דוד לא מסוגל לשבת בנוחות בארמונו בשעה שארון ה' שוכן באוהל יריעות, וברצונו לבנות בית מקדש כדי להציב בו את הארון.

דוד מתייחס ברצינות רבה לתפקידו כמלך. בסרטון מפורטות הסיבות הפוליטיות שבגללן בחר בירושלים לעיר הבירה החדשה.

איוון שוובל, דוד מכרכר בכל עוז לפני ה`, 1983-1996

ביצירה של איוואן שוובל מסוף המאה ה-20 מתואר דוד הרוקד באמצעות שימוש בצבעים עזים, בניגוד לבתי ירושלים שברקע, המצוירים בשחור-לבן. משיכות המכחול המעגליות על הקרקע וממעל יוצרות תחושה שכל העיר ואף השמיים רוקדים עם דוד. מעניין ששוובל בחר לצייר את ירושלים המודרנית של המאה ה-20 כרקע לעלילה שהתרחשה כ-3,000 שנה לפני כן.

ג'יימס טיסו, מיכל צופה בדוד מן החלון, 1902-1896 מתוך ויקישיתוף

וַתֶּאֱהַב מִיכַל בַּת-שָׁאוּל אֶת דָּוִד — וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ
(ספר שמואל א', פרק י"ח, פסוק כ'; ספר שמואל ב', פרק ו', פסוק ט"ז)

מפה המתארת את מסלול נדידת ארון ה' משילה לקרב אבן העזר. הארון המשיך לנדוד לאשדוד, בית שמש, קריית יערים ולבסוף הועלה לירושלים.סופר מיפוי.

מרגע שקיבל משה את לוחות הברית במדבר, נדד הארון שוב ושוב. לאחר תקופה לא ארוכה של משכן קבוע במקדש שילה, המשיך הארון לנדוד ברחבי הארץ כתוצאה ממלחמות ומאי-יציבות שלטונית. התיאור של נדודי הארון לאורך ספר שמואל, כמו תואם לעלילות בני ישראל ומלחמותיהם.

מושב עוזה – מראה מהאוויר, צילום: עמוס מרון, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

לאחר שנים של נדודי הארון, סוף סוף מביאים אותו למשכן קבוע. עוזה בן אבינדב מבקש למנוע את נפילת הארון מהעגלה, אך נגיעתו בארון מביאה למותו מיד ה'.
בקִרבה לארון הברית יש סכנה, היזכרו למשל בצרות של הפלשתים כאשר הארון היה במחנה שלהם. אבל לעוזה היו כוונות טובות, ולכן קשה להבין מדוע נענש.

יוליוס שנור פון קרולספלד, תחריט, המאה ה-19, מתוך ויקישיתוף

מיכל, בתו של שאול, מתבוננת בדוד מן החלון בזמן שהוא שהוא רוקד עם ארון הברית, ובזה לו בליבה. כשהם נפגשים, היא משתפת אותו ברגשותיה אלו. מירתה "מַה נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל" נאמרת בציניות, בלעג, וכוונתה למעשה הפוכה – היא לועגת לדוד אשר רוקד כך, ממש כמו "אַחַד הָרֵקִים", כמו אדם פשוט. אבל זה לא רחוק מן האמת, דוד אכן היה אחד מן העם. הוא עלה לגדולה בהדרגה בביתו של שאול המלך, שלא כמו מיכל, שנולדה למלך ובוודאי היו לה גינונים בהתאם.

ציור קדום של מגן דוד משנת 1008 על כריכת כתב יד לנינגרד

אמירתו של אלוהים לדוד מזכירה את הבטחתו לאברהם: "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ". הדמיון בהבטחות בוודאי אינו מקרי.

האם ה"אשישה" היא מנת יין שנשמרה בקנקן? קנקן אגירה ליין, מהאתר לכיש, סוף המאה ה- 8 לפני הספירה. אוסף רשות העתיקות. צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים

יום הגעת ארון הברית לירושלים הוא יום של חג עבור העם. דוד חולק את השמחה עם נתיניו גם באמצעות חלוקת מזון. לא ידוע בדיוק מה משמעות המילה "אשפר", שהיא מילה יחידאית במקרא, אך נראה שהכוונה למנת בשר כלשהי.

הובלת ארון הברית, תבליט מוזהב, מתוך ויקישיתוף

דוד מעלה את ארון הקודש לירושלים – עיר הבירה החדשה. על ידי הבאת ארון ה', דוד מעוניין ליצור בסיס איתן לממלכתו מבחינת השלטון והפולחן, וזאת לאחר תקופה ארוכה של אי-יציבות שלטונית שבאה לידי ביטוי גם בנדודי הארון.