמֶטְרִים וְרוֹחְבּוֹ עַד 2 קִילוֹמֶטְרִים. פִּסְגָתוֹ מִתְנַשֵׂאת כְּ-250 מֶטְרִים מֵעַל יַם הַמֶלַח. מְעָרוֹת רַבּוֹת נוֹצְרוּ בּוֹ בְּעִקְבוֹת הַהֶרְכֵּב הַמְיוּחָד שֶׁל הַסֶלַע.
מְעָרַת מִלֶחֶ"ם הִיא מְעָרָה בְּהַר סְדוֹם הַנִקְרֵאת עַל שֵׁם "הַמֶרְכָּז לְחֵקֶר מְעָרוֹת" בְּיִשְׂרָאֵל. פרופ' עָמוֹס פְרומְקִין, מְנַהֵל מִלֶחֶ"ם, הוּא שֶׁגִילָה אֶת הַמְעָרָה, שֶׁהִיא מִמְעָרוֹת הַמֶלַח הָאֲרוּכּוֹת בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם – 2,105 מֶטְרִים.

ים המלח, תמונת לווין. צילום: NASA's Earth Observatory

יַם הַמֶלַח הוּא הַיָם הַנָמוּךְ בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם – 427 מֶטְרִים מִתַחַת לִפְנֵי הַיָם.
הוּא נִמְצָא בְּתוֹךְ הַבֶּקַע הַסוּרִי אַפְרִיקָאִי שֶׁנוֹצַר לִפְנֵי מִילְיוֹנֵי שָׁנִים בִּגְלַל תְזוּזַת הַלוּחוֹת הַמַרְכִּיבִים אֶת קְרוּם כַּדוּר הָאֶרֶץ.

יוצרי ארץ נהדרת מתארים את שהתרחש בסדום המקראית בהומור האופייני להם.

גרארד הואט, אנשי סדום מוכים בסנוורים על ידי המלאכים, 1728. Image courtesy Bizzell Bible Collection, University of Oklahoma Libraries.

ציור זה של ז'רר הואט מחַיֶה את הרגע שבו התערבו אורחיו של לוט, והתגלו במעשה הניסי שלהם כמלאכים. הואט הוא צייר הולנדי מהמאה ה־17, אשר צייר וחרט בעיקר נושאים דתיים, מיתולוגיים והיסטוריים.

Morphart Creation / Shutterstock.com

במיתולוגיה היוונית מתואר מנהגו של שודד בעיר איתקה בשם פרוקרוסטס שהיה נוהג להזמין עוברי אורח ללון במיטה בביתו, ומְעַנֶה אותם לפי מידות המיטה: אלו שהיו ארוכים ממנה – קוצצו איבריהם, ואלו הנמוכים ממנה – נמתחו כדי שיתאימו לה.

תמונה של אדם (כנראה אוגוסט לנדמסר) נמנע מלהצדיע במועל היד הנאצי האופייני, בזמן אירוע של המפלגה הנאצית בשנת 1936. צלם לא ידוע. מתוך ויקישיתוף

ביטוי זה מתאר אדם טוב יחיד בין רשעים. אך עולה שאלה האם צדיקותו של לוט היא יחסית בלבד להתנהגותם של אנשי סדום, או אולי הוא היה צדיק באופן מוחלט, ללא השוואה. שאלה דומה שאלנו לגבי נח, שעליו נאמר כי היה צדיק בדורותיו, אמירה שאפשר להבינה בשני אופנים. בימי שניהם העניש האֵל את בני האדם האחרים במים ואחר כך באש, והצדיקים באופן המוחלט או היחסי – שרדו.

אירוח בדואי. H1N1/ Shutterstock.com

פרק זה נפתח כמו בפרק הקודם, בהכנסת אורחים, והפעם לוט הוא המארח. הכנסת האורחים במזרח הקדום, בעיקר באזורים המדבריים, הייתה ערך בפני עצמו. לוט אירח את האורחים המלאכים בביתו, והציע להם אוכל, משקה ומנוחה. באמצעות התיאורים הללו נוצרת סימטריה בין שתי הדמויות, אשר מדגישה הבדלים מסוימים אך בעיקר מחדדת את התנהלותם על פי קוד תרבותי רווח.