חטא ועונש, מידה כנגד מידה
פסוקים א-ט
בכמה מילים
סיפור מגדל בבל מתאר רצון אנושי ותגובה אלוהית – מידה כנגד מידה. מבנה הסיפור, תוכנו ולשונו מדגישים את היחס בין מעשי האדם למעשה אלוהים. מה משמעותה של הדדיות זו בסיפור? האם וכיצד היא נוכחת בחיים? שאלות אלו ייבחנו לאור קריאת הפסוקים.
הזמנה ללימוד
בפתיחה ללימוד מגדל בבל נעסוק בעיקרון 'מידה כנגד מידה':
אפשרות ראשונה – שאלה קצרה:
נדון עם התלמידים בשאלה שלהלן:
- האם לדעתכם עונשים צריכים להתאים בדיוק למעשה שהוביל אליהם, או שעדיף עונשים כלליים? מדוע?
אפשרות שנייה – סיטואציות:
נביא בפני התלמידים שלושה מקרים שיכולים להוביל לשתי תגובות: תגובה אחת מתכתבת עם המעשה שהוביל אליה, ואילו התגובה השנייה כללית ואינה קשורה לאותו מעשה ספציפי. כך לדוגמה:
- תלמידה מאחרת לשיעור.
אפשרות א – המורה מסביר כי בעקבות האיחור בעשר דקות היא תיאלץ לחכות בסוף היום עשר דקות נוספות.
אפשרות ב – המורה מטיל עליה עבודה נוספת לשיעורי בית. - ילד רואה תוכנית שהוריו אסרו עליו.
אפשרות א – ההורים מחרימים לו את המכשיר הנייד.
אפשרות ב – ההורים אומרים לו כי עליו להכין ארוחה לכל המשפחה. - מישהו לקח חפץ שאינו שלו בלי רשות.
אפשרות א – מוטל עליו להשיב את החפץ לבעליו, ולהוסיף עליו משלו.
אפשרות ב – הוא נענש בכניסה לכלא.
לאחר סיפור המקרים שלעיל, נזמין את התלמידים לספר מקרה נוסף המאופיין בהבדלים מעין אלו בין התגובות האפשריות. נדון עם התלמידים:
- מה משותף לכל התגובות המופיעות באפשרות א לעיל?
- מה שונה באפשרויות ב?
- מה עדיף לדעתכם, עונש המתכתב עם המעשה או עונש כללי?
- האם ומתי בחייכם התגובות מתאימות למעשיכם?
- מה מסוכן ובעייתי ב'מידה כנגד מידה', ומה נכון ומועיל בכך?
אפשרות שלישית – כתבות:
נקרין כתבה המתארת מדיניות ענישה מפחידה בפקיסטן; ו/או כתבה אחרת המתארת את מדיניות הענישה באיראן ונדון עם התלמידים:
- מה דעתכם על מדיניות הענישה המתוארת בכתבה?
- מדוע יש משטרים הרוצים מדיניות כזו?
- מה בעייתי בה?
נשוב מן הסיפור בכתבה לחיי התלמידים:
- האם בתגובות המוכרת לכם (בבית, בבית הספר, בחברה ובמדינה) אתם מוצאים למצוא הלימה והתאמה בין המעשים לתגובות? במה ואיפה?
- מה דעותיכם על ההתאמה בין המעשה לתגובה? הסבירו
הזמנה לקריאה
נקרא עם התלמידים את פסוקים א-ט בפרק יא. אפשר להסביר את המילים הקשות או לאתגר את התלמידים בניסיונות פרשנותן ("מִקֶּדֶם" – ממזרח; "שִׁנְעָר" – בבל; "דְבָרִים אֲחָדִים" – דיבורים אחידים).
לאחר קריאת הפסוקים נסביר יחד את רצף העלילה, ונבחן באופן ראשוני את משמעותה:
- מה היה המצב בתחילת הסיפור? (כל הארץ, כל העולם, דוברים שפה אחת משותפת)
- מה רצו האנשים, ומדוע? (לבנות עיר ומגדל, לעשות להם שם, פן יפוצו על פני כל הארץ)
- כיצד הגיב אלוהים לרצונם? (ירד לראות את מעשיהם, בלל וערבב את שפתם ופיזרם לרוחב הארץ)
- מה דעתכם על מעשיו של אלוהים?
- במה הסיפור עוסק לדעתכם?
- אילו מסרים טמונים בו?
ננחה את התלמידים לחלק את הפסוקים לשני חלקים עיקריים (אפשר לכוון אותם להבחין בין שני החלקים להלן: 1. התמקדות במעשי האדם. 2. התמקדות בתגובת אלוהים).
לאור החלוקה נבחן מהו היחס בין פעולות האדם לפעולות האל.
נורה לתלמידים לאתר בפסוקים זיקות לשוניות בין מעשי האדם למעשי האל (למשל: המילה "הָבָה" חוזרת בכל אחד משני החלקים). להלן תרשים מבנה הפסוקים מעוצבים באופן המדגיש את חלקיהם השונים, את הזיקות בין החלקים, ואת המבנה הנוצר בפסוקים.
נקרין את הפסוקים על הלוח, ונראה כי פעולות האדם מתוארות בפסוקים א-ד, ותגובת האל מתוארת בפסוקים ה-ח. בין שני החלקים נבחין בקשרים תוכניים ומילוליים: לדוגמה – האדם מנסה לעלות למעלה, והאלוהים יורד מטה לראותו; המילה "הָבָה" מופיעה הן בתיאור מעשה האדם (בפסוק ג) הן בתיאור מעשה האל (בפסוק ז); כך גם הביטוי "עִיר וּמִגְדָּל" מופיע הן בתיאור מעשה האדם (בפסוק ד) הן בתיאור מעשה האל (בפסוק ה). האנשים שואפים להתאחד ולטפס בציר הגובה, והאלוהים מפזר את אחדותם ומפזרם לרוחב הארץ.
מתוך חלוקת הפסוקים לשניים והדגשת הזיקות הלשוניות בולט כי שורה 7 היא אמצע הקטע, ונוצרת התאמה בין מעשי שני הצדדים בסיפור. נסביר כי המבנה הזה נקרא מבנה כיאסטי.
נדון עם התלמידים:
- מה משמעות מבנה זה? (המבנה מדגיש את ההתאמה בין החלק הראשון לחלק השני, יוצר סגירת מעגל בסיפור ומבליט את מרכזו)
מבחינה זאת המבנה הספרותי כבר מייצר לנו תובנה של קשר בין מעשי האדם לתגובת האל.
- מה המקרא רוצה להעביר בהדגשת ההתאמה בין מעשי האדם לתגובת האל?
נקרא עם התלמידים את פירוש רש"י המתייחס לתופעה שעליה עמדנו בשיעור וננחה אותם לענות במחברות על השאלות שאחריו.
הבה – מידה כנגד מידה, הם אמרו "הבה נבנה", והוא כנגדם מדד ואמר "הבה נרדה".
(רש"י על דברים פרק יא פסוק ז)
- איזו תופעה לשונית מדגיש רש"י בפירושו? (את השימוש בלשון 'הבה' אצל בוני העיר והמגדל, ותגובת אלוהים הנאמרת באותו הלשון)
- מה לדעתכם אפשר ללמוד מתופעה זו?
- איזו אמירה, מסר או משמעות טמונים בה?
לקראת סיום, נעזוב את העיסוק ב'מידה כנגד מידה' ונשוב לשאלה הפתוחה שעוררנו בהתחלת המהלך בקריאת הפסוקים – מהו מסר הסיפור לדעתם. נזמין את התלמידים לכתיבה אישית או לשיחה בזוגות ביניהם בנושא:
בסיפור מגדל בבל אפשר למצוא משמעויות סמליות מבעד לעלילת הסיפור עצמו. כגון: התאגדות לצורך "עשיית שם" וצבירת כוח, או למשל ניסיון לפרוץ את הגבולות האנושיים ולעלות מעלה.
- תארו דוגמה מודרנית המתאימה, לדעתכם, לרעיון המובע בסיפור מגדל בבל והסבירו דבריכם. הדוגמה יכולה להיות מחיי בית הספר, חברת הנוער, עולם הטכנולוגיה והקדמה או כל תופעה אנושית.
- האם לדעתכם הדוגמא שהבאתם מלמדת על התקדמות העולם, או שיש פעמים שהדבר נובע מהרצון 'לעשות שם'. (אפשר לכוון את התלמידים לחשוב על חברות השולטות על חלקים מרכזיים ממהלך החיים שלנו)
מבט לחיים
נקרין על הלוח את הציטוטים שמרחיבים את שאלת ה'מידה כנגד מידה' בעולמנו, וננחה את התלמידים לענות (בכתב או בעל פה; באופן אישי/בזוגות/בקבוצות) על השאלות בעקבותיהם (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
בחרו אחד מן הציטוטים שלהלן וענו על השאלות בעקבותיו:
- "עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן, יָד תַּחַת יָד, רֶגֶל תַּחַת רָגֶל, כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה, פֶּצַע תַּחַת פָּצַע…"
(שמות פרק כא פסוקים כד-כה) - "עַיִן תַּחַת עַיִן, וכל העולם נעשה עיוור…"
(מהטמה גנדי) - "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים – כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם"
(משלי פרק כז פסוק יט) - "כמו דרך המים – מראה את הפנים בדומה לפנים המסתכלים בה: אם שוחקות – שוחקות,
- כן לב האדם לאדם: אם לבו טוב על חברו – ייטיב גם לבו, ואם רעה – תרע גם היא"
(פירוש "מצודת דוד" לפסוק במשלי)
- מהי העצה הנאמרת בציטוט שבחרתם?
- במה אתם מסכימים עם המסר הטמון בציטוט זה ומדוע; או מדוע אתם חולקים על המסר הטמון בציטוט זה ומדוע?
- האם אתם מרגישים שהאנשים סביבכם משיבים לכם באופן שבו אתם פונים אליהם?
- האם ומתי הייתם רוצים להרגיש תחושה הדדית יותר? הרחיבו דבריכם
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: מהלך ההוראה הראשון מציע לקרוא את סיפור מגדל בבל לאור סוגיית 'מידה כנגד מידה'. ניתוח הסיפור מתוך התמקדות בסוגיה זו מאפשר לבוחנו החל בהבנת המישור העלילתי וכלה בעיון בעומק תפיסת המידתיות בפסוקים ובחיים.
עסקנו בתפיסת המידתיות וההדדיות, ביארנו את עלילת מגדל בבל, ועיינו בפרשנות של רש"י שמתייחס לרעיון שמובלע במבנה של סיפור מגדל בבל.
מיומנויות: איתור מבנה בפסוקים, סימון זיקות לשוניות בין חלקיו; רכישת המושגים 'מבנה כיאסטי' ו'מידה כנגד מידה'; יכולת הפרדה בין נקודות מבט שונות הטמונות בטקסט אחד; וקישור בין ציטוטים שונים לבין הדיון בשיעור.
מתודות: הקרנת פסוקים על הלוח וסימונם; דיון פרשני ותפיסתי; כתיבה עיונית, ושיח או כתיבה בהתבוננות אישית.
- שפות, ניבים ולשונות – מעניין להדגיש את החיבור בין השדות הסמנטיים של איברי הפה והדיבור: שפה, לשון, ניב. מה מקומו של הדיבור בחיינו? אילו עוד שפות יש לי בחיי, מלבד המילולית, וכיצד אני מרגיש בדרכי הביטוי השונות?
- מבנה ומשמעותו – מאמר באתר מקראנט המרחיב, מבהיר ומבאר את ניתוח המבנה הכיאסטי בסיפור מגדל בבל.
- מקום ותפיסתו – הסיפור מתרחש בבבל, מסופוטמיה, ערש התרבות והציוויליזציה של ימי המקרא. כיצד המקרא מאפיין את מקום זה, ומה הוא לומר על התרבות הזאת, על כוחה וחולשותיה?
