ציר זמן
לצפייה במסך מלא – לחצו כאן
ציר זמן
לצפייה במסך מלא – לחצו כאן
ציר זמן
לצפייה במסך מלא – לחצו כאן
ציר זמן
לצפייה במסך מלא – לחצו כאן
ציר זמן
לצפייה במסך מלא – לחצו כאן
ציר זמן
לצפייה במסך מלא – לחצו כאן
ציר זמן
לצפייה במסך מלא – לחצו כאן
ציר זמן
לצפייה במסך מלא – לחצו כאן
ציר זמן
לצפייה במסך מלא – לחצו כאן
ציר זמן
לצפייה במסך מלא – לחצו כאן
הדייט
- איזה ביטוי מקראי מסתתר בקטע?
קרדיט: תנחידה – הדייט. מתוך אתר מקראנט, מטח
משפטו של נבות
הקטע שלפניכם לקוח מתוך ההצגה "אוכלים" של יעקב שבתאי. ההצגה מבוססת על סיפור כרם נבות ועוסקת בשאלות סביב שלטון, כוח ופוליטיקה.
וְאִיזֶבֶל הָיְתָה זָרָה וְנָכְרִיָּה
בשיר "איזבל" של עקיבא נוף מוצגת איזבל מנקודת מבט אמפתית למצבה כמלכה יפה, זרה ונוכרייה, בשונה מן התיאור המקראי שלה.
מה זה "מַשְׁתִּין בְּקִיר"?
רצח משפטי ביזרעאל

עיתון היסטורי במתכונת עיתון מודרני (ארועי התנ"ך מנוסחים בניסחו עיתונאי) שערך אריה אלדד. בתמונה: ניסוח המודעה המתארת את הוצאתו להורג של נבות
לאחר מות נבות, אחאב יורד אל כרם נבות. שם פוגש אותו הנביא אליהו ומוכיח אותו: "הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ?!" אליהו מאשים את אחאב ברצח נבות ובגזילת כרמו בחוסר צדק, אף על פי שמי שיזמה את המשפט המבוים שהוביל למותו של נבות הייתה איזבל.
החטא ועונשו
בסרטון מוצג סיפור כרם נבות על רקע הנוף שבו התרחש.
- מי נענש בעקבות חטאו של אחאב בסיפור כרם נבות?
קרדיט: יזרעאל ובית אחאב. מתוך אתר מקראנט, מטח
מערכת היחסים של אחאב ואיזבל
בסרטון שלפניכם קטע מתוך ההצגה "ויאמר וילך" של אנסמבל "עיתים", המציג את סיפור כרם נבות. השחקנים משתמשים בטקסט המקראי בלבד, ובאמצעות שפת הגוף וטון הדיבור שלהם הם מציגים את מערכת היחסים בין אחאב לאיזבל.
ארמון אחאב בשומרון

שרידי העיר שומרון. צילום: Ovedc, ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0
העיר שומרון שוכנת סמוך לכפר הפלסטיני סבסטיה שבהרי השומרון. העיר שימשה כבירת ממלכת ישראל במאות התשיעית והשמינית לפני הספירה, לאחר שעמרי, אביו של אחאב, קנה אותה.
יזרעאל
דואר ישראל בתקופת המקרא

טביעת חותם של המלך חזקיהו (727–698 לפני הספירה) שהתגלתה בחפירות העופל, ירושלים. צילום: אוריה תדמור, באדיבות ד"ר אילת מזר
"הספרים" המופיעים בסיפור הם מכתבים או איגרות. החומרים שעל גביהם כתבו את המכתבים הותאמו למטרת הכתיבה: אם המסמך היה צריך להישמר במשך זמן רב, כתבו אותו על גבי חומר עמיד (כמו: אבן, כלי חרס), ואם המסמך נועד לפרק זמן קצר הוא נכתב על גבי חומר מתכלה וזול יחסית (כמו: עץ או קלף העשוי עור של בהמה).
קבורה בעולם העתיק

עולם התנ"ך, מלכים א', עמ' 197. כל הזכויות בעולם התנ"ך שייכות לד"ר יהודה עתי
בעת העתיקה היה נהוג לקבור את המת באחוזת קבר משפחתית. אחוזת הקבר הייתה מערה החצובה בסלע, מרוחקת מתחום היישוב (מכיוון שהקבר נחשב למקום טמא), שהייתה מחולקת לכמה חדרים או מדפים שעליהם הונחו הגופות.