סרטון סיכום ללימוד שמות טז-כ.
בין יציאת מצרים למעמד הר סיני, מתגלים קשיי המעבר מעבדות לחירות – תלונות על מחסור במים ובאוכל ואפילו מלחמה בעמלק. ועם זאת – הקמת מערכת משפט, מעמד הר סיני ומתן עשרת הדיברות.

לצפייה בסרטון

סרט הדוקו "כל אחד והדיבר שלו" מפגיש אותנו עם עשרה ישראלים, שכל אחד מהם מציג את הקשר האישי שלו לדיבר אחד מתוך עשרת הדיברות.

אנשי דת, חוקרים וארכאולוגים מתווכחים אלפי שנים בנוגע למקום שבו נמצא הר סיני. על גבול מצרים, בשטח אש מבודד בנגב, נמצא אחד ההרים שמתמודדים על התואר – הר כרכום. לאחרונה גילו חוקרים כי פעם בשנה, בנקודת זמן מיוחדת, קורה שם משהו מוזר. האם מדובר בתופעת טבע יוצאת דופן או שמא בתגלית מדעית מרעישה?

ג'בל מוסא, הר משה השוכן בדרום סיני. צילום: משה מילנר, לע”מ

הר סיני הוא ההר שעליו ניתנה התורה – הר מתן תורה.
לפי המסופר בספר שמות, בני ישראל חנו מול ההר במדבר סיני בחודש השלישי לצאתם ממצרים. במקרא לא מצוין מיקומו המדויק של ההר. לחוקרים היו הצעות והשערות רבות בנוגע לזיהוי ההר, הקשורות למסלול הנדודים של בני ישראל במדבר.
חלק מהחוקרים והפרשנים סברו כי הר סיני הוא גַ'אבֶּל (בערבית – הר) הילאל שבצפון סיני, ואחרים סברו שמדובר בג'אבל מוסה או בג'אבל קתרינה – ההרים שבדרום חצי האי סיני. השערה אחרת היא שמדובר בג'אבל סִירְבַּאל או בג'אבל סִין בִּישָׁר, ויש השערות נוספות, כמו הר כרכום שבנגב.

החוויה המדהימה והחד-פעמית של מתן תורה נקטעת כאשר העם פוסע לאחור, מתרחק ודורש ממשה לעמוד בינו ובין האלוהים.
מה המרחק הנכון שבו צריך להתייצב המאמין לפני אלוהיו? הקִרְבה יוצרת חוויה עזה, מחממת את הקשר האינטימי בין האדם לאל, אך היא גם מסוכנת. הסכנה היא ספק פיזית – מוות מיידי, כפי שמתים נדב ואביהו ועוזה, וספק סכנת ההגשמה של האל, שעלולה לסחוף אותנו לאמונות זרות ואליליות.

הריחוק נראה אומנם בטוח, ללא סכנות, אך המרחק עלול לקרוע את הנימים הדקים שקושרים את המאמין לאלוהיו, והאדם נופל מחולן לריק.
גדלתי בסביבה יֶקִית, סביבי עדיין עולם מודרני (ולא פוסט-מודרני) שבו המדע הוא האלוהים. בחרתי את המקום המרוחק ומעט מנוכר, לא ידעתי להרגיש את אלוהים. כשבגרתי הופתעתי לראות דור חדש ואמיץ של צעירים, שמיישירים מבט אל הדתיות ומחפשים את קרבתו של האלוהים. שיר נפלא המבטא לבטים אלה הוא שירו של שולי רנד – "ערפל".

מבוסס על נח חיות, "פחד הקרבה לאלוהים", אתר מיזם 929

אחד העם בביקורו בארץ ישראל, 1911. צילום מתוך הספר: "כל כתבי אחד העם", הוצאת דביר, תשכ"ה, חלק ראשון, עמוד ב'. מתוך ויקיפדיה העברית.

…כשאני קורא את ההגדה בליל פסח ורוחו של משה בן עמרם – זה גיבּור הגיבּורים, הניצב כעמוּד אור על מפתן ההיסטוריה שלנו – מרחפת לפניי ומרוממת אותי ל"עולם העליון", – איני חש כלל באותה שעה לכל אותן השאלות והספקות, שחכמי אומות העולם מונים אותנו בהם: אם באמת היה האיש משה במציאוּת, אם באמת חי ופעל באופן מתאים למַה שמקובל באומתנו, אם באמת היה הוא 'מושיעם של ישׂראל' ונותן התורה הזאת בצורה שנשתמרה בידינו, וכדומה מן השאלות; אלא מבטל אני בלבי כל אלה בבת אחת בתשובה פשוטה וקצרה: זה משה האיש הקדמון, שאתם מבקשים לברר מציאוּתו ומהוּתו, אינו עניין אלא למלומדים שכמותכם, אבל אנו יש לנו משה אחר, משה שלנו, זה שצורתו קבועה בלב עמנו מדור דור והשפעתו על חיינו הלאומיים לא פסקה מימי קדם ועד עתה. ומציאותו ההיסטורית של משה זה אינה תלויה כלל בחקירותיהם. כי אף אם הייתם מצליחים להראות בבירור גמור, שמשה האיש לא היה כלל, או שלא כך היה, לא יגָרע על ידי זה מאומה ממציאותו ההיסטורית של משה האידיאל, זה שהלך לפנינו לא רק ארבעים שנה במדבר סיני, אלא אלפי שנה בכל ה'מִדְבָּרוֹת' שהתהלכנו בהם ממצרים ועד הנה.

מדברי אחד העם

"סגולה" – דְבַר חֶמְדָה, אוצר מיוחד, קניין יקר. הצירוף "עם סגולה" מביע את ייחודו ואת קדושתו של עם ישראל כעמו של ה', ומבטא את היותו העם הנבחר.
בחירת העם לתפקידו כעם הנבחר הייתה קשורה לכריתת ברית בינו לבין ה', ומותנית בכך שהעם יקיים את חלקו בברית, כלומר – ישמור את מצוות ה'.

"עם סגולה", מקרא גשר: האתר שלך ללימודי התנ"ך – אנציקלופדיה. © גשר מפעלים חינוכיים.

צילום: shutterstock.com

אלוהים מבקש ממשה, באמצעות דימוי, להזכיר לעם את מה שעשה למענו: אלוהים נשא את ישראל כמו נשר הנושא את גוזליו על כנפיו.
הפרשן רש"י הציע פירוש מעניין לביטוי זה: "כַּנֶּשֶׁר הַנּוֹשֵׂא גּוֹזָלָיו עַל כְּנָפָיו, שֶׁכָּל שְׁאָר הָעוֹפוֹת נוֹתְנִים אֶת בְּנֵיהֶם בֵּין רַגְלֵיהֶם, לְפִי שֶׁמִּתְיָרְאִין מֵעוֹף אַחֵר שֶׁפּוֹרֵחַ עַל גַּבֵּיהֶם, אֲבָל הַנֶּשֶׁר הַזֶּה אֵינוֹ מִתְיָרֵא אֶלָּא מִן הָאָדָם שֶׁמָּא יִזְרֹק בּוֹ חֵץ, לְפִי שֶׁאֵין עוֹף פּוֹרֵחַ עַל גַּבָּיו, לְכָךְ נוֹתְנוֹ עַל כְּנָפָיו, אוֹמֵר מוּטָב יִכָּנֵס הַחֵץ בִּי וְלֹא בִּבְנִי."

דף מאויר מתוך סידור תפילה (מחזור לייפציג), ראשית המאה ה־14 ספריית אוניברסיטת לייפציג גרמניה. , Ms. 1102

כתבי יד עבריים רבים בחרו לתאר את רגע קבלת התורה.
במחזור לייפציג (מחזור תפילה מדרום גרמניה) תיאר האומן את בני ישראל מקבלים את התורה, באיור שמופיע לצד הפיוט "אדון אימנני" לחג השבועות – חג מתן תורה.
מימין נראה משה עומד על תל ומושיט את לוחות הברית לעבר ארבעה אנשים העומדים למרגלות התל. האיור מתאר סצנה אנושית לגמרי, שאין בה הוד והדר או זכר לנוכחות האל.
תיאור דמותו של משה כבן המאה ה־14 שאינו נבדל משאר הדמויות המתוארות, לראשו כובע אופייני ליהודים באותה התקופה, מחזק את הרושם שקבלת התורה היא אירוע מקומי המתרחש מדי יום ביומו.

• כל העם סביב ההר נאסף,
  גברים ונשים, זקן וטף,
  אפילו אחד לא נעדר,
  איש במחנה לא נשאר…

  המשיכו לתאר בחרוזים משלכם את מעמד הר סיני.

קרדיט: תנך בחרוזים – מעמד הר סיני, כאן חינוכית, 2014

בסרטון מתואר עם ישראל כתינוק שזקוק לדברים כמו מזון, אהבה והגנה, ומגיע למעמד נשגב בהיותו בן שלושה חודשים (מעמד הר סיני מתרחש שלושה חודשים לאחר היציאה ממצרים).

שופר. צילום: Photo266/shutterstock.com

השופר הוא אחד מכלי הנגינה הקדומים ביותר. האדם הקדמון היה תוקע בקרן החיה כדי להכניע בקולה המאיים את אויביו ואת בעלי החיים, ואפילו האמין שהוא מכניע כך את איתני הטבע ואת האלים. במקרא השימוש בתקיעה בשופר היה בעיקר בתחום הצבאי – הצליל שימש כאזעקה, כבשורת ניצחון, כאות להפסקת קרב, כאות להכרזת מרד ועוד. אך בפרק יט, במעמד הר סיני, יש לצליל השופר משמעות טקסית.

קשת. צילום: rafal.dlugosz/shutterstock.com

ברית היא הסכם שנחתם בשבועה, והיום בעיקר באמצעות חוזה משפטי. הברית מגדירה את היחסים בין שני צדדים, את החובות המוטלות על כל צד, את ההטבות למי שממלא את תנאי הברית ואת העונשים שיוטלו על מי שיפר אותם.

יש מחלוקת באשר לזיהוי מיקומו של הר סיני. החוקרים חיפשו מקום עם המאפיינים האלה:
נמצא במרחק שלושה ימי הליכה ממצרים, כי הדרך ממצרים להר סיני מתוארת כ"דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים" (שמות ה, ג).

צילום: Bjoern Wylezich/shutterstock.com

המילה "סגולה" מופיעה בתנ"ך שמונה פעמים. בחמש פעמים מתוכן היא מתארת את עם ישראל (כמו בפסוק שלנו), ובשאר המקומות היא מתפרשת במשמעות של אוצר. פרשנים רבים עסקו במשמעות הביטוי "עם סגולה" והציעו הסברים שונים. הפירוש המילולי העולה מהפסוקים הוא שהכוונה לדבר חשוב ויקר, אוצר מיוחד. כלומר – "עם סגולה" הוא עם נבחר, מיוחד.

נשר. צילום:Francisco Javier Gil/shutterstock.com

הנשר הוא אחד העופות הדורסים הגדולים והמרשימים. צווארו ארוך, מקורו מעוקל ורגליו חזקות, קצרות ומכוסות פלומה לבנה עד לברכיו. ציפורניו כפופות מעט ואינן חדות במיוחד. כאשר הוא פורש את כנפיו הן יכולות להגיע לאורך של כ-2 מטרים.