סגור תצוגת כיתה
הפרק

האם יעקב זכאי?

פרק כז

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

ביחידה זו נאמץ נקודת מבט משפטית וננסה להבין אם אפשר להצדיק את המעשה של יעקב. במהלך הלימוד תתחלק הכיתה לקבוצות, וכל קבוצה תנסה לפצח היבט אחר בתיק ההגנה על יעקב שנפתח מחדש.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה – שאלה:
מה זו רמאות? אילו תחושות עולות אצלנו כשאנחנו נפגשים ברמאות?

הצעה שנייה:
בקשו מהתלמידים להיזכר במפגש וירטואלי שבו הם עטו על עצמם דמות אחרת או שפגשו במישהו שלבש דמות כזאת או דמות שהיו רוצים להיכנס לנעליה בתקשורת כזאת.

  • אילו תכונות בחרתם להציג בעצמם?
  • האם אלו תכונות רחוקות או קרובות לתכונותיכם האמיתיות?
  • מה הניע אתכם להמשיך במעשה הרמייה, והאם תוך כדי מעשה היו לכם לבטים?
  • אם המעשה התגלה, אילו תחושות הוא עורר בכם?

פסוקים א-ד

נקרא יחד את פסוקים א-ד, יח-כט ונסביר בעת הצורך. בפסוקים אלו מתוארת גזלת הברכה.

  • כדאי לנסות להבין את משמעות מעשי יעקב וחריפותם נשאל- על אילו דיברות מתוך עשרת הדיברות ייתכן שיעקב עבר? (לא תגנוב, כיבוד אב. ברור שהדברות ניתנו לאחר יעקב ולא בהכרח היה מחוייב אליהם אך השוואה זו מאפשרת נקודת מבט מעמיקה על מעשיו)
  • לפי המתואר בסוף הפרק ובתחילת הפרק הבא, מה עונשו של יעקב (אם בכלל הוא נענש)? (עשו רודף את יעקב, ויעקב נאלץ לברוח)
  • איך אפשר להסביר את העונש של יעקב ? (באופן פשוט עשו משלם ליעקב כגמולו, אפשר גם להציע שיעקב הפסיד את מקומו בביתו לאור מעשה הרמייה)

נספר לכיתה כי מתוקף היותם משרד בכיר של עורכי דין הם נבחרו להוביל את תיק ההגנה של יעקב שנפתח מחדש ממש לא מזמן. נחלק את הכיתה לקבוצות, וכל קבוצה תתמקד בהיבט שונה שיכול לזכות את הלקוח שלנו, או לפחות לערער על חומרת המעשה. נבקש מכל קבוצה לכתוב את המסקנות שלה.

המוטיבציות של המעורבים – קבוצה 1:
כדי להבין את המעשה לעומק ננסה להרגיש את הלך הרוח של יעקב ורבקה במהלך הרמייה.
סמנו בטקסט את כל המקומות שבהם היינו מצפים לשמוע מהמחבר או מהדמויות הרהור מוסרי, ספק או חרטה. נדגיש כי הכתיבה המקראית היא מינימליסטית ואינה מתארת רגשות ותחושות בדרך כלל (למשל כאשר רבקה מגייסת את יעקב, כאשר יעקב עומד מול האב העיוור).

  • מדוע לדעתכם אין אזכורים כאלה בטקסט?
  • מה זה אומר על יעקב ואימו או אולי על עמדת המחבר?
  • אילו פרטים חשובים נוספים מפרקים כה-כו אפשר להוסיף כדי לעמוד טוב יותר על המוטיבציות מאחורי המעשה?
  • לפי הידע שלנו עד כה, האם עשו זכאי לברכות?
  • האם העובדה שיצחק אינו רואה טוב (במובן הפיזי והמטפורי) מצדיקה את החלטת רבקה ומעשהו של יעקב?

סכמו בקצרה את חוות הדעת המשפטית שלכם והציגו אותה בפני שאר השותפים המכובדים. בתוך חוות הדעת נסו לכלול את המרכיבים האלה:
מה הייתה הדעה המוקדמת שלכם, והאם היא השתנה בעקבות העיון הנוסף?
מהו הנימוק החזק ביותר שתוכלו להציג לטובת יעקב?
לאיזו מהטענות שלכם תוכל התביעה למצוא טיעוני נגד?

אימא יש רק אחת: רבקה – קבוצה 2:
קראו את פסוק ה. הפסוק מוסר לנו שרבקה שומעת את דברי יצחק.

  • נסו לשער מדוע השמיעה של רבקה העלתה שאלות בקרב קוראים רבים.

קראו את פסוק ז.

  • מה השינויים בין דברי יצחק לציטוט שלהם בדברי רבקה ליעקב? (סדר הדברים, אל מי מופנית הברכה, השמטת אהבת יצחק את המאכלים, הפנייה אל עשו: 'בני')
  • מה אפשר ללמוד מהשינויים שלה בציטוט דבריו של יצחק?

קראו את פסוקים ו-יח.

  • האם יש מקום לטעון שרבקה הפעילה לחץ על בנה? הביאו ראיות מן הכתוב לכאן או לכאן.

קראו את פסוקים מא-מב. בפסוקים אלו רבקה שומעת בעקיפין על תוכניות עשו.

  • האם תיאור זה ממשיך התנהלות שכבר פגשנו בסיפור זה? (התנהלות זו מזכירה את השמיעה הראשונה של רבקה את בקשת יצחק מעשו)

קראו את פסוקים מג-מו. בפסוקים אלו רבקה מביאה שתי סיבות להליכתו של יעקב חרנה.

  • הסבירו את שתי הסיבות וגם הנחיצות בשתיהן. (חמת עשו, נישואין לבנות משפחה ולא לבנות חת)
  • בדקו אם יש בחלק זה אינפורמציה שיכולה לסייע ללקוח שלנו, יעקב.

סכמו בקצרה את חוות הדעת המשפטית שלכם והציגו אותה בפני שאר השותפים המכובדים. בתוך חוות הדעת נסו לכלול את המרכיבים האלה:

  • מה הייתה הדעה המוקדמת שלכם, והאם היא השתנה בעקבות העיון הנוסף?
  • מהו הנימוק החזק ביותר שתוכלו להציג לטובת יעקב?
  • לאיזו מהטענות שלכם תוכל התביעה למצוא טיעוני נגד?

יצחק אבינו – קבוצה 3:
קראו שוב את פסוקים א-ד.יש הטוענים כי מצבו המידרדר של יצחק פגע בשיקול דעתו והוכחה לכך נמצאת בדרך שבה התנה את הברכה לעשו.

  • האם תוכלו לחזק או להחליש טענה זו?
  • כיצד הידרדרותו של יצחק מקרינה על התנהגותו של יעקב?

קראו את פסוקים יח-כג. בזמן ההתחזות עולים ליצחק ספקות. הספקות של יצחק יכולים להוביל אותנו למסקנה שיצחק יודע שיעקב הוא המתברך ולא עשו. יש מבין החוקרים ששמו לב שגם המאכל שמביא יעקב אינו עונה לדרישה המקורית של האב ובכל זאת לא מעלה אצל יצחק שאלות.

  • נסו להרחיב השערה זו ולהסביר כיצד היא תומכת בקו ההגנה של יעקב.
  • האם אפשר לחשוב על סיבה נוספת מדוע בכל זאת המשיך יצחק בברכתו?

קראו בפרק כח פסוקים א-ג.
מדוע הברכה הנוספת של יצחק ליעקב מעלה שאלות? (מרחיב את הברכה, משתמש בברכה שניתנה גם לאברהם, אין חרטה)
בברכה זו יש כוח נוסף. מהו?

סכמו בקצרה את חוות הדעת המשפטית שלכם והציגו אותה בפני שאר השותפים המכובדים. בתוך חוות הדעת נסו לכלול את המרכיבים האלה:

  • מה הייתה הדעה המוקדמת שלכם, והאם היא השתנה בעקבות העיון הנוסף?
  • מהו הנימוק החזק ביותר שתוכלו להציג לטובת יעקב?
  • לאיזו מהטענות שלכם תוכל התביעה למצוא טיעוני נגד?

ארגון הראיות עד כה במליאת הכיתה:
כל קבוצה תציג את המסקנות שלה במליאה. התלמידים יצטרכו להחליט עד כמה הטיעונים שלהם חזקים. אפשר לבקש מקבוצות אחרות לנסות לסתור את הטיעונים. אפשר לחשוב על כיווני בדיקה נוספים העשויים להיטיב עם הלקוח. בסופו של דבר, הכיתה – משרד עורכי הדין – תכריע אם לקחת על עצמה את התיק או לא.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: חילקנו את הכיתה לקבוצות ואפשרנו לכל קבוצה להתעמק בדמות אחרת בסיפור הגנבה במטרה למצוא הסברים היכולים לשפוך אור חדש על מעשיו של יעקב.
מיומנויות: בניית טיעון וסתירת טיעונים אחרים, עבודה בקבוצות.
מתודה: השתמשנו במתודה של משפט כדי להעמיק את מעורבות התלמידים וההזדהות שלהם עם הסיפור, ולגרום להם לדייק בפרטים.

אפשר עוד...
  • א' סמט, עיונים בפרשת השבוע, עמ' 74-69, מציע ניתוח נגיש ומקיף של הפרק המעלה שאלות דידקטיות מעניינות.
  • שווה עיון גם פירושו של אברבנאל לפרקנו.
    אברבנאל מעלה 12 שאלות נוקבות שמתוכן אפשר לצאת אל שיעורים רבים.
  • בהקשר זה מעניין לקרוא את חוק העונשין הישראלי בגין התחזות:
    סעיפים 441 עד 446 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 אוסרים על פעולות הכרוכות בהתחזות. הסעיף העיקרי הוא סעיף 441 האוסר על "התחזות לאדם אחר". עיקרו של הסעיף הוא: "המתייצג בכזב לאדם אחר, חי או מת, בכוונה להונות – דינו מאסר שלוש שנים".
    לא ההתחזות היא האסורה, כי אם הכוונה להונות באמצעותה. הסעיפים הבאים אוסרים על "הודיה כוזבת בהתחייבות" (אדם המודה בשם אדם אחר בחוב), "התחזות לבעל תעודה", "העברת תעודה לשם התחזות", "התחזות לבעל תעודת אופי לא שלו" ו"העברת תעודה לשם התחזות".
    סעיף דומה הוא סעיף 415 המדבר על "קבלת דבר במרמה", לפיו "המקבל דבר במרמה דינו – מאסר שלוש שנים…".
    אדם שאינו מתחזה לאדם אחר, אלא טוען כי הוא טייס, או כי הוא ראש המוסד, ועל סמך טענות שקריות אלו מקבל הלוואה או טובות הנאה מיניות, עובר על סעיף זה.
    סעיף 416 מדבר על "קבלת דבר בתחבולה", ולפיו "המקבל דבר בתחבולה או בניצול מכוון של טעות הזולת שאין בהם מרמה, דינו מאסר שנתיים". לפי סעיף זה אדם ששמו במקרה שמעון פרס ומקבל הטבות בתור נשיא המדינה לשעבר ולא מעמיד את נותני ההטבות על טעותם עובר עברה פלילית.
  • האם לפי נוסח החוק שלפנינו יש להעניש את יעקב, ובמה?
העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
העיוורון של יצחק
חז"ל הציעו טעמים לעיוורון של יצחק: אמר ר' אליעזר בן עזריה: "מֵרְאֹת" ברע, מראות ברעתן...
העיוורון של יצחק
"וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת…" (פסוק א)

חז"ל הציעו טעמים לעיוורון של יצחק:

אמר ר' אליעזר בן עזריה: "מֵרְאֹת" ברע, מראות ברעתן של רשע. אמר הקב"ה: יהיה יצחק יוצא לשוק ויהיו הבריות אומרין: זה אביו של אותו רשע! אלא הריני מכהה את עיניו והוא יושב בתוך ביתו.
דבר אחר: "מֵרְאֹת" – מכוח אותה ראייה, שבשעה שעקד אברהם אבינו את בנו על גבי המזבח, בכו מלאכי השרת ונשרו דמעות מעיניהם לתוך עיניו והיו רשומות בתוך עיניו, וכיון שהזקין כהו עיניו.

(מדרש בראשית רבה, פרשה ס, ה)

  • מדוע לדעתכם חיפשו חז"ל טעם לעיוורון, ולא פירשו אותו כפשוטו – עיוורון בשל זקנה?
ויאמר עֵשָׂו בליבו
הָרְשָׁעִים, בִּרְשׁוּת לִבָּם: "וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ" (בראשית כז, מא), "אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ" (תהלים יד, א),...
ויאמר עֵשָׂו בליבו
"וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב עַל הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ אָבִיו, וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי." (פסוק מא)

הָרְשָׁעִים, בִּרְשׁוּת לִבָּם: "וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ" (בראשית כז, מא), "אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ" (תהלים יד, א), "וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם בְּלִבּוֹ" (מלכים א יב, כו), "וַיֹּאמֶר הָמָן בְּלִבּוֹ" (אסתר ו, ו).
אֲבָל הַצַּדִּיקִים, לִבָּם בִּרְשׁוּתָם, כמו שכתוב: "וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ" (שמואל א א, יג), "וַיָּשֶׂם דָּנִיֵּאל עַל לִבּוֹ" (דניאל א, ח), "וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל לִבּוֹ" (שמואל א כז, א), ודוֹמִין לְבוֹרְאָן: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ" (בראשית ח, כא).

(מדרש אסתר רבה, פרשה י, ג)

קראו את פסוקים לד-מא וענו:

  • כיצד הגיב עֵשָׂו לגנבת הברכה על ידי אחיו? ציינו שתי תגובות.
  • המדרש מונה את עֵשָׂו עם הרשעים. האם אתם מסכימים עם קביעה זו?
של מי הקול ושל מי הידיים?
יעקב מגיע לאביו בעצת אימו כדי לזכות בברכה. יצחק מרגיש שמשהו לא בסדר. הידיים הלובשות...
של מי הקול ושל מי הידיים?
"וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו וַיְמֻשֵּׁהוּ וַיֹּאמֶר הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו." (פסוק כב)

גריט ווילמס הורסט, "יצחק מברך את יעקב", 1638, שמן על בד. מאוסף Dulwich Picture Gallery, מתוך ויקישיתוף

יעקב מגיע לאביו בעצת אימו כדי לזכות בברכה. יצחק מרגיש שמשהו לא בסדר.

להמשך קריאה

הידיים הלובשות את עורות גדיי העיזים גורמות לו להרגיש שהוא נוגע בידיו של עֵשׂו, אבל הקול שהוא שומע הוא קולו של יעקב. דברי יצחק הפכו לביטוי שמשמעו הטעיה או סתירה: הדברים נעשים על ידי גורם אחד, אבל עומד מאחוריהם גורם אחר.

  • דברי יצחק הפכו לביטוי שמשמעו הטעיה או סתירה הדברים הנעשים על ידי גורם אחד, אבל עומד מאחוריהם גורם אחר. חפשו את המשפט הזה באינטרנט בכותרות העיתונים וכתבו על מה הוא נאמר כיום, ולאילו כותרות הוא משמש.
בכורה בעבור נזיד עדשים
עֵשָׂו חזר עייף ורעֵב מן הציד בשדה ורצה לאכול את הנזיד, תבשיל עדשים אדום שיעקב...
בכורה בעבור נזיד עדשים
"וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב. וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים..." (כה, לג–לד)

עֵשָׂו חזר עייף ורעֵב מן הציד בשדה ורצה לאכול את הנזיד, תבשיל עדשים אדום שיעקב הכין

להמשך קריאה

יעקב מַתנֶה את מסירת הנזיד בקבלת הבכורה מעֵשָׂו ועשׂו… מסכים. מאז נכנס לשימוש הפתגם: "בעבור נְזִיד עדשים".

  • מעמד הבכור בעת המודרנית שונה מאוד ממעמד הבכור בחברה המקראית. בחברה המקראית ממלא הבכור תפקיד בעל משמעות חברתית מעצם סטטוס הלידה שלו. קראו על בכור ובכורה – למה יעקב רצה כל כך את הבכורה?

קרדיט: שבשבת, אומן על חושי. © מטח

יעקב ועֵשׂו
יחסי יעקב ועֵשׂו זכו להתייחסות בתרבות העברית לדורותיה. יש והם מסמלים מאבק בין שני עמים...
יעקב ועֵשׂו
"וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל רִבְקָה אִמּוֹ הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק." (פסוק יא)

יחסי יעקב ועֵשׂו זכו להתייחסות בתרבות העברית לדורותיה. יש והם מסמלים מאבק בין שני עמים (גויים) ויש והם מסמלים מאבק בין אחים על רקע שונוּת.
גם המשורר חיים נחמן ביאליק הקדיש לכך יצירה (משנת 1869).

למילות השיר

ביאליק נחלת הכלל

עֵשָׂו מַשְׁכִּים לְבֵית הַמַּרְזֵחַ,
חָבִית מַשְׁקִים מִפִּיו תִּתֵּן רֵיחַ.
אוֹי, אוֹי, אוֹי,
לְעֵשָׂו הַגּוֹי!
כּוֹסוֹ – חַיָּיו,
לִשְׁתּוֹת חַיָּב,
כִּי-עַל-כֵּן הוּא גוֹי.

יַעֲקֹב מַשְׁכִּים לְבֵית הַתְּפִלָּה,
נוֹתֵן לְיוֹצְרוֹ שֶׁבַח וּתְהִלָּה.
הוֹ, מַה-טּוֹב
חֵלֶק יַעֲקֹב!
אֶל צוּר חַיָּיו
לְהוֹדוֹת חַיָּב,
כִּי שְׁמוֹ יַעֲקֹב.

עֵשָׂו חוֹזֵר לְבֵיתוֹ בַּלַּיְלָה –
אוֹי לָהּ לְאִשְׁתּוֹ מֵאֶגְרוֹף יַד בַּעְלָהּ.
אוֹי, אוֹי, אוֹי,
לְעֵשָׂו הַגּוֹי!
זְרוֹעוֹ – חַיָּיו,
לְהַכּוֹת חַיָּב,
כִּי-עַל-כֵּן הוּא גוֹי.

יַעֲקֹב חוֹזֵר בָּעֶרֶב אֶל-נָווֹ,
אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו מְשַׂמְּחִים לְבָבוֹ.
הוֹ, מַה-טּוֹב
חֵלֶק יַעֲקֹב!
בָּנָיו – חַיָּיו,
לְגַדְּלָם חַיָּב,
כִּי שְׁמוֹ יַעֲקֹב.

  • האם דמותו של יעקב מוצגת באור חיובי בשיר?
  • לאיזה אירוע ספציפי (מן הפרקים הקודמים) רומז ביאליק בבית הראשון? ולאיזה פסוק בפרקנו הוא רומז בבית האחרון?
קרדיט: "פסק זמן". מילים: חיים נחמן ביאליק לחן: שם טוב לוי. Ido Ahitoov פורסם בתאריך 28 בנוב׳ 2013.
אהבת רבקה
  המקרא בדרך כלל אינו מציין רגשות, ולכן הפסוק המתאר את יחסי רבקה ויעקב: "וְרִבְקָה...
אהבת רבקה
"וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי לַאֲשֶׁר אֲנִי מְצַוָּה אֹתָךְ." (פסוק ח)

גוברט פלינק, "יצחק מברך את יעקב", 1638, שמן על בד. מאוסף Rijksmuseum Amsterdam, Amsterdam

אבל פן, "יעקב ורבקה", פסטל, 1932 בקרוב. הקרדיט: © משפחת האומן

 

המקרא בדרך כלל אינו מציין רגשות, ולכן הפסוק המתאר את יחסי רבקה ויעקב: "וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב" הוא דרמטי.

להמשך קריאה

אבל פן לוקח משפט זה ומבטא אותו בעוצמה רגשית רבה. אהבת רבקה ליעקב ניכרת משפת הגוף שלה.
גם בציור של גוברט פלינק "יצחק מברך את יעקב", 1638, נראים יחסי קרבה בין רבקה ליעקב. רבקה עומדת בין יעקב ליצחק ורוכנת לעבר יצחק. רבקה משמשת כעיניים של יצחק ומקדמת את מעמדו של יעקב בכך שהיא מאפשרת לו לזכות בברכה.

  • בפרק כה בפסוק כח נאמר "וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב". כיצד יחסה המועדף והאוהב של רבקה בא לידי ביטוי בכל אחד מהציורים?
חרן
עיר קדומה בפדן ארם שהייתה מפורסמת בימי קדם כמרכז הצפוני שבמסופוטמיה לפולחן אל הירח סין,...
חרן
"וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי וְקוּם בְּרַח לְךָ אֶל לָבָן אָחִי חָרָנָה." (פסוק מג)

עיר קדומה בפדן ארם שהייתה מפורסמת בימי קדם כמרכז הצפוני שבמסופוטמיה לפולחן אל הירח סין, שמרכזו הדרומי היה באור כשדים.

להמשך קריאה

היא הייתה ידועה גם כעיר מסחר בדרך הסוחרים החשובה נינוה – חרן – כרכמיש – חלב – דמשק – כנען.

תרח ואברהם התיישבו בחרן בצאתם מאוּר כשדים בדרכם לארץ כנען. תרח אבי אברהם מת בעיר ואברהם הוסיף לראות בחרן את ארצו ומולדתו, ואליה שלח את אליעזר עבדו לקחת אישה לבנו יצחק.

  • היכנסו ל־Google Earth ועקבו אחר המסע שערך יעקב מכנען לחרן. כמה ק"מ יש בין שני המרכזים האלו?
דגן, תירוש ויצהר
  יצחק מברך את יעקב (הוא חושב שזהו בכורו עֵשׂו) בברכת פוריות. הוא מברך את...
דגן, תירוש ויצהר
"וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ." (פסוק כח)

קנקן, חפירות עין ציפורי, מתוארך ל 6000 לפנה"ס בערך. בקנקן נמצאו שרידי שמן זית. נמרוד גצוב ויניר מילבסקי רשות העתיקות; בדיקות החומר האורגני בקנקן: דבורי נמדר, האוניברסיטה העברית

 

יצחק מברך את יעקב (הוא חושב שזהו בכורו עֵשׂו) בברכת פוריות. הוא מברך את אדמתו – שתזכה בהרבה טל וגשם, והארץ תהיה פורייה ותיתן יבול רב: דגן – תבואה של חיטה ושעורה ותירוש – הוא יין.

להמשך קריאה

הכלכלה הים תיכונית מבוססת על "יצהר, דגן ותירוש", שלושת הגידולים שנזכרים תדיר במקרא. בחפירות ארכאולוגיות ברחבי הארץ נמצאו כלי אחסון לשמנים, ליין ולדגנים וקטניות. איך יודעים לְמה בדיוק שימשו הכדים? אילו חומרים אוחסנו בהם?
בודקים את השרידים האורגניים שנספחו לתוך דופנות הקרמיקה של הכלים. מבדיקות אלו עלה כי בכלי החרס הללו היו שמן זית או יין. אפשר לדעת מה הכיל הכלי גם אחרי 5,000 שנים.

  • כיצד הברכה לפוריות הקרקע מחזקת את יעקב ונותנת לו תחושה שהוא מבורך?
  • מהו חלקה השני של הברכה?
  • האם התנסיתם בעבודה חקלאית בשדה? אם כן – ספרו על החוויה.
שבעת החושים
פרק כז מציע בחינה מרתקת של השימוש בשבעת החושים בעת ההתרחשות המתארת את ברכת יצחק...
שבעת החושים
"וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב גְּשָׁה נָּא וַאֲמֻשְׁךָ בְּנִי הַאַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו אִם לֹא." (פסוק כא)

infini / Shutterstock.com

פרק כז מציע בחינה מרתקת של השימוש בשבעת החושים בעת ההתרחשות המתארת את ברכת יצחק לבניו.

להמשך קריאה

מניין שבעה? ודאי נתקלתם במונח 'חמשת החושים', אך לזה נוספו שניים: שיווי משקל ותנועה.

  • אתרו בפרק כולו כל אחד מן החושים וציינו את הפסוקים המתאימים.
האם, הבן ופרק כז
התבוננות עמוקה בסיפורנו מעלה שאלות רבות גם בנוגע לתפקידה ולאופן פעולתה של רבקה. מצד אחד,...
האם, הבן ופרק כז
"כִּשְׁמֹעַ עֵשָׂו אֶת דִּבְרֵי אָבִיו וַיִּצְעַק צְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה עַד מְאֹד וַיֹּאמֶר לְאָבִיו בָּרֲכֵנִי גַם אָנִי אָבִי." (פסוק לד)

התבוננות עמוקה בסיפורנו מעלה שאלות רבות גם בנוגע לתפקידה ולאופן פעולתה של רבקה. מצד אחד, רבקה מייצגת את האימא האוהבת והמגינה על הבן הקטן, ומצד אחר היא פועלת בדרך בלתי מתקבלת על יצחק ועֵשׂו.

  • האם לדעתכם הסופר המקראי משמיע ביקורת על האופן שבו פועלת רבקה?
  • מהי עמדתכם בעניין? האם אתם מבינים את מעשיה של רבקה או דוחים אותם על הסף? הסבירו.

קרדיט: סימנים – בראשית כז. ערוץ היוטיוב של 929 תנך ביחד.

סיפורו של יעקב
מדוע נאמר בסרטון שסיפורו של יעקב הוא סיפור של מאבק והתפתחות? במי הוא נאבק, כיצד...
סיפורו של יעקב
"וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל אָבִיו אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ עָשִׂיתִי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלָי קוּם נָא שְׁבָה וְאָכְלָה מִצֵּידִי בַּעֲבוּר תְּבָרְכַנִּי נַפְשֶׁךָ." (פסוק יט)

  • מדוע נאמר בסרטון שסיפורו של יעקב הוא סיפור של מאבק והתפתחות? במי הוא נאבק, כיצד הוא מתפתח?

קרדיט: סיכום שבועי- בראשית כו – ל. ערוץ היוטיוב של 929 תנך ביחד