למברט ג'ייקובץ. "הנביא אלישע ונעמן". שמן על בד. 133х160 ס"מ, הולנד, 1635. .The State Hermitage Museum, St. Petersburg. Photograph © The State Hermitage Museum. Photo by Pavel Demidov.

הציור "אלישע דוחה את מתנת נעמן" צויר במאה ה-17 על ידי הצייר ההולנדי למברט ג'ייקובס.
נעמן ובני לווייתו מציגים לפני אלישע את מתנותיהם, ומחוות גופם משדרות שידול וכמעט תחינה.

Alexander Lysenko / Shutterstock.com

"כברת ארץ" היא כינוי למידת אורך שאותה עבר ברגליו נעמן כדי להגיע מישראל אל ארם, מקום מושבו. כיום מקובל להשתמש בביטוי "כברת ארץ" כדי להתייחס לחלקת קרקע.

תמונה שמסמלת איש מכובד. Ihor Biliavskyi / Shutterstock.com

"נשוא פנים" הוא ביטוי שמשמעו איש מכובד ורם מעלה. בסיפור מוצג נעמן כאיש גדול ומכובד עם בעיה, שהאנשים הקטנים שסביבו הם דווקא אלה שעוזרים לו. באמצעות הביטוי "נשוא פנים" אנו מבינים את גדולתו ואת עוצמתו לעומת האנשים הקטנים בסיפור.
גם בעברית בת זמננו מקובל להשתמש בביטוי "נשוא פנים" במשמעות זו.

אלישע וגיחזי, למברט ג'יקובס, 1629. מאוסף Lower Saxony State Museum. מתוך ויקישיתוף

הציור, שצויר במאה ה-17 על ידי הצייר ההולנדי למברט ג'ייקובס, מציג שיחה בין אלישע לגיחזי.
שימו לב לכפות הידיים של הדמויות: כף ידו האחת של אלישע קפוצה, ובכף ידו האחרת אצבעו מונפת להוראה או לתוכחה. כף ידו האחת של גיחזי מונחת על חזהו בתנוחת הישבעות או התנצלות, וכף ידו האחרת מונפת בתנוחת התגוננות.
בגדו האדום של גיחזי מבליט את העובדה שפניו ואוזנו הסמוקות.

בסרטון מוצג סיפור "צרעת נעמן" ומודגש הפער בין גדול לקטן (דמויות גדולות, נהרות גדולים) המלווה את כל הפרק.

תמונה של גלובוס. Jane Kelly / Shutterstock.com

בעולם העתיק היה מקובל להאמין באל אוניברסלי, כלומר: אל ששולט רק באזור מסוים אחד. הוא דואג לאנשי אותה ארץ, שופט את התנהגותם, ומגן עליהם מאויביהם.

מצורעים בירושלים 1913. מתוך: Breen, A. E., A diary of my life in the Holy Land

הצרעת היא מחלת עור קשה ומידבקת שיכולה לפגוע באדם, בבגד או בבית. מי שחלה בצרעת הורחק מן המחנה וחי בבידוד ובנידוי, ונחשב לטמא. בתורה מסופר כי כדי להיטהר מצרעת הכוהן ערך טקס מיוחד באמצעות ציפורים טהורות, ארז, שני, אזוב, הַזָאַת מים טהורים והקרבת קורבן על ידי המצורע.

הירדן בסמוך ליציאתו מהכינרת. י.ש., ויקיפדיה העברית, CC BY-SA 2.5

נְהַר הַיַרדֵן נמצא במזרח ארץ ישראל ועובר לאורכה מצפון לדרום. הירדן היה גבולה המזרחי של ארץ כנען (כמו היום), והפריד בין נחלת שניים וחצי השבטים (ראובן, גד וחצי שבט המנשה) לנחלות של שאר השבטים. הירדן מוזכר בתנ"ך פעמים מספר, בין השאר מסופר כי בני ישראל נכנסו לארץ דרך הירדן שנחצה לשניים, וגם אליהו הנביא חצה את הירדן.