• מדוע בחר הנביא ישעיהו בכרם כמשל לבני יהודה?

קרדיט: מתוך אתר מקראנט

איור: מיכל בן חמו

ירושלים ותושביה הם הנמען של הנביא ישעיהו. הוא מבקש מאנשי ירושלים לשפוט בעצמם את הסיפור בלי דעת שהם הנמשל. אומנם הוא מרחיק את הסיפור מהם ופותח בסיפור בעל ניחוח כפרי על כרם, אך המשך הפרק (פסוקים ח-כג) כולו תוכחות וביקורת על הווי החיים הנהנתי שהתפתח בעיר. חיי הוללות של מרדף אחר יין ואי-רדיפת צדק.

לאחר שֶׁבָּצְרוּ את הענבים, הביאו אותם לגת שנחצבה באבן, ובלשון המקרא נקראה גם יקב – כמופיע בפרק. מעיכת הענבים נעשתה באמצעות דריכה עליהם ברגליים על משטח האבן.

המשל על הכרם הופיע בשנת 1859 בספרו של יהודה לייב גורדון (יל"ג): "משלי יהודה", והוא תרגום מארמית למדרש מקהלת רבה. למשל זה גרסה שונה מעט במשלי איזופוס היווניים.

השיר בארץ להד"ם, שיצא ב-1972, מבטא רצון להגיע לארץ דמיונית (להד"ם – ראשי תיבות של "לא היו דברים מעולם"), ואולי עוסק בשבר בעקבות חלומות שלא התגשמו עבור הכותבת בארץ ישראל.
נעמי שמר לא הרבתה להסביר את צפונות שיריה. על פי אברהם זיגמן, חוקר שירתה של נעמי שמר, השורה השנייה בבית הראשון לקוחה מהפרק שלנו: "וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן מִשְׁתֵּיהֶם וְאֵת פֹּעַל ה' לֹא יַבִּיטוּ וּמַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא רָאוּ" (יב).
נוכל להתבסס על מידע זה ולהניח כי נעמי שמר לא שאפה להגיע אל ימי ישעיהו ויהודה, והדברים נאמרו בלשון היפוך האופיינית לכתיבתה. ואולי התכתבה נעמי שמר עם שירה של רחל "ואולי לא היו הדברים מעולם", והביעה שמחה על מה שיש פה, שבקלות רבה יכול היה גם לא להיות בכלל.

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.

אנדרטה לזכרו של השומר אלכסנדר זייד בבית שערים צילום: נתן אלפרט, לע"מ

רבים מכירים את מזמור קכא בתהלים: "שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי", ואת ההמשך: "הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל".

Sabelskaya / Shutterstock.com

איזהו גיבור? אדם אמיץ שיוצא אל הקרב או זה "הכובש את יצרו"? ואולי דווקא זה "שעושה שונאו אוהבו"? מהפרק עולה כי גיבורי החברה באותם הימים היו שותי היין ומכיני הקוקטילים.

spetenfia/ Shutterstock.com

הרועה נוהג את עדרי הצאן והבקר למקום עשב, למִרעה. הרועה דואג למזון, למים ולמחסה לעדרו ואף מגן על העדר מחיות טרף, מפגעי טבע ומשודדים.

עושים סדר בנביאים שבספר ישעיהו.

"מפת בונטינג", מפת העולם ובמרכזו ירושלים, 1581, הדפס עץ. הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור

ליבה של ירושלים בתקופת הצהרת כורש ונבואת ישעיהו השני – שבור. אוהביה בגלות, היא חוותה חורבן והרס מוחלטים.

לאחר הצהרת כורש יש לדבר "עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם" (פסוק ב) ולשכנע אותה שנפתחה תקופה חדשה, תקופה של נחמה. זהו ייעודו ותפקידו של ישעיהו השני. אלא שלא כולם משתכנעים.

כריכת הספר "והיה העקוב למישור" מאת ש"י עגנון. הוצאת שוקן, 1994. איור העטיפה: יוני בן שלום. © כל הזכויות שמורות

את ספרו הראשון, "והיה העקוב למישור", כתב ש"י עגנון בגיל 25. הוא כתב אותו בסתיו 1911 ביפו, במשך ארבעה ימים.
העלילה הפתלתלה מתרחשת בגָלִיצְיָה באמצע המאה ה-19, בבוצ'אץ' (העיירה שבה נולד עגנון). גיבורי הסיפור הם מנשה חיים וקריינדל טשארני – זוג חשׂוך ילדים שבבעלותם חנות קטנה.

מיכאל סגן-כהן , "נחמו נחמו עמי", אקריליק ועפרונות שמן על לוח עץ ושלט רחוב, 183X62 ס"מ, 1978. צילום: מידד סוכובולסקי . © באדיבות ליאורה לאור סגן-כהן

היצירה מורכבת מלוח עץ שבחלקו העליון מודבק שלט של רחוב ישעיהו. מתחת, בכתב יד, מופיעים פסוקים א-יב בישעיהו מ. המילים "נחמו נחמו עמי" כתובות באותיות גדולות – הן פותחות את הנבואה ומדגישות את הנחמה בנבואה זו, הפותחת פתח לתקופה טובה יותר.

blue-bubble / Shutterstock.com

הדרכים המפותלות והעקומות יהפכו לישרות ושטוחות. ההרים והגבעות יונמכו, העמקים יעלו. זוהי הבטחה לשבים לארץ כי ה' יגרום בכוחו לשינוי בטבע, כדי להקל את דרכם של ההולכים.

המכתש הקטן בנגב. צילום: מארק ניימן, לע"מ

בפרק נשמעים קולות מבשרי גאולה. במקור יש לקרוא את הפסוק כך: "קול קורא: במדבר פנו דרך לה' ".

בין הממצאים שהתגלו במערות קומראן, נמצאו כתבי יד רבים של ספר ישעיהו ובהם שתי מגילות בולטות במיוחד: "מגילת ישעיהו השלמה", ומגילה נוספת מקוטעת, "מגילת ישעיהו השנייה". בסרטון ד"ר אדולפו רויטמן מציג את מגילת ישעיהו השלמה ומסביר על יחידותה.

בפרק א, פסוקים ה-ח, ישעיהו מתאר את החורבן בממלכת יהודה בעדות של משורר – בדימוי של גוף אדם פצוע וחבול, באדמה הנאכלת על ידי שְׂרֵפָה וצבא זר.
למסע סנחריב ולחורבן ממלכת יהודה ישנן גם עדויות ארכאולוגיות.

היכל הספר שבמוזיאון ישראל בירושלים, בצילום: המגילות הגנוזות. צילום: לע"מ

מגילת ישעיהו השלמה היא אחת משבע המגילות הראשונות שהתגלו בשנת 1947 במערות קומראן אשר במדבר יהודה, ליד ים המלח.

אם תגיעו ביום קיץ למִקְשַׁת אבטיחים או לכרם גפנים, תוכלו לחפש אחר חוויית המעבר מלהט השמש אל קרירות הסוכה המקורה.

מרדכי ארדון, חזון ישעיהו על אחרית הימים
חלונות צבעוניים, הספרייה הלאומית באוניברסיטה העברית, גבעת רם, ירושלים. © עזבון ארדון, צילום: רון הרן

הוויטראז' של מרדכי ארדון מוצג בספרייה הלאומית בירושלים.

ירושלים באחרית הימים. איור: מיכל בן חמו

וגויים רבים ינהרו / נעים עריידי

וְגוֹיִים רַבִּים יִנְהֲרוּ לְשָׁם
וַאֲנִי בֵּינֵיהֶם אֶהֱיֶה
אָדָם שֶׁיִּשָּׂא לְאָדָם –
שִׁיר.
וְכִתְּתוּ לְאִטָּם חַרְבוֹתָם
לְאִתִּים.
לְעִתִּים יִשְּׂאוּ חֲנִיתוֹת,
לְעִתִּים יִשְּׂאוּ מַזְמֵרוֹת
וַאֲנִי אֶהֱיֶה בֵּינֵיהֶם
אָדָם שֶׁיִּשא לְאָדָם
שִׁיר.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

אדם ערירי. makar / Shutterstock.com

יחסי אלוהים ועם ישראל מדומים ליחסי אב ובניו. אלוהים מתלונן על כְּפִיוּת הטובה של העם.