קרית השלטון ובית הבולות

ירמיהו, הנביא מענתות, מנהל מאבק עיקש נגד השחיתות בחצרו של המלך יהויקים ומתריע על החורבן שימיט נבוכדנאצר מלך בבל על ממלכת יהודה אם זו לא תתקן את מעשיה. אבל יהויקים ופקידיו אטומים לקריאות הנביא . הסרט משחזר את 'קריית השלטון' שבה חיו ופעלו פקידי המלך. בהדמיה נראים בתי היוקרה וחפצי מותרות שנחשפו בחפירות ארכאולוגיות בשטח G בעיר דוד, ובתוכם ריהוט עץ יוקרתי ואסלת שירותים מלפני 2600 שנה! התגלית החשובה ביותר היא הארכיון המלכותי (בית הבולות) שבו חשף הארכיאולוג יגאל שילה 51 טביעות חותם (בולות) בכתב עברי עתיק, ובתוכן בולות של פקידי מלוכה רמי מעלה המוזכרים בתנ"ך.

דפי עבודה והעשרה לשיעור

דפי עבודה והעשרה לשיעור

משפט מבוים לירמיהו

משפט מבוים שנערך בעת האחרונה לנביא ירמיהו:

מומלץ לצפות מדקה 1:52.‏
פורסם על ידי מוזיאון ארצות המקרא בירושלים ב-11 ביולי 2016.‏

קונצנזוס

המערכות 'קונצנזוס' של החמישייה הקאמרית:

פורסם על ידי ‏Hamishiya Kamerit‏ ב-8 בפברואר 2017.‏

משפט מוות

גזר דין מוות. thenounproject.com

ירמיהו נשלח להוכיח את העם, אבל כשהוא אומר שהחטאים יגרמו לחורבן המקדש, שומעיו – נביאים, כוהנים וכל העם – תופסים אותו "לֵאמֹר מוֹת תָּמוּת" (פסוק ח).
למה? כי לשומעים ברור שירמיהו הוא נביא שקר. לא ייתכן שה' עומד מאחורי מסר של חורבן לירושלים ולמקדשו.

דם נקי

איור: shutterstock.com

"דם נקי" – הכוונה לאדם חף מפשע שהומת על לא עוול בכפו.
ירמיהו מזהיר את העם ואת הכוהנים שאם ידונו אותו למיתה, שפיכת דמו תביא הרס וחורבן על העיר ועל יושביה.

הנביא הנרדף מקרית יערים

תחנת המשטרה ליד קרית יערים. 1948. צילום: אברהם אשכנזי, מאלבום חטיבת הראל – הגדוד החמישי, מתוך ויקישיתוף

קריית יערים היא העיר שממנה הגיע נביא נוסף הנזכר בפרק – אוריהו בן שמעיהו.
בניגוד למיכה המורשתי, שלא נהרג על ידי המלך למרות נבואות התוכחה שלו, גורלו של אוריהו בן שמעיהו היה מר. הוא ברח למצרים ושם הוסגר למלך יהויקים אשר ציווה להרגו.

מרשה או מורשת גת?

בית משפט בימי התנ"ך

תל דן מזוהה עם העיר הישראלית הקדומה דן. בחפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום נמצאו ממצאים מעניינים. אחד מהם הוא כס השיפוט בשער העיר דן, המכונה "שער שלוש הקשתות". שער זה הוא השער השלם הקדום ביותר שנמצא.

הנביא הנרדף מחרסי לכיש

ירמיהו של יעקב שטיינהרדט

באדיבות משפחת האומן יעקב שטיינהרדט

יעקב שטיינהרדט מתאר את ירמיהו כדמות טראגית – יושב על הארץ, פניו מיוסרות, ידיו אוחזות בראשו. המגילות הפזורות לצידו מעידות על כאוס של לפני חורבן. הניגוד החריף בין הבהיר לכהה, והקווים הישרים החדים שחותכים את דמותו של ירמיהו מכל עבר, מוסיפים לתחושה הדרמטית.

שיעור במקרא

ירמיהו הואשם ועמד למשפט של הכוהנים והנביאים וכל העם, ורק בזכות אדם אמיץ, אחיקם בן שפן, הוא ניצל ממוות.
בשיר "שיעור במקרא" משקף המשורר את הדמויות שמוכנות לומר את אשר על ליבן בכל מחיר, וכן את היחס השלילי של ההמון כלפי הדמויות האלה, שהיו שנואות, משום שהציבור לא אוהב לשמוע דברים שלא נעימים לו. אותם לוחמי חירות שחירפו נפשם ואמרו את אשר על ליבם הפכו לגיבורים טרגיים. הם אומנם לא ניצלו, אבל בזכותם חופש הדיבור בא לידי ביטוי לפחות באמצעות הספרות, וכך אנו מספרים ומדברים עליהם באמצעות שירים וסיפורים.

סיכום שיעור

הסרטון מסכם את הפרק על פי שלביו, ומבליט מושגים ייחודיים לפרק זה. 

מות תמות

בפרק כו באים הכוהנים והנביאים מירושלים, מעמידים את ירמיהו למשפט ורוצים לגזור עליו מוות.
מדוע הם עושים זאת?

מי היה אוריהו בן שמעיהו?

צילום: shutterstock.com

מי היה אוריהו בן שמעיהו מקריית יערים המוזכר בפרק?

אוריה, היו ישראל מזלזלין אחריו ואומרים לו: "גבעוני הוא". וגם איש היה מתנבא בשם ה', אוריהו בן שמעיהו מקרית יערים.

(פסיקתא דרב כהנא, יג, יב)

דורו של יהויקים

איור: מיכל בן-חמו

הפרק פותח במילים: "בְּרֵאשִׁית מַמְלְכוּת" ומתייחס למלך יהודה, המלך יהויקים. החכמים היו קשובים לכך, שכן הם סברו שלכל ניסוח יש סיבה, בוודאי לשימוש במילה 'בראשית', שהיא כידוע המילה הראשונה בתורה.

נביא מול קונצנזוס