- איזה ביטוי מקראי מסתתר בקטע?
קרדיט: תנחידה – הדייט. מתוך אתר מקראנט, מטח
קרדיט: תנחידה – הדייט. מתוך אתר מקראנט, מטח
הקטע שלפניכם לקוח מתוך ההצגה "אוכלים" של יעקב שבתאי. ההצגה מבוססת על סיפור כרם נבות ועוסקת בשאלות סביב שלטון, כוח ופוליטיקה.
בשיר "איזבל" של עקיבא נוף מוצגת איזבל מנקודת מבט אמפתית למצבה כמלכה יפה, זרה ונוכרייה, בשונה מן התיאור המקראי שלה.
הביטוי "מַשְׁתִּין בְּקִיר" מופיע כמה פעמים במקרא. משמעו על פי ההקשר הוא כינוי גנאי לגבר או לכלב, המטיל את מימיו על הקיר. כלומר אליהו מבטיח לאחאב שלא יישאר לו זכר, אפילו לא כלב.
כיום משתמשים בביטוי זה במשמעות של עלוב נפש, אדם המצוי בשולי החברה.
לאחר מות נבות, אחאב יורד אל כרם נבות. שם פוגש אותו הנביא אליהו ומוכיח אותו: "הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ?!" אליהו מאשים את אחאב ברצח נבות ובגזילת כרמו בחוסר צדק, אף על פי שמי שיזמה את המשפט המבוים שהוביל למותו של נבות הייתה איזבל.
בסרטון מוצג סיפור כרם נבות על רקע הנוף שבו התרחש.
קרדיט: יזרעאל ובית אחאב. מתוך אתר מקראנט, מטח
בסרטון שלפניכם קטע מתוך ההצגה "ויאמר וילך" של אנסמבל "עיתים", המציג את סיפור כרם נבות. השחקנים משתמשים בטקסט המקראי בלבד, ובאמצעות שפת הגוף וטון הדיבור שלהם הם מציגים את מערכת היחסים בין אחאב לאיזבל.
העיר שומרון שוכנת סמוך לכפר הפלסטיני סבסטיה שבהרי השומרון. העיר שימשה כבירת ממלכת ישראל במאות התשיעית והשמינית לפני הספירה, לאחר שעמרי, אביו של אחאב, קנה אותה.
"הספרים" המופיעים בסיפור הם מכתבים או איגרות. החומרים שעל גביהם כתבו את המכתבים הותאמו למטרת הכתיבה: אם המסמך היה צריך להישמר במשך זמן רב, כתבו אותו על גבי חומר עמיד (כמו: אבן, כלי חרס), ואם המסמך נועד לפרק זמן קצר הוא נכתב על גבי חומר מתכלה וזול יחסית (כמו: עץ או קלף העשוי עור של בהמה).
בעת העתיקה היה נהוג לקבור את המת באחוזת קבר משפחתית. אחוזת הקבר הייתה מערה החצובה בסלע, מרוחקת מתחום היישוב (מכיוון שהקבר נחשב למקום טמא), שהייתה מחולקת לכמה חדרים או מדפים שעליהם הונחו הגופות.
במדרש שלפניכם חז"ל מציגים את איזבל באור חיובי יותר מן האופן שבו היא מוצגת במקרא: