לצפייה במסך מלא – לחצו כאן
כל התורה על רגל אחת – שאול ודוד המרדף
כל התורה על רגל אחת – שאול המלך
גבורה, טקטיקה ואמונה
דוד וגָּלְיָת – אז והיום
- בתוכנית שלושה דוברים (שניים מהם חברי כנסת) המביעים עמדה על סיפור דוד וגָּלְיָת תוך שהם רומזים על הקשר של הסיפור לימינו. הציגו את עמדתו של אחד הדוברים, האם אתם מסכימים איתו?
כלי הגנה – מגן וצינה
כלי התקפה
מה עושה פה ירושלים?
עמק האלה
לא לבעלי לב חלש
האומן האיטלקי מיכלאנג'לו דה קארווג'יו (1610-1573), בן תקופת הרנסנס, מציג את דוד הצעיר נושא חרב ביד אחת ואת ראשו של גָּלְיָת ביד האחרת. הבעת פניו של דוד אינה ברורה לחלוטין, אך לא משתקפת בה שמחת ניצחון אלא חמלה ואפילו צער.
בול בפוני
בשנת 1975 הוציאה הלהקה "כוורת" אלבום שלישי ובין שיריו השיר "גָּלְיָת", המספר בדרך הומור את הסיפור התנ"כי על דוד וגָּלְיָת. השיר נבחר ל"שיר השנה" באותה שנה.
בחרב ובחנית ובכידון
בלי ציוד צבאי, כשרק כלי הרועים איתו, יוצא דוד אל מול גָּלְיָת. הפלשתי מקלל, ודוד משיב בנחישות ובאמונה בניצחונו שיוכיח "כִּי יֵשׁ אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל… כִּי לֹא בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית יְהוֹשִׁיעַ ה' כִּי לַה' הַמִּלְחָמָה…" (פסוקים מו-מז).
אִישׁ הַבֵּנַיִם
אִישׁ הַבֵּנַיִם – אדם היוצא אל השטח שבין מערכות שני הצבאות – כאן "הגיא ביניהם" – כדי לנהל דו קרב עם לוחם מן הצד שכנגד; המנצח בדו קרב מנחיל את הניצחון לעמו ללא קרב נוסף.
נוהג זה, שתכליתו למנוע מלחמה עקובה מדם בין שני הצבאות, ידוע מן המקרא וממקורות חוץ מקראיים. ההכרעה בקרב הביניים אמורה לקבוע מי ישתעבד למי בתשלום מיסים, וכך דברי גָּלְיָת: "אִם יוּכַל לְהִלָּחֵם אִתִּי וְהִכָּנִי וְהָיִינוּ לָכֶם לַעֲבָדִים וְאִם אֲנִי אוּכַל לוֹ וְהִכִּתִיו וִהְיִיתֶם לָנוּ לַעֲבָדִים וַעֲבַדְתֶּם אֹתָנוּ" (פסוק ט).
מתוך: מקרא לישראל : פירוש מדעי למקרא – מקרא לישראל: שמואל א
כעסו של אליאב
מניין לנו? מאליאב. שנאמר: "וַיִחַר אַף אֱלִיאָב בְּדָוִד וַיֹּאמֶר לָמָה זֶּה יָרַדְתָּ וְעַל מִי נָטַשְׁתָּ מְעַט הַצֹּאן הָהֵנָּה בַּמִּדְבָּר אֲנִי יָדַעְתִּי אֶת זְדֹנְךָ וְאֵת רֹעַ לְבָבֶךָ כִּי לְמַעַן רְאוֹת הַמִּלְחָמָה יָרָדְתָּ".
בגדי המלך
שאול מאבד את המלוכה
סיפור המלחמה בעמלק, המופיע בספר שמואל א פרק טו, מועבר באמצעות קומיקס.
המבחן של שאול
הסרטון מספר בקצרה על המלחמה בעמלק.
חרם

מצבת מישע, מלך מואב, מן המאה ה-9 לפני הספירה, שבה מוזכר שם הפועל "להחרים". כפי הנראה, החרם היה נהוג גם אצל עמי האזור. צילום: Neithsabes, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0
החרם הוא ציווי על השמדה טוטלית של בני אדם, בעלי חיים ורכוש של אויבים, כמנחת קודש לאל. בספר דברים מצוי חוק החרם, הנוגע לעמי כנען. בנוסף יש ציווי בתורה להחרים את עמלק, כלומר: להשמיד את זכרו.
עיר הולדתו של שאול
רמתיים צופים
אגג מוצא להורג
שמואל נוזף בשאול
אָכֵן סָר מַר הַמָּוֶת
נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר
כששמואל מוכיח את שאול על חטאיו ומודיע לו על עונשו – לקיחת הממלכה ממנו – הוא מבקש להראות כי אלוהים לא ישנה את החלטתו לעולם, באמצעות הביטוי "נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם", כלומר: אלוהים הנצחי לא ישקר ולא יתחרט.
החטא החמור מכול

דמותו של שאול על בול מתוך הסדרה: מועדים לשמחה 1960. עיצוב הבול: אשר קלדרון, באדיבות השירות הבולאי – דואר ישראל
שאול המלך – גַּסּוּת הָרוּחַ היתה בו, ונעקרה ממנו המלוכה. שאמר לו שמואל: "וְלָמָּה לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה'"? (שמואל א טו, יט), והוא אומר: "שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה'" (שמואל א טו, כ).
עיבוד לספר האגדה בעריכת ביאליק ורביצקי, אגדה עה, עמ' 133
רחמן על אכזרים

פרט מתוך יצירה של ארנסט יוזפסון, דוד ושאול, 1878, מאוסף המוזיאון הלאומי סטוקהולם, שוודיה, מתוך ויקישיתוף
הגלבוע וועדת השמות הממשלתית
גיל קופטש חוזר לגלבוע, למקום שבו התרחש הקרב האחרון של שאול ובו הוא נהרג.
הסרטון הקצר מספר על הקרב, על השתמרות השמות המקראיים בגאוגרפיה של ארץ ישראל ועל הקללה לגלבוע שהשתנתה והפכה לברכה.
חדשות התנ"ך
שאול המלך נותר לבדו במערכה מול אויביו, הפלשתים.
הפלשתים מביסים את ישראל, ושאול מבקש מנושא כליו להרוג אותו, אך לבסוף מתאבד. גם בניו של שאול מתים בקרב.
כלי מלחמה – הגנה והתקפה
קבורת שאול

העיר בית שאן מהמאה ה- 11 לפנה"ס שכנה על גבי התל. שם גם ניצבה החומה שעליה ביזו את גופות שאול ובניו. למרגלות התל – העיר הרומית. בית שאן. צילום: shutterstock.com
גופות שאול ובניו נשרפו ולאחר מכן נקברו. שריפת מתים לא הייתה מקובלת בישראל, אך אולי היתה כאן השפעה פלשתית, כי בתקופה זו שרפו הפלשתים את המתים.
בתקופת המקרא הייתה חובה לקבור את המת בצורה מסודרת. צורת הקבורה המקובלת הייתה במערת קבורה משפחתית, שבה נקברו בני המשפחה במשך דורות רבים.
הרי הגלבוע
הגלבוע הוא למעשה רכס הרים, שנחשב חלק מהרי השומרון. אורך הרכס כ-18 ק"מ ורוחבו כ-8 ק"מ.
רכס הרי הגלבוע יורד אל עמק יזרעאל בדיוק במקום החיבור בין עמק יזרעאל לעמק הירדן. נקודת החיבור בין העמקים הייתה אזור חשוב בארץ ישראל בעת העתיקה, משום שבנקודה זו עברו דרכי הסחר הראשיות של העולם העתיק.
בית שאן

העיר בית שאן מהמאה ה-11 לפנה"ס שכנה על גבי התל. למרגלות התל – העיר הרומית. בית שאן. צילום: shutterstock.com
בֵּית שָׁן היא בית שאן, אחת הערים העתיקות בארץ ישראל. ראשיתה לפני כ-6,000 שנה, אז נבנתה על דרך הים, הדרך הראשית של העת העתיקה שחיברה בין מצרים לבין מסופוטמיה. העיר שלטה על הכניסה המזרחית לעמק יזרעאל.
הנה תמו יום קרב וערבו / נתן אלתרמן
השיר, שנכתב בשנת 1945, לקראת סיום מלחמת העולם השנייה, נפתח בתיאור מלא פאתוס של סיום הקרב בגלבוע והמפלה האיומה של צבא שאול. מפלתו של האדם התרחבה אל הטבע, וגם הגלבוע "לָבַשׁ תְּבוּסָה".
אלתרמן גייס את ההוד המקראי, את גורלו הטרגי של שאול המלך ואת כישרון הכתיבה שלו עצמו כדי להעביר עמדות מוסריות הקשורות במיתוס של מות גיבורים על הגנת הארץ.
מבוסס על מיכל שוורץ, "אל תתאבל, זה פוגע במורל", אתר מיזם 929
התאבדות המלך שאול / פיטר ברויגל האב
כשמדברים על האומן הַפְלֶמִי פיטר ברויגל, חשוב לציין אם מדובר באב או בבן, שכן שניהם נשאו שם זהה ושניהם היו ציירים נודעים…
פיטר ברויגל האב התפרסם בזכות ציורי נוף וציורים העוסקים בחיי האיכרים – יצירות מרובות דמויות המדגישות את קטנות האדם בהשוואה לעוצמה האדירה של הטבע. שתיים מיצירותיו הידועות ביותר הן שני ציורים מרשימים של מגדל בבל.
איש חיל
הפלשתים מפרסמים את ניצחונם בכל האמצעים העומדים לרשותם, ובכלל זה תוקעים את גוויות שאול ובניו על חומת בית שאן. מי ששמים סוף להשפלה ומביאים לקבורה את משפחת המלוכה הם אנשי יבש גלעד. הם מחלצים את הגופות באישון לילה וזוכים לתואר "אנשי חיל".
משמעותה של המילה "חַיִל" – גבורה, כוח, ו"איש חיל" בלשון המקרא הוא גיבור. בלשון ימינו, איש חיל הוא גם מי ש"עושה חיל", כלומר אדם שמצליח בכל מה שהוא עושה.
נפל חלל
כשאנחנו מזכירים את המילה "חלל", מצד אחד אנו חושבים על היקום, על העולם הגדול מסביב לכדור הארץ, שנקרא "החלל". המילה "חלל" מזכירה לנו גם חדר גדול שיש בו חלל. המשותף לחלל העולם ולחלל החדר הוא שאנחנו מתכוונים שהמקום הזה ריק, שאין בו שום דבר. על מקום שאין בו שום דבר אנו אומרים שהוא חלול.
איך נפלו גיבורים

השלט ליד אנדרטת "הצבי ישראל", צילום: ד"ר אבישי טייכר, מתוך ויקיפדיה
איך נפלו גיבורים? זו השאלה החוזרת בקינה, ובעצם הפזמון החוזר שלה. מה היא מביעה – כאב? תמיהה? הַאֲשָׁמָה? האופן שבו תבחרו לקרוא אותה, ישפיע על הבנתכם את הקינה כולה.
שאול – תבנית של מעלה
הגיבורים האמיתיים
עין דור על המפה
ערב המלחמה בפלשתים יצא שאול לעין דור לחפש את בעלת האוב ולהבין מה צופן לו העתיד. גיל קופטש מתחקה בסרטון אחר עקבותיו.
שאול ודוד – רודף ונרדף
הסרטון מספר את סיפור מערכת היחסים הקשה של רודף ונרדף.
חדשות התנ"ך
שאול המלך נותר לבדו במערכה מול אויביו הבלתי נלאים, הפלשתים, המאגפים את עם ישראל. אלוהים נוטש את שאול, ושאול פונה אל בעלת האוב רק כדי לגלות שוב כי גם שמואל עזב אותו.
צום

צלמית של נשים מתאבלות ומקוננות. כל הזכויות ב"עולם התנ"ך" שייכות לד"ר יהודה עתי
שלושה הסברים הציעו החוקרים לצום של שאול, שנמשך כל היום וכל הלילה:
ייתכן שהצום היה שלב מקובל לפני ההעלאה באוב.
ייתכן שחרדתו של שאול גרמה לו לאיבוד התיאבון, ובמצוקתו לא יכול היה להכניס לפיו דבר מאכל.
טקס ההעלאה באוב

"… יהו אשר על הבית" מערת קבורה מסוף ימי בית ראשון ושעליה כתובת בכתב עברי עתיק וקללה לפותח הקבר. מתוך ויקישיתוף
טקס העלאת רוחות המתים נערך בלילה או לפני עלות השחר. המשתתפים בטקס היו חופרים בור באדמה, שדרכו תוכל רוחו של המת לעלות מן השְאוֹל. נראה שהבור נחפר בסמוך לקברו של המת, אך ייתכן שנעשה בו שימוש חוזר להעלאת רוחות מתים אחרות. לאחר חפירת הבור, הקריבו מעליו קורבן לכבוד המתים. דם הקורבן ניגר אל הבור או שנאסף בכלי מיוחד והונח על שפת הבור. על פי האמונה העממית במזרח הקדום, דם הקורבנות היה המאכל האהוב ביותר על המתים.
שונם
העיר המקראית שׁוּנֵם שכנה בעמק יזרעאל. היא מזוהה עם הכפר הערבי סולם, השוכן לרגלי גבעת המורה, כ-4 ק"מ מזרחית לעפולה. הנביא אלישע עבר בשונם והתארח שם אצל אישה גדולה ונדיבה (מלכים ב ד). בימיו האחרונים של דוד המלך טיפלה בו אישה שונמית בשם אבישג (מלכים א א).
עין דור
שאול ובעלת האוב / מיכאל פלק
יצירותיו של האומן מיכאל פלק, בסגנון האומנות הנָאִיבִית, נטועות בנוף הישראלי ועמוסות בפרטים המוסיפים להן משמעויות והומור דק. למשל, כף ידו השמאלית של שמואל מסתירה את פסגת הר תבור בעל המראה הייחודי. הר זה אומנם אינו מוזכר בפרק, אך מוכר מאוד למי שבקיא במסע הדרכים מהגלבוע לעין דור.
בעין דור / שאול טשרניחובסקי
ערב המלחמה של שאול בפלשתים, הוא ניגש לבעלת האוב כדי לשאול בעצתה. השיר המחורז "בעין דור" מתאר בצורה דרמטית ומלאת פאתוס, כיאה למשורר ולרוח התקופה, את הלך רוחו של שאול בדרכו אל בעלת האוב, בעת שהותו אצלה וביציאתו מביתה.
עוד בנושא: להרצאה קצרה "בין שאול המשורר לשאול המלך"
תחילת הסוף / מאיר שלו
כצפוי, דברי שמואל הבהילו את שאול עד מאוד. כל אותו היום לא בא אוכל אל פיו, ועתה התמוטט. בעלת האוב חרדה לו והכינה לו ארוחה לחזקו, ושאול הסכים לאכול רק אחרי שהיא ועבדיו הפצירו בו. הוא שב אל מחנהו בידיעה ברורה של הצפוי לו ומתוך השלמה עם גורלו.
אשים נפשי בכפי
אלוהים ראיתי עולים מן הארץ
אלוהים עולים מן הארץ – נראה שהמילה "אלוהים" מתייחסת כאן לאדם נכבד ורם מעלה. ייתכן גם שהכוונה היא לרוּח, יצור אל-אנושי. הפועל "עולים" בלשון ריבוי מותאם למילה "אלוהים", שהיא גם צורת רבים. בנוסף, בביטוי זה אפשר להבחין כי לפי אמונת המקרא מקום משכנם של המתים הוא השאול, הנמצא מתחת לארץ, ומכאן הצורך להעלות אותם.
מבוסס על משה גרסיאל ושמואל אברמסקי, עולם התנ"ך – שמואל א', 2002, עמ' 219, הוצאת דברי הימים. הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי
דילמה של מלך
בנקודה הזו מפנה שאול שאלה דרמטית לשמואל:
שבועת שאול
חדשות התנ"ך
מלך חדש נולד: דוד בן ישי. אבל זה סודי, כי שאול עדיין יושב על כס המלוכה.
דוד מוכיח מנהיגות ואומץ לב בקרב מול גָּלְיָת, הענק הפלשתי, והופך לחביב הקהל וגם לאדם השנוא ביותר על שאול.
הפרק באיורים
הסרטון מספר את סיפור מערכת היחסים הקשה של רודף ונרדף.
בשירים ובמחולות
מוהר
אבל מחולה

אָבֵל מְחוֹלָה – עיר ישראלית בעמק הירדן. השערות רבות הוצעו לזיהוי העיר, על פי חלק מהן שכנה בעמק בית שאן ועל פי חלק מהן שכנה בעבר הירדן המזרחי. Kingdom of Israel 1020 he, CC BY-SA 3.0
עדריאל היה כנראה מן היישוב אָבֵל מְחוֹלָה. רבים מזהים את אבל מחולה עם תל אבו צוץ, הסמוך למעבורת הירדן, ממזרח ליישוב מחולה של היום. אין להכריע אם בתקופת שאול היתה העיר ממערב לירדן או ממזרח לו, שכן כידוע הירדן מפותל מאוד ולעתים שטחים המצויים מעברו האחד עוברים, בעקבות שינוי מהלכו, לעברו השני.
דוד ושאול – מערכת יחסים מולחנת
דוד ויהונתן / רמברנדט
ביצירה מתוארת פגישתם האחרונה של דוד ויהונתן, על פי המופיע בפרק כ, פסוק מא.
דוד, חמוש בחרב, רוכן בעצב על יהונתן, המבוגר יותר. יונתן, חובש כובע של נסיך, עומד זקוף ומנחם את דוד. מהלך העניינים ברור. המלך שאול רוצה במותו של דוד, ועליו להימלט. דוד ויהונתן נפרדים בבכי ובשבועה על רקע של עיר ושמיים קודרים.
נפש יהונתן נקשרה בנפש דוד
יהונתן מוכן היה לוותר על המלוכה למען דוד, ואף לצאת כנגד שאול אביו בשל אהבתו ודאגתו לרעהו, בלא כל שיקולים זרים. גם בין בני אותו מין עשויה לשרור אהבת נפש, ואהבת יהונתן לדוד לא חרגה מן הממד הנפשי־הרוחני, לא על פי המסופר במקרא ובוודאי לא על פי הבנתם של חז"ל את הדמויות המקראיות, מעשיהן וטיב יחסיהן.
פירוש אביגדור שנאן למסכת אבות פרק ה משנה יט. © קרן אביחי
היכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו
גבורה טובה
ְיֵשׁ גְּבוּרָה שֶׁהִיא טוֹבָה לִבְעָלֶיהָ וְיֵשׁ שֶׁהִיא רָעָה לִבְעָלֶיהָ.
טוֹבָה לִבְעָלֶיהָ זֶה דָּוִד, שֶׁכָּתוּב (שמואל א יח, ז): "הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו", וּמִשָּׁם אֲהֵבוּהוּ כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יח, טז): "וְכָל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה אֹהֵב אֶת דָּוִד".
רָעָה לִבְעָלֶיהָ זוֹ גְּבוּרָתוֹ שֶׁל גָּלְיַת, שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמְחָרֵף, וּמֶה הָיָה לוֹ שֶׁמֵּת כְּכֶלֶב, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יז, נא): "וַיִּרְאוּ הַפְּלִשְׁתִּים כִּי מֵת גִּבּוֹרָם וַיָּנֻסוּ".
(מדרש שמות רבה, פרשה לא, פסקה ג)
אהבה שאינה תלויה בדבר
כָּל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר, בָּטֵל דָּבָר, בְּטֵלָה אַהֲבָה. וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם. אֵיזוֹ הִיא אַהֲבָה הַתְּלוּיָה בְדָבָר, זוֹ אַהֲבַת אַמְנוֹן וְתָמָר. וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, זוֹ אַהֲבַת דָּוִד וִיהוֹנָתָן.
(משנה, מסכת אבות, פרק ה, טז)
התנ"ך בקומיקס – דוד ושאול במערה
סדרת הסרטונים "התנ"ך בקומיקס", שנעשתה על ספר שמואל, מציגה את הדרמה בסיפור המקראי באמצעות קריינות, איורים ופסוקים מהטקסט המקראי.
שאול ודוד – רודף ונרדף
הממלכה נקרעה מעל שאול והוא אפוף רוח רעה. דוד נמשח בסתר ורוח ה' עימו. הסרטון מספר על מערכת יחסים קשה של רודף ונרדף.
הבגד בעולם העתיק

אציל או נסיך לבוש גלימה או אדרת. חצור. המאה ה- 15 לפנה"ס לערך. באדיבות המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית. המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית
בסיפורי שאול ודוד בולט מוטיב הבגד, הנזכר גם במעמד כריתת כנף המעיל בפרק טו. על פי סברה הרווחת במחקר, לבגד יוחס תפקיד סמלי – הבגד סימן את המעמד, ולעיתים ראו בהעברת הבגד ביטוי להעברת הסמכות או התפקיד. לפיכך אפשר להבין את מעשהו של דוד בשני רבדים. האחד, הוכחה ממשית לשאול שדוד היה יכול לפגוע בו. השני, ברובד הסמלי, כריתת הכנף כרמז לכריתת המלוכה משאול.
מבוסס על: שמואל אברמסקי ומשה גרסיאל (עורכים), עולם התנ"ך, שמואל א', 2002, עמ' 194, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי.
צבא שאול
המערה
נראה ששאול נכנס אך מעט פנימה למערה, ואילו דוד ואנשיו כבר היו בעומק המערה ונחבאו בצידיה האפלוליים. עיניהם כבר התרגלו לחשכת המערה, בניגוד לעיניו של שאול.
אנשי דוד רואים עתה את שאול ללא הדר מלכות, כשהוא נצרך לנקביו. במצב אנושי זה המלך פגיע ביותר.
מבוסס על: שמואל אברמסקי ומשה גרסיאל (עורכים), עולם התנ"ך, שמואל א', 2002, עמ' 193, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי.
מדבר עין גדי
נווה המדבר עין גדי נמצא לחופו של ים המלח. נראה כי הכוונה בפסוקים היא לאזור נרחב ולא למקום מדויק, כולל סביבות עין גדי והמעיינות השופעים של נחל דוד ונחל ערוגות. המילה "מדבר" כאן, כמו במקומות אחרים במקרא, משמעותה מקום מרעה, ולא ישימון. בפרק אין התייחסות ברורה לעיר בשם עין גדי אלא לאזור.
מבוסס על: שמואל אברמסקי ומשה גרסיאל (עורכים), עולם התנ"ך, שמואל א', 2002, עמ' 192, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי.
דוד חס על חיי שאול / רמברנדט
רמברנדט צייר את הרגע שבו דוד חותך את כנף המעיל של שאול. שאול נראה כורע בתוך המערה כדי לעשות את צרכיו – פגיע, מתנדנד בחוסר שיווי משקל – כשדוד מתגנב וחותך את בגדו. החייל העומד על משמרתו מאחורי הסלע אינו מודע כלל לסכנה האורבת למלך.
גרסתו של רמברנדט מציגה את האירוע באופן נָטוּרָלִיסְטִי – כלומר תיאור המציאות בדרך טבעית, ריאליסטית ואף בוטה.
שאול ודוד במערה / ז'אן בונדול

ז`אן בונדול, מקרא היסטוריאל: שאול ודוד במערה בעין גדי. שאול המלך יושב בשוחה ודוד רוכן קדימה כדי לחתוך את מעיל שאול. אנשי דוד, לבושים שריון, עומדים בצד ומביטים בחרדה. הספרייה הלאומית של הולנד, האג, 1372
בכתב יד מהמאה הארבע-עשרה נראה דוד, בציור נאיבי, אוחז במספריים כשל חייט (כאילו הוא עומד לעשות שינוי בבגד) וגוזר בשלווה את כנף הגלימה, בעוד המלך אינו מרגיש דבר. לעומת שלוותו של דוד, אנשיו נראים מכווצים מפחד (בפינה השמאלית העליונה של הציור).
מרשעים יצא רשע
אתה גמלתני הטובה ואני גמלתיך הרעה
תפילה לדוד
נקודת המבט של המעיל
חדשות התנ"ך: המלך הראשון
צפו החל מדקה 6:57 וענו על השאלה:
- האם הסרטון מסכם בצורה נכונה את דמותו של שאול? אם לא, מה חסר בו כדי להציג את דמותו בצורה מלאה?
קרדיט: חדשות התנ"ך: המלך הראשון / חינוכית ראשונים בעולם
הסיפור בדימויים
נחש העמוני מוצג בסרטון באמצעות דימוי של נחש החונק את יבש גלעד.
- איזה דימוי משמש להצגת שאול?
- אילו כישורים/יכולות מפגין שאול בפרק? בססו את דבריכם מהכתוב.
קרדיט: 929 שאול המלך- שמואל א ח- טו / 929 תנ"ך ביחד
ברית

מלך ישראל משתחווה בפני המלך שלמנאסר השלישי מאשור, האובליסק השחור של שלמנאסר השלישי מנמרוד (בסביבות שנת 827 לפנה"ס. מאוסף המוזיאון הבריטי (לונדון). צילום: Steven G. Johnson, Wikimedia commons, CC BY-SA 3.0
במקרא ברית היא התחייבות בשבועה בין שני צדדים, ולה שני ביטויים מרכזיים: ברית בין בני אדם, ובכלל זה בין שליטים ובין עמים המתחייבים לחיות בשלום זה לצד זה ולהגן זה על זה, וברית בין האל לאדם, ובמיוחד בין האל לבין עמו ישראל.
גבעת שאול
יבש גלעד
שאול מושיע את אנשי יבש גלעד

שאול מושיע את אנשי יבש גלעד, מתוך תנ"ך מורגן (מייקובסקי) המאוייר (ידוע גם כ"התנ"ך הצלבני"), 1250 בערך. The Morgan Library & Museum, Purchased by J. P. Morgan, Jr., 1916 MS M.638 (fol. 23v
באיור הלקוח מתוך תנ"ך מורגן המאויר, אחת היצירות המרשימות של ימי הביניים, מתואר הקרב של שאול נגד נחש העמוני להצלת אנשי יבש גלעד.
וַעֲשִׂיתֶם לָּנוּ כְּכָל הַטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם
כאיש אחד
עונש מיידי
שאול במצלמה נסתרת
קרדיט: 929 שאול המלך- שמואל א ח- טו/929 תנך ביחד, 2015
שאול יוצא לחפש אתונות ומוצא מלוכה. באמת, לא רק בפתגם. ובעצם, המלוכה מוצאת אותו.
באר המים – הטוויטר של המקרא
הרואה מרָמָה והאוֹרַקְל מדֶלְפִי
הרואה מארץ צוף
שבט בנימין
משיחת שאול
מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה
איזה ביטוי מסתתר בקטע?
אתון היא נקבת החמור. החמור משמש מאז ימי קדם לרכיבה, להובלת משאות ובחקלאות.
הבן של קיש
ושמו קיש (שמואל א ט, א),
ושמו שאול (שם ט, ב),
ושמו ישי ושמו דוד (שם יז, יב),
ושמו מרדכי (אסתר ב, ה),
ושמו אלקנה (שמואל א א, א),
ושמו בעז (רות ב, א).
אבל הרשעים – הם קודמים לשמם, כמו:
נבל שמו (שמואל א כה, כה),
גלית שמו (שם יז, ד),
שבע בן בכרי שמו (שמואל ב כ, כא).
ואם תמצא להפך, צריך מדרש."
(מעובד. על פי: מדרש לקח טוב על רות ב:א:ג)
הכוח משחית?
מלך ככל הגויים?
רבי אליעזר אומר: זקנים שבדור – כַּהֹגֶן ביקשו: "תְּנָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ" (שמואל א ח, ו). אבל עמי הארץ שבהם קלקלו והוסיפו: "וְהָיִינוּ גַם אֲנַחְנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ" (שמואל א ח, כ).
עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ עמוד ב
הפרק באיורים
הסרטון מתמקד בנפילתו של שאול מֵאִיגְרָא רָמָא לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא.
- האם הוא גורם לכם להזדהות עם דמותו של שאול?
- האם אתם מכירים אדם שסיפורו דומה – שממצב של שיא ההצלחה נפל אל שֵׁפֶל המדרגה?
קרדיט: 929 שמואל א טז- לא: שאול ודוד – רודף ונרדף. 929 תנך ביחד