סגור תצוגת כיתה
הפרק

אמון בתוך אי-ודאות

פסוקים יט-כג

שיעור שלישי מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

לשיעור שתי אפשרויות פתיחה שבהן נמחיש נקודות חשובות בהמשך היחידה. באפשרות הראשונה נדגיש את נושא האמון. באפשרות השנייה נדגיש את חוויית האי-ודאות.

אפשרות ראשונה- תרגיל אמון:
נבשר בתחילת השיעור שמבנה יום הלימודים השתנה: הודענו להורים שהתלמידים נאלצים להישאר מאוחר יותר היום, כרגע לא ידוע עד איזו שעה. יכול להיות שכך יהיה גם ביום המחרת, אבל זה לא בטוח. נוסף על כך, צריך עכשיו לאסוף את כל הציוד ולעבור לכיתה אחרת.
נאמר לתלמידים שההחלטה אינה נתונה בידיהם, אך עליהם לפעול לפיה. נאפשר לתגובות התלמידים לעלות: מרמור, צחוק, אי-אמון, וגם תחילת התארגנות לפי ההוראות – חלק מהתלמידים יקומו ויתחילו לאסוף את חפציהם – וכן הלאה. לאחר שאספנו מגוון תגובות בכמה דקות, נעצור ונשאל:

  • איך הרגשתם נוכח המצב שנכנסתם לפתע לתוכו?

נדגיש לתלמידים שהתחושה מזכירה בזעיר אנפין את שחוו בני ישראל במדבר: התקדמותם במסע נקבעה לפי התקדמות הענן, ללא התחשבות בדעתם. מה נדרש מהעם בסוג כזה של מסע?

מובן שיש גם הבדלים רבים. לדוגמה, בני ישראל היו גם כך בעיצומו של מסע במדבר, ללא אפשרות ללכת הביתה בסוף היום. גם התנאים של מסע כזה קשים יחסית לנוחות שבישיבה בכיתה. אפשר לחשוב עם התלמידים על עוד הבדלים שמחדדים את מציאות מסעם של בני ישראל במדבר, שקשה לחוות אותה בכיתת בית ספר.

אפשרות שנייה- תרגיל אי-ודאות:
נחלק את התלמידים לקבוצות, ואת הכיתה למרחבים. בכל מרחב נניח מעטפה, ובה נכתוב את מספר התחנה ואת פירוט המשימה לביצוע בתחנה הזו. כל קבוצה תעמוד באחד מהמרחבים ותתחיל לבצע את משימתה, אך ברגע שנאותת סימן מוסכם – הנפת מקל, מחיאת כף וכדומה) יהיה עליה להפסיק את המשימה מיד ולעבור למרחב הבא ולמשימה הבאה. נקפיד להקשות על התלמידים: פעם נסמן את אות המעבר לאחר כמה שניות של פעילות, ופעם נמתין זמן רב יותר.

לאחר התרגיל נשאל:

  • איך הרגשתם כשנאלצתם להפסיק את הפעילות לפתע?
  • מה עזר לכם להפסיק ולעבור לפעילות הבאה למרות שלא היה לכם נוח לעשות זאת?

בתום הפעילות נדגיש לתלמידים שבמסע בני ישראל במדבר, ה' קבע את התקדמותם באמצעות הענן והם עצמם לא ידעו מראש מתי יחנו ומתי ייסעו. תחושת אי-ודאות ליוותה אותם כל הזמן. אחד המרכיבים שמסייעים בהתקדמות במסע כזה הוא האמון שהעם נותן במי שמוביל את המסע. בתחושה הזו נתמקד בהמשך השיעור.

מבט ראשון - ממלאים הוראות

נקרא שוב את הפסוקים בחיפוש אחר מוטיב הוודאות והאי-ודאות, ונבקש מהתלמידים לחשוב:

  • מתי אנחנו ממלאים הוראות של מישהו? (כשאנחנו נותנים בו אמון, וכאשר בלי ההוראות שלו אנחנו לא יודעים מה לעשות)

נבקש מהתלמידים לחשוב מה היה מצבם של בני ישראל כשיצאו ממצרים ולא ידעו באיזו דרך ללכת.

מבט שני - הסבר הפסוקים ושאלות הבנה

נשאל:

  • מה נדרש מבני ישראל כדי לבצע את ההוראות להתנהלות במדבר? (אמון)

בקטע שאנו לומדים מודגשת העובדה שהמסע והתקדמותו נקבעים לפי אלוהים, ושמירת הכללים שלו היא מה שנדרש מבני ישראל. במשימת הפתיחה ראינו שאחד הדברים הדרושים לאדם בסוג כזה של מסע הוא אמון: התחושה שסומכים על מוביל המסע. האמון שבני ישראל נותנים בה' מובע בדרך פשוטה: ציות של כולם להוראות ההליכה והעצירה לפי ענן ה'.

נשאל:

  • מה משך הזמן שבני ישראל פועלים לפי ההוראות הניתנות בעזרת הענן? (הפסוקים מתארים בעצם יותר מ-38 שנים של הליכה במדבר, שכמעט לא נאמר עליהן דבר מלבד תיאור אופן ההתקדמות במסע)

איננו יודעים מה עוד קרה במהלך המסע, איך נראו חיי היומיום במדבר, עד כמה המסע ארוך, ועד כמה החוויה שמתוארת בקצרה בפסוקים שלנו ליוותה את בני ישראל. כדי לקבל התרשמות נוספת מהמסע הארוך נוכל לבקש מהתלמידים לעיין בספר במדבר פרק לג פסוקים א-מח. מספיק לקרוא רק עד פסוק ו או קצת אחריו כדי להמחיש את החזרתיות והמונוטוניות של המסע הארוך. נסביר לתלמידים שהפסוקים שלנו מתארים חוויה מרכזית במסע בני ישראל במדבר.

מבט שלישי - התבוננות

נתבונן על שתי נקודות מרכזיות המשלימות זו את זו: הראשונה היא חוויית האי-ודאות, והשנייה היא האמון שמאפשר התמודדות עם האי-ודאות.
נשאל:

  • מדוע בקטע קצר כל כך מופיע פירוט על פרקי הזמן השונים שבהם הענן עולה ויורד? נראה שהיה מספיק לכתוב "על פי ה' יחנו, ועל פי ה' יסעו". מדוע צריך לכתוב את כל הפירוט המופיע בהמשך?

נציג שתי אפשרויות פרשנות.

  • האחת – של הרמב"ם, רבי משה בן מיימון, מחשובי הפרשנים, המורים ואנשי האשכולות, שחי במאה ה-12. הפרשנות, מתוך חיבורו "מורה נבוכים", מדגישה את האמון המוחלט הנדרש בסוג כזה של מסע.
    נשאל:
    • לפי הרמב"ם, מהי המטרה של דרך המסע הזאת, שבה נראה שהכיוון לא ברור והדרך מתארכת ללא סיבה? (לחזק את הטענה שלא היה פה בלבול, אלא כוונה והנחיה של אלוהים)
    • למה מתכוון הרמב"ם בסוף דבריו, במילים "ואם ריק הוא – מכם הוא"? (שאם קורה לך משהו לא טוב, עליך לחפש בתוכך את הסיבה. ואם אתה לא מוצא את הסיבה, אין זה אומר שאין סיבה. זה רק אומר שאתה לא מבין אותה)
  • האחרת – של עזריה אלון, חוקר ארץ ישראל וממקימי החברה להגנת הטבע, שפעל בתקופתנו ונפטר ב-2014. אלון מתאר את חוויית האי-ודאות והאי-אמון שיכול להיות כרוך בה.
    נשאל:
    • מה הקשר בין הקטע והענן שהוביל את בני ישראל במדבר? (הענן בעצם מראה את השביל החכם שבו צועדים בני ישראל)
    • נשווה זאת לסימוני השבילים במסלולי הליכה, ונאמר לתלמידים שהשם שנבחר לאתר האינטרנט העוסק במיפוי הארץ הוא "עמוד ענן". כיצד התייחסות כזו לעמוד הענן יכולה לסייע לבני ישראל להתמודד עם האי-ודאות בלכתם במדבר?

לצד כל אחד מהקטעים נשאל שאלות הבנה שילוו את התלמידים בזמן קריאת הטקסט. מומלץ להשתמש רק בקטע אחד.

מבט לחיים

נסביר לתלמידים שראינו ועוד נראה שהאמון שנדרש מבני ישראל במסעם אינו מובן מאליו. יש עליות ומורדות, תקופות של חוויית אמון חזקה ותקופות של חוויית האמון חלשה. נשאל:

  • מה מטרת ה' בהציבו סוג כזה של מסע בפני בני ישראל? מה בני ישראל מרוויחים מהתקדמות כזאת במדבר, באופן שתלוי לגמרי בה'?

תשובה אפשרית אחת היא שזהו אִימון באֵמון: תרגיל שמלמד את העם לסמוך על מוביל הדרך שהוא עושה זאת נכונה, לפי דרכו, גם אם איננו מבינים את החלטותיו.
נשאל:

  • מה יכול לסייע לנו לתת אמון באחרים?

בעקבות תשובות התלמידים נבצע תרגיל אמון, שיפתח פתח לדיון בכיתה על שאלות כמו מה מחזק אמון, מה פוגע בו, האם אפשר לבנות אמון מחדש וכיצד, מה תפקידו של נותן האמון, ומה תפקידו של מי שנותנים בו את האמון.

הצעה לתרגיל אמון:
נצרף את התלמידים לזוגות. בכל זוג, תלמיד אחד יוגדר "רואה", והאחר "עיוור". את עיני "העיוורים" נקשור בסרט, כך שלא יוכלו לראות. ננחה את התלמידים "הרואים" להנחות במילים את בני זוגם "העיוורים" כך שיגעו בנקודה מסוימת בכיתה, או מחוצה לה. בדרך חזור התלמידים בכל זוג יחליפו תפקידים, אך הפעם "העיוורים" יניחו את ידיהם על כתפי בני זוגם "הרואים".

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על המאפיינים המיוחדים של המסע במדבר ועל ההליכה לפי עמוד הענן. התמקדנו בשני מאפיינים של המסע, האמון והאי-ודאות, שקשורים זה בזה. מהזווית הזו התבוננו בסיפור ובמערכות היחסים שלנו בחיינו.
מיומנויות: איתור ביטויים המבטאים רעיונות שונים, דיון ברעיונות העולים מהקטע.
מתודה: משחק, דיון.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
משימות לתרגיל אי-ודאות
משימה 1 – סיפור בדיוני: המציאו וכתבו סיפור בדיוני. הכללים לכתיבת הסיפור: גיבורי הסיפור הם...
משימות לתרגיל אי-ודאות

משימה 1 – סיפור בדיוני:
המציאו וכתבו סיפור בדיוני.
הכללים לכתיבת הסיפור:

  • גיבורי הסיפור הם חברי קבוצתכם.
  • הסיפור חייב לכלול תחביבים של כל אחד מחברי הקבוצה.
  • תחילת הסיפור צריכה להתבסס על סיפור מצחיק שקרה לאחד מכם.
  • סוף הסיפור צריך להתבסס על ספר, סרט או תוכנית טלוויזיה שאתם מכירים.

משימה 2 – שעת סיפור:
מצאו ספר במרחב הכיתה, והתחילו לקרוא אותו בקבוצה: אחד מחברי הקבוצה יספר, ושאר החברים יקשיבו. התחלפו מדי פעם בתפקיד הקריאה.

משימה 3 – מסירת כדור:
עמדו במעגל ומסרו זה לזה את הכדור לפי הכללים:

  • שימו לב שכל חברי הקבוצה מקבלים את הכדור, והכדור אינו נופל על הרצפה.
  • ספרו את המסירות, ונסו להגיע למספר גבוה ככל האפשר.
  • אם הכדור נפל על הרצפה – התחילו בספירה מחדש.
  • אם עודדתם את התלמיד ששמט את הכדור, התחילו לספור מ-5 ולא מ-1.

משימה 4 – אימון ספורט:
לכו כקבוצה מסביב לכיתה, בצמוד לקירות עד כמה שאפשר ובלי להפריע לשאר הקבוצות. בכל פעם שאתם חוזרים לנקודת ההתחלה, שבה נמצאת המעטפה, קפצו במקום עשר פעמים. רק כשכל חברי הקבוצה מסיימים לקפוץ, המשיכו לסיבוב נוסף.

פרשנות הרמב"ם
מתוך מורה נבוכים חלק ג, פרק נ, ח: "ואני אודיעך טעם אלו הפרטים כולם. וטעמם...
פרשנות הרמב"ם

מתוך מורה נבוכים חלק ג, פרק נ, ח:
"ואני אודיעך טעם אלו הפרטים כולם. וטעמם הוא – להילחם במה שעלולים לחשוב אומות העולם, אז וגם היום, שבני ישראל תעו בדרך ולא ידעו לאן ילכו. ומטרת הכתוב לחזק שהכול נקבע לפי ה' ולא היה זה תעייה בדרך. הדרך בין הר חורב שבו היו בתחילת מסעם במדבר ובין כנען היא רק 11 ימי הליכה. והרי אי אפשר לטעות בדרך זו במשך 40 שנה. אז מדוע בכל זאת התעכבו? חשוב לזכור שבכל פעם שהסיבה אינה ברורה לנו, עלינו לזכור שיש לו סיבה חזקה. ואם אנחנו לא מוצאים את הסיבה – הבעיה היא בנו. משהו חסר בנו. כמו שכתבו חז"ל: 'כי לא דבר ריק הוא מכם, ואם ריק הוא – מכם הוא".

ענו על השאלות:

  • לפי הרמב"ם, מהי המטרה של דרך המסע הזאת, שבה נראה שהכיוון לא ברור והדרך מתארכת ללא סיבה?
  • למה מתכוון הרמב"ם בסוף דבריו, במילים "ואם ריק הוא – מכם הוא"?
פרשנות עזריה אלון
"יודע השביל את הדרך", מתוך דבריו של עזריה אלון: "זכור ושמור! חכם השביל מן ההולכים...
פרשנות עזריה אלון

"יודע השביל את הדרך", מתוך דבריו של עזריה אלון:
"זכור ושמור! חכם השביל מן ההולכים בו. אם עלית בו – אל תעזבנו, כי הוא צודק תמיד. הנה ימשוך אותך אל שפת הים בשעה שפניך להרים דווקא, ואתה רוצה לנטוש אותו ו'לקצר'. הגעת לשפת המצוק, ואתה רוצה לרדת, והוא סחור סחור עולה ויורד, ומושך אל אי – אך היזהר לך מקיצורים! סמוך על דורי דורות של שודדים ורועים, אנשים אשר אצה דרכם להם לא פחות מאשר דרכך אצה לך, ובשעליהם כבשו את השביל דווקא כך. אינך מאמין? אדרבא, נסה. לך בדרכך אתה והגעת או אל מפל, ללא דרך מלבד חזרה על עקבותיך בבושת פנים, או אל שפך אבנים גבוה ועמוק, המוביל אותך אל תוהו חצצים ואבני גל, או סתם לסבך של ואדיות וגבעות, בהם תתעכב שעות לחינם ולשווא. 'קיצור' כזה הוא הדרך הקצרה והארוכה".

ענו על השאלות:

  • מה הקשר בין הקטע והענן שהוביל את בני ישראל במדבר?

נשווה זאת לסימוני השבילים במסלולי הליכה- השם שנבחר לאתר האינטרנט העוסק במיפוי הארץ הוא "עמוד ענן".

  • כיצד התייחסות כזו לעמוד הענן יכולה לסייע לבני ישראל להתמודד עם האי-ודאות בלכתם במדבר?
לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר
חז"ל יצרו קשר במדרש בין הפסוק מהפרק שלנו לבין ספר ירמיהו. "…בשעה שאמר להם [אלוהים]...
לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר
"וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן יָמִים מִסְפָּר עַל הַמִּשְׁכָּן, עַל פִּי ה' יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ." (פסוק כ)

קריעת ים סוף, איור מ-1907, מתוך ויקישיתוף. מאוסף Providence Lithograph Company

חז"ל יצרו קשר במדרש בין הפסוק מהפרק שלנו לבין ספר ירמיהו.

לקריאת המדרש
"…בשעה שאמר להם [אלוהים] שיסעו,
לא אמרו לו [לא שאלו אותו בני ישראל] להיכן אנו נוסעין למדבר, שמא אין בו כלום, אלא עמדו ונסעו להם, על פי אמונה.
אמר ירמיה: "הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה (ירמיה ב, ב).(מדרש תנחומא בשלח)
  • איזה קשר בין עם ישראל לבין אלוהים מתאר המדרש?
  • הנביא ירמיהו מדמה את הקשר בין עם ישראל לבין אלוהים לקשר של חתן וכלה. כיצד המסר של המדרש מתחדד באמצעות הפסוק מספר ירמיהו?
למה הדבר דומה?
"וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן כִּסָּה הֶעָנָן…" – אותו הענן שנגלה עליו על הר סיני. למה...
למה הדבר דומה?
"וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן כִּסָּה הֶעָנָן אֶת הַמִּשְׁכָּן לְאֹהֶל הָעֵדֻת, וּבָעֶרֶב יִהְיֶה עַל הַמִּשְׁכָּן כְּמַרְאֵה אֵשׁ עַד בֹּקֶר." (פסוק טו)

איור כתר. cammep/shutterstock.com

"וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן כִּסָּה הֶעָנָן…" – אותו הענן שנגלה עליו על הר סיני.
למה הדבר דומה? למלך שהיה לו חבר קרוב.
להמשך המדרש

העביר המלך מסר לחבר: הָכֵן עצמך שאני בא אצלך ביום מסוים.
לא האמין לו החבר, ואמר – גם אם הוא יבוא אליי, הוא יבוא מחופש לאיש פשוט או בלילה כשאף אחד לא רואה.
המלך ידע מה אמר חברו, והשיב לו כך – באור יום אני בא אצלך, בְּפַרְהֶסְיָא, באופן גלוי לעיני הציבור, והסוס שרכבתי עליו ביום שנעשיתי מלך – עליו ארכב, והבגד שלבשתי ביום שנעשיתי מלך, אותו אלבש, ואבוא אליך כדי שידעו הכל כמה אני מחבב אותך.
כך כיוון שנגלה הקדוש ברוך הוא בסיני בענן נגלה, שנאמר "אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן"… אמר להם – בפרהסיא אני בא אליכם.

(עיבוד מתוך אוצר מדרשים בית עקד למאתים מדרשים קטנים אגדות ומעשיות)

  • מה שִׁעֵר לעצמו החבר של המלך?
  • כיצד התכוון המלך לנהוג? מדוע?
  • המדרש הוא מָשָׁל – המלך מסמל את אלוהים והחבר את עם ישראל. מה מבקש לומר המדרש על אלוהים הנגלה בענן אל ישראל?
יומם ולילה
כיצד אפשר להגיד בצורה יפה וספרותית "כל הזמן"? ביטוי יפה בשפה העברית שמשמעותו "כל הזמן"...
יומם ולילה
"וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר וְנַעֲלָה הֶעָנָן בַּבֹּקֶר וְנָסָעוּ, אוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה וְנַעֲלָה הֶעָנָן וְנָסָעוּ." (פסוק כא)

כיצד אפשר להגיד בצורה יפה וספרותית "כל הזמן"?
ביטוי יפה בשפה העברית שמשמעותו "כל הזמן" הוא: "יומם ולילה".

להמשך קריאה

הביטוי מופיע בפסוק זה ובמקומות נוספים בתנ"ך, למשל בספר יהושע: "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ, כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל" (א, ח).

  • כיצד הביטוי "יומם ולילה" מבטא את הרעיון של משהו שמתרחש "כל הזמן"?
  • כִּתבו משפט שמופיע בו הביטוי "יומם ולילה".

קרדיט: Running Clock/SimpleNature, 2013

כמו עמוד ענן
"שיר נְבוּאָה קוֹסְמִי עליז" הוא שיר שכתבו יחד עֵלִי מוהר ויוני רכטר. כך סיפר עֵלִי...
כמו עמוד ענן
"וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר וְנַעֲלָה הֶעָנָן בַּבֹּקֶר וְנָסָעוּ, אוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה וְנַעֲלָה הֶעָנָן וְנָסָעוּ." (פסוק כא)

"שיר נְבוּאָה קוֹסְמִי עליז" הוא שיר שכתבו יחד עֵלִי מוהר ויוני רכטר.
כך סיפר עֵלִי מוהר על תהליך כתיבת השיר ועל הסיבה לשמו:
"מילות השיר נכתבו בשיתוף עם יוני רכטר (שכתב את הבית הראשון) וכשגמרנו לכתוב את השיר, לא ידענו איך לקרוא לו. ראינו שהבית הראשון (כמו עמוד ענן…) הוא נבואי, הבית השני (כמו שביל החלב…) הוא קוסמי, והבית על בריג'יט ברדו הוא עליז. לכן החלטנו לקרוא לשיר "שיר נבואי קוסמי עליז".

ציטוט מאירוח של עלי מוהר בפורום מוזיקה ישראלית בוואלה

למילות השיר

שיר נבואה קוסמי עליז/עלי מוהר, יוני רכטר

כמו עמוד ענן, כך תלך לפני העדר
תבין הכל, תדע, לא תאמר מילה אחת
כמו עמוד עשן תעלם בתוך החדר
משהו בך יאמר לך המשך
בדרכך.

כמו שביל החלב שחוצה את השמיים
אתה הולך ישר, לא שם לב לכוכבים
שזוהרים כדי לסנוור את העיניים
משהו בך יאמר לך המשך
בדרכך.

הו, לך ישר
לך לבד,
אל תפחד.
אוהו אוהו או.
אל תכעס,
לך תמים,
לך אחד.

כמו אווז הבר שחולף בשמי הערב
הוא טס בראש החץ, לא נרתע מן המרחק
והאינסטינקט מראה ובורא לו את הדרך
משהו בך יאמר לך המשך
בדרכך.

כמו בריז´יט ברדו שתפסה כבר את העסק
השאירה מאחור את הטוב ואת הרע
ועל העניינים היא צופה מן המרפסת
משהו בך יאמר לך
הפסק.

בלי להתכוון תן לעצמך ללכת
כל החישובים ייגמרו מאליהם
כמו העץ שקם לתחייה מן השלכת
משהו בך יאמר לך
המשך

לך ישר…

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • מיהו לדעתכם הנמען של השיר? הציעו כמה שיותר תשובות.
  • הסבירו – מה זה אומר להיות "כמו עמוד ענן"?

קרדיט: שיר נבואי קוסמי עליז – יוני רכטר (עלי מוהר/ יוני רכטר) / Yr Archive, 2015

תערוכת "עמוד ענן"
  במהלך שנת 2018 הוצגה במוזאון הרמן שטרוק בחיפה תערוכה קבוצתית (תערוכה המציגה מיצירותיהם של...
תערוכת "עמוד ענן"
"וּלְפִי הֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הָאֹהֶל וְאַחֲרֵי-כֵן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכָּן-שָׁם הֶעָנָן שָׁם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל." (פסוק יז)

אורי גרשוני, מתוך הסדרה "השעה הכחולה", 2014, באדיבות האמן

אורי גרשוני, מתוך הסדרה "השעה הכחולה", 2014, באדיבות האמן

אילנה חמאוי, שמים מס' 1, 2002, באדיבות האמנית

ליאורה לאור, דימויי אור #12 2003/04 , C-print . באדיבות האמנית

 

במהלך שנת 2018 הוצגה במוזאון הרמן שטרוק בחיפה תערוכה קבוצתית (תערוכה המציגה מיצירותיהם של כמה אומנים) בשם "עמוד ענן".

להמשך קריאה

בקטלוג התערוכה נכתב כך:
"תערוכה קבוצתית חדשה המציגה באמצעות נושא העננים מתח בין עולמות שונים: בין שאיפה אל מֵמַד הנִשְׂגָב הרומנטי, לבין תיאור של מציאות קָטַסְטְרוֹפָלִית וקודרת. בתנ"ך מסמל "עמוד הענן" התגלות אלוהית בפני עם ישראל, ואילו בתודעה העכשווית הישראלית הביטוי "עמוד ענן" נקשר למציאות קשה…" (הכוונה היא למבצע הצבאי "עמוד ענן" משנת 2012)

מתוך קטלוג התערוכה, אוצרת סבטלנה ריינגולד

הביטו ביצירות האומנות מן התערוכה, התמקדו בענן המופיע בכל אחת מהן ובדקו אילו תחושות ורגשות הוא מעורר. איפה הוא נראה כמו משהו נִשְׂגָב וקדוש? איפה הוא נראה מדאיג וּמְבַשֵּׂר אסון?
נקודות למחשבה שתוכלו להיעזר בהן:

  • שימוש בצבע – האם היצירה צבעונית או מוֹנוֹכְרוֹמָטִית (כלומר שמופיעים בה רק גוונים שונים של אותו הצבע)? האם הצבעוניות עליזה או קודרת, מרגיעה או מכבידה?
  • סגנון – האם להבנתכם היצירה רֵאָלִיסְטִית (כלומר מציגה את המציאות בצורה מדויקת, בדיוק כפי שהיא נראית)? או אולי מֻפְשֶׁטֶת (כלומר מציגה רעיונות, וקשה לזהות בה דברים כפי שהם נראים במציאות)? ואולי היצירה סוּרֵאָלִיסְטִית (כלומר מציגה דברים שקיימים במציאות, אבל החיבור ביניהם או המיקום שלהם מוזר ולא מציאותי)?
המשכן
המשכן (או בשמו השני – אוהל מועד), הוא כינוי למתחם נייד מקודש שאיתו הלכו בני...
המשכן
"וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן כִּסָּה הֶעָנָן אֶת הַמִּשְׁכָּן לְאֹהֶל הָעֵדֻת, וּבָעֶרֶב יִהְיֶה עַל הַמִּשְׁכָּן כְּמַרְאֵה אֵשׁ עַד בֹּקֶר." (פסוק טו)

איור של המשכן וחצר המשכן, Aleksig6, מתוך ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0

המשכן (או בשמו השני – אוהל מועד), הוא כינוי למתחם נייד מקודש שאיתו הלכו בני ישראל במדבר. בתוך המשכן היה ארון הברית, ובתוך ארון הברית – לוחות הברית.

להמשך קריאה

את המשכן בנו אומנים מומחים, ובראשם בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך. המשכן נבנה לפי הוראות מפורטות של אלוהים והיו בו כלים כמו מנורה, פרוכת, ארון ושולחן. לפי התיאור, המשכן היה עשוי מקורות עץ מצופות זהב. כאשר נכנסו בני ישראל לארץ כנען, הוחלף המשכן הנייד במקדש קבע ששכן בעיר שילֹה, ואחר כך נבנה בית המקדש בירושלים. מקור המילה "משכן" הוא מהמילה לשכון, כלומר – לגור.

  • מדוע נקרא המשכן בשם זה? מי "שכן" בו?
  • מדוע היה צורך בבניית משכן מפואר בתקופת הנדודים במדבר?
הענן
כיצד ידעו בני ישראל מתי ולאן ללכת במדבר? פשוט – בעזרת הענן! לפי המתואר במקרא,...
הענן
"וּלְפִי הֵעָלֹת הֶעָנָן מֵעַל הָאֹהֶל וְאַחֲרֵי כֵן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכָּן שָׁם הֶעָנָן שָׁם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל." (פסוק יז)

המשכן בשממה. איור מתוך תנ"ך הולמן, שנת 1890. מתוך ויקישיתוף

כיצד ידעו בני ישראל מתי ולאן ללכת במדבר? פשוט – בעזרת הענן!
לפי המתואר במקרא, הענן היה צמוד לבני ישראל. הוא הראה להם את דרכם במדבר (עמוד הענן) והִנחה אותם מתי לעצור ולחנות ומתי להמשיך.

  • קִראו את פסוקים טו-כג. כיצד סימן הענן לבני ישראל מתי לעצור, מתי להמשיך בדרך ולאן ללכת?
  • נסו לתאר במילים את הענן או לצייר אותו.
בעקבות הענן
הסרטון מתאר את שִׁגְרַת הנדודים של בני ישראל במדבר.
בעקבות הענן
"וּלְפִי הֵעָלֹת הֶעָנָן מֵעַל הָאֹהֶל וְאַחֲרֵי כֵן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכָּן שָׁם הֶעָנָן שָׁם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל." (פסוק יז)

הסרטון מתאר את שִׁגְרַת הנדודים של בני ישראל במדבר.

  • מה היה טקס הזיכרון השנתי ליציאת מצרים?
  • כיצד ידעו בני ישראל מתי ללכת ולאן ללכת?

קרדיט: 929 סיכום שבועי: במדבר פרקים ט-יג/ 929 תנך ביחד, 2015

פסח בא