סגור תצוגת כיתה
הפרק

יפתח וסביבתו

פרק יא, א-כח

שיעור שני מתוך חמישה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נקרין לתלמידים את סצנת הפתיחה מהסרט 'הארי פוטר וחדר הסודות'.
בעקבות הצפייה נשאל את התלמידים:

  • מה יחסם של משפחת דרסלי להארי? (מפלה ולא נעים)
  • מדוע הם מתייחסים אליו כך? (כי הוא לא בנם האמיתי, הם נאלצו לקחת אותו אליהם כאשר נהרגו הוריו הביולוגיים שאותם לא אהבו בני משפחת דרסלי)
  • כיצד לדעתכם מרגיש הארי בשל האפליה? (מדוכא, כועס, מתוסכל)
  • האם הארי מופלה גם במסגרות אחרות שבהן הוא נמצא? (לא. בעולם הקוסמים הוא דווקא מקובל מאוד וכולם רוצים בחברתו)

נסביר לתלמידים שהיום נקרא סיפור על יפתח שסבל גם הוא מדחייה משפחתית ומאפליה, אך דווקא מול העם חווה הצלחה.

מבט ראשון ומבט שני

נקרא בקול את פסוקים א-יא בפרק יא ונבקש מהתלמידים לשים לב בזמן הקריאה ליחסים המשתנים של יפתח עם בני גלעד.
לגלעד היו כמה ילדים, אבל לא כולם נחשבו באותה מידה.

  • מי נחשב פחות שווה מכולם? מדוע? (יפתח, כי הוא בן של אישה אחרת)
  • איך מתייחסים האחים ליפתח? לאן מוביל היחס הזה את יפתח? (האחים מגרשים אותו ולכן הוא בורח ומתרועע עם אנשים ריקים)

נקרין על הלוח חלקים מפסוקים ב-ג ומפסוקים ה-ו.
נשאל את התלמידים:

  • מה משתנה ביחס של אנשי גלעד ליפתח בין פסוקים ב-ג לפסוקים ה-ו? (בפסוקים ב-ג אנשי גלעד זורקים את יפתח מן הבית ובפסוקים ה-ו הם מבקשים ממנו להנהיג אותם)
  • מדוע זה מפתיע את יפתח? (הוא חשב שהם מזלזלים בו ושאינם צריכים אותו, ופתאום הוא נקרא לעמדת מפתח)
  • מה אתם חושבים שיפתח מרגיש ברגע הזה? (רגשות מעורבים – כעס על שקוראים לו רק כשצריכים ממנו משהו; גאווה על שנבחר מכל האפשרויות; התרגשות לחזור לחיק הבית והמשפחה שממנה נזרק וכן הלאה…)

אפשר להוסיף ולשאול:

  • האם אתם במקום יפתח הייתם מסכימים לחזור?
  • מה יפתח עונה לאנשי גלעד כשהם מבקשים ממנו להיות להם לראש? (יפתח שואל: "מה נזכרתם בי פתאום?" ומתנה את ההנהגה בקרב בכך שיוכל להיות מנהיג גם אחר כך)

לזקני גלעד אין ברירה והם מחליטים לקבל את הנהגת יפתח גם בזמן המלחמה וגם אחריה.
טרם היציאה למלחמה יפתח מחליט לפנות אל העמונים בדרכי שלום. הוא מנסה להבין את המניעים שלהם ליציאה למלחמה ולשכנע אותם לחדול ממנה.
נמשיך לקרוא את פסוקים יב-כח ונבקש מהתלמידים לחלק את הפסוקים לארבעה חלקים: שאלת יפתח (פסוק יב), תשובת מלך בני עמון (פסוק יג), תגובת יפתח לדברי מלך בני עמון (פסוקים יד-כז), תגובת מלך בני עמון לדברי יפתח (פסוק כח).
נבקש מהתלמידים לכתוב את תחילת השיחה במילים שלהם (פסוקים יב-יג). יפתח מכחיש את טענת מלך בני עמון ונותן לו שיעור בהיסטוריה כדי להוכיח את דבריו.
כדי להבין את תשובתו נקרין על הלוח את מפת נחלות השבטים ונתבונן בה יחד.
נבקש מהתלמידים למצוא במפה את המקומות שמזכיר מלך בני עמון בתשובתו ליפתח – נחל ארנון, נחל יבוק ונהר הירדן. נסמן את שלושתם במפה ונבהיר את טענתו: כאשר נכנסו בני ישראל לארץ הם כבשו בכוח את השטח שבין הנחלים האלה – כלומר את ארצו – ועל כן עליהם להשיבה כעת.

נקרא שוב את פסוקים טו-כח ובעת הקריאה נסביר ונסמן את המקומות המוזכרים בפסוקים (מודגשים כאן) במפה שעל הלוח: בדרך לארץ ישראל בני ישראל חונים בקדש נמצאת בדרום, מחוץ למפה. הם מבקשים רשות מהאדומים לעבור דרך ארצם כדי להיכנס אל ארץ ישראל, אך האדומים מסרבים. בני ישראל מחליטים לא להילחם בהם וממשיכים צפונה אל מואב. גם המואבים מסרבים לתת לבני ישראל לעבור וגם בהם בני ישראל לא נלחמים. הם ממשיכים עוד צפונה ומגיעים אל העיר חשבון, הנמצאת בשטחם של האמורים. גם אל האמורים הם פונים באותה בקשה אך האמורים לא רק מסרבים לאפשר לבני ישראל לעבור, אלא גם יוצאים למלחמה בהם, ולרוע מזלם מפסידים בה ומאבדים את כל שטחם. (הסיפור ההיסטורי היה שישראל כבשו את השטח מהאמורי. האמורי שנים רבות קודם כבש את השטח מעמון. לכן יפתח טוען שמעולם לא היה לנו עסק עם עמון משום שלא כבשנו מהם ישירות)
לפי התפיסה המקראית העולה מדברי יפתח, מעבר השטח מהאמורים לבני ישראל מראה שאלוהים של בני ישראל ניצח את כמוש – האלוהים שהעמונים עובדים. יפתח מזכיר שגם כאשר ניסה מלך מואב להביס את ישראל הוא לא הצליח, משום שאלוהיהם של בני ישראל עדיין אתם.
שלוש מאות שנה עברו מאז אותו כיבוש ועד תקופת יפתח, ויפתח שואל את מלך בני עמון מדוע רק עכשיו הוא נזכר לקחת את מה שלטענתו מגיע לו.
נבקש מהתלמידים להוסיף לדו-שיח שכתבו משפט נוסף של תגובת יפתח למלך בני עמון. נשאל את התלמידים:

  • כיצד מסתיימת השיחה ביניהם? (מלך בני עמון אינו מוכן לשמוע את דברי יפתח ובכך למעשה מכריז מלחמה)

מבט שלישי

נחשוב כיצד הגיע יפתח ממעמד של "איש ריק" למנהיג יושבי גלעד – נכתוב על הלוח "אנשים ריקים" וננסה לאפיין אותם. אפשר להיעזר בערך ריקים מהאנציקלופדיה המקראית.

  • היכן עוד בספר שופטים קראנו על "אנשים ריקים"? (אבימלך שכר אנשים ריקים ופוחזים כדי שיסייעו לו לעלות לגדולה)
  • מדוע בחר יפתח להצטרף לאנשים כאלה? (משום שנזרק מביתו, אף אחד אחר לא הסכים לקבל אותו)
  • איך יכולה להשפיע התחברות לאנשים ריקים על יפתח בעתיד? (אולי גם הוא יהפוך להיות אלים או מרדן כמוהם)
  • איך לדעתכם הצליח יפתח להפוך מאחד האנשים הריקים למנהיג? (אולי מראש היו לו תכונות מנהיגות שיצאו לפועל רק מול אנשים חלשים ממנו, אולי דווקא הקושי שאתו התמודד חישל אותו והכשיר אותו להנהגה, אולי במקרה הגיעה אליו ההזדמנות להנהיג – הוא היה האיש הנכון בזמן הנכון)
  • מה לדעתכם הרגיש יפתח כשהאנשים שדחו אותו הם שבאו לאחר מכן לבקש ממנו להנהיג? (שמחה לאיד, התרגשות, פליאה וכו')
  • כיצד הרגישו יושבי גלעד כשעמדו לפני יפתח וביקשו ממנו להנהיג אותם? (בושה, אשמה, מבוכה, חרטה, חוסר אונים)

מבט לחיים

כאשר אחיו של יפתח, תושבי גלעד, העליבו אותו וגירשו אותו הם לא דמיינו שיום אחד יזדקקו לעזרתו ובוודאי לא דמיינו שהם עצמם יבקשו ממנו יום אחד לשלוט בהם.
נקרין לתלמידים סרטון על משל שלמה המלך והדבורה.

לו האחים של יפתח היו חושבים שיום אחד יפתח יעזור להם, הם בוודאי לא היו מעליבים אותו ומגרשים אותו. לו שלמה המלך היה יודע שיום אחד הדבורה תעזור לו, הוא לא היה צוחק עליה ומזלזל בה.

  • מה אנו יכולים ללמוד מכך על האופן שבו עלינו לנהוג באנשים? (עלינו לכבד כל אדם, בין השאר משום שאין לדעת מה יצא ממנו בעתיד. אולי נזדקק לשירותיו, אולי הוא יהיה הבוס שלנו…)

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: הכרנו את סיפורו המשפחתי המורכב של יפתח וראינו כיצד למרות סיפורו הקשה הוא ממונה למנהיג בעת צרה. למדנו שיפתח פונה בדרכי שלום לבני עמון ומנסה לשכנע אותם לסגת, להוכיח להם את טעותם ולנסות למנוע מלחמה.
מיומנויות: חלוקת הפסוקים ליחידות קטנות, קריאת מפה לצד הסיפור המקראי והבנתו דרכה, העמקה במושג "אנשים ריקים" מתוך האנציקלופדיה המקראית.
מתודות: צפייה בסרטון 'הארי פוטר' להמחשת האפליה במשפחה, כתיבת דו-שיח בין יפתח למלך בני עמון, סימון מקומות במפה, צפייה בסרטון 'משל שלמה המלך והדבורה' ושיחה על ההכרח לכבד כל אדם כי אין לדעת מה יצא ממנו.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
'הארי פוטר וחדר הסודות'
מה גורם לדחייה של אחד מבני המשפחה? האם אתם מכירים מקרים כאלה בתנ"ך, בספרים או...
'הארי פוטר וחדר הסודות'
"וַיִּגְדְּלוּ בְנֵי הָאִשָּׁה וַיְגָרְשׁוּ אֶת יִפְתָּח וַיֹּאמְרוּ לוֹ: 'לֹא תִנְחַל בְּבֵית אָבִינוּ כִּי בֶּן אִשָּׁה אַחֶרֶת אָתָּה". (פרק יא, פסוק ב)

  • מה גורם לדחייה של אחד מבני המשפחה?
  • האם אתם מכירים מקרים כאלה בתנ"ך, בספרים או מהחיים?

קרדיט: פורסם בערוץ luipotteropenings ב-13 בספטמבר 2012.

המהפך במעמדו של יפתח
פסוקים ב-ג:וַיִּגְדְּלוּ בְנֵי הָאִשָּׁה וַיְגָרְשׁוּ אֶת יִפְתָּח וַיֹּאמְרוּ לוֹ: 'לֹא תִנְחַל בְּבֵית אָבִינוּ כִּי בֶּן...
המהפך במעמדו של יפתח

פסוקים ב-ג:
וַיִּגְדְּלוּ בְנֵי הָאִשָּׁה וַיְגָרְשׁוּ אֶת יִפְתָּח וַיֹּאמְרוּ לוֹ: 'לֹא תִנְחַל בְּבֵית אָבִינוּ כִּי בֶּן אִשָּׁה אַחֶרֶת אָתָּה'. וַיִּבְרַח יִפְתָּח מִפְּנֵי אֶחָיו וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב.

פסוקים ה-ו:
וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי גִלְעָד לָקַחַת אֶת יִפְתָּח מֵאֶרֶץ טוֹב. וַיֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח: 'לְכָה וְהָיִיתָה לָּנוּ לְקָצִין, וְנִלָּחֲמָה בִּבְנֵי עַמּוֹן'.

מפת נחלות השבטים
מתוך אתר 929 כיצד יפתח מוכיח למלך בני עמון שישראל לא לקח את ארצו?
מפת נחלות השבטים
"לֹא לָקַח יִשְׂרָאֵל אֶת אֶרֶץ מוֹאָב וְאֶת אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן". (פרק יא, פסוק טו)

מתוך אתר 929

  • כיצד יפתח מוכיח למלך בני עמון שישראל לא לקח את ארצו?
ריקים – האנציקלופדיה המקראית
השם "ריקים" או הצירוף "ריקים ופוחזים" הוא כינוי לקבוצות אנשים שעזבו את מקומם והלכו אחרי...
ריקים – האנציקלופדיה המקראית

השם "ריקים" או הצירוף "ריקים ופוחזים" הוא כינוי לקבוצות אנשים שעזבו את מקומם והלכו אחרי גולים או מורדים. בדרך הטבע היו הללו חסרי קרקע ורכוש, וגנאי הוא לאדם היותו ריק ופוחז. אנשים ריקים אלו היו מתלקטים בגדוד 'מתפרנסים על חרבם' ומבקשים להיבנות מהצלחתו של מנהיגם ששאף לעלות לגדולה או למלוך.

מתוך האנציקלופדיה המקראית: אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו

שלמה המלך והדבורה
מה מוסר ההשכל של המשל? כיצד יש לנהוג באנשים פשוטים ודחויים לפי משל זה? קרדיט:...
שלמה המלך והדבורה

  • מה מוסר ההשכל של המשל?
  • כיצד יש לנהוג באנשים פשוטים ודחויים לפי משל זה?

קרדיט: 'שלמה המלך והדבורה', פורסם בערוץ Carnyy ב-8 במרץ 2013. 

נֶדֶר
יִפְתָּח עַם הָאָרֶץ (מפשוטי העם) הָיָה, גְּרוֹפִית שֶׁל שִׁקְמָה (ענף פשוט) הָיָה, וּמִפְּנֵי כָּךְ אִבֵּד...
נֶדֶר
"וְהָיָה הַיּוֹצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם מִבְּנֵי עַמּוֹן וְהָיָה לַה' וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה." (פרק יא, פסוק לא)

גמל, צילום: Alexandra Lande/shutterstock.com

גור כלבים, צילום: Monika Chodak/shutterstock.com

יִפְתָּח עַם הָאָרֶץ (מפשוטי העם) הָיָה, גְּרוֹפִית שֶׁל שִׁקְמָה (ענף פשוט) הָיָה,
וּמִפְּנֵי כָּךְ אִבֵּד אֶת בִּתּוֹ.
אֵימָתַי?
בְּשָׁעָה שֶׁנִּלְחַם עִם בְּנֵי עַמּוֹן וְנָדַר: "וְהָיָה הַיּוֹצֵא … מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי …
וְהַעֲלִיתִיהוּ עוֹלָה" (שופטים, פרק יא פסוק לא).
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כָּעַס עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,
אָמַר: אִלּוּ יָצָא מִבֵּיתוֹ כֶּלֶב אוֹ חֲזִיר אוֹ גָּמָל (חיות שאסור להקריב לאלוהים)
יַקְרִיב לְפָנַי?
זִמֵּן לוֹ (הפגיש אותו עם) בִּתּוֹ.
  • המדרש מותח ביקורת על יפתח.
    מצאו כמה שיותר הוכחות לביקורת של המדרש כלפי המעשה של יפתח (גם במילים וגם בתוכן).
על מי מוטלת האחריות?
קיום הנדר מצד יפתח הוא כמובן מזעזע. לא רק אתם נחרדים, אלא גם פרשנים הזדעזעו...
על מי מוטלת האחריות?
"וַיְהִי כִרְאוֹתוֹ אוֹתָהּ וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו וַיֹּאמֶר אֲהָהּ בִּתִּי הַכְרֵעַ הִכְרַעְתִּנִי וְאַתְּ הָיִיתְ בְּעֹכְרָי וְאָנֹכִי פָּצִיתִי פִי אֶל ה' וְלֹא אוּכַל לָשׁוּב." (פרק יא, פסוק לה)

איור : לי- אור עצמון

קיום הנדר מצד יפתח הוא כמובן מזעזע. לא רק אתם נחרדים, אלא גם פרשנים הזדעזעו מהמעשה. אבל מה יכול יפתח לעשות? האם היה יכול לְהַתִיר (לבטל) את הנדר? או אולי היה מעלה קורבן מישהו אחר?
חז"ל כתבו מדרש ובו הביעו את דעתם.
במדרש יש שתי דמויות:
האחת יפתח. השנייה פינחס, שהיה כוהן גדול, והייתה לו סמכות להתיר את הנדר.

לקריאת המדרש

והלא פינחס היה שם, והוא יכול לבטל את הנדר!
אבל פינחס אמר: אני, כוהן גדול בן כוהן גדול! האם אני אשפיל עצמי ואלך ליפתח שהוא עם הארץ (=איש פשוט)?
ויפתח אמר: אני, ראש שבטי ישראל, ראש הקצינים! האם אני אשפיל עצמי ואלך לפינחס שהוא הדיוט (=איש פשוט)?
בגלל שניהם אבדה מהעולם (מתה) אותה עלובה (מסכנה).
ושניהם נתחייבו בדמיה (אשמים במותה).

עיבוד למדרש

  • לפי המדרש, מדוע לא פנו יפתח ופינחס זה אל זה כדי לבטל את הנדר?
  • לפי המדרש, מדוע שניהם אשמים במותה של בת יפתח?
אנשים רֵיקִים
יפתח גייס אנשים שיצטרפו אליו למלחמה נגד עמון. הוא הצליח לגייס חבורה של "אֲנָשִׁים רֵיקִים"....
אנשים רֵיקִים
"וַיִּבְרַח יִפְתָּח מִפְּנֵי אֶחָיו וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב וַיִּתְלַקְּטוּ אֶל יִפְתָּח אֲנָשִׁים רֵיקִים וַיֵּצְאוּ עִמּוֹ." (פרק יא, פסוק ג)

צילום: v.gi/shutterstock.com

יפתח גייס אנשים שיצטרפו אליו למלחמה נגד עמון. הוא הצליח לגייס חבורה של "אֲנָשִׁים רֵיקִים". לפי הפירוש המקובל, הכוונה לאנשים שהיו "ריקים", שלא היה להם לא כסף ולא רכוש. ביטוי זה מופיע פעמיים בתנ"ך, בפעם האחרת בביטוי "אֲנָשִׁים רֵיקִים וּפֹחֲזִים" (פרק יא פסוק ג), כנראה חבורת בריונים.

  • לפי דעתכם, מדוע היה ליפתח קל לגייס "אנשים רֵיקִים"?
  • איך הייתם משתמשים בביטוי הזה היום? נסו לכתוב קטע קצר ובו שימוש נכון בביטוי "אנשים רֵיקִים".
שָׂם אֶת נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ
אנשי שבט אפרים באו בטענות אל יפתח – מדוע לא קרא להם לקרב – ואף...
שָׂם אֶת נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ
"וַיִּצָּעֵק אִישׁ אֶפְרַיִם [...] וַיֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח: מַדּוּעַ עָבַרְתָּ לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן וְלָנוּ לֹא קָרָאתָ לָלֶכֶת עִמָּךְ? בֵּיתְךָ נִשְׂרֹף עָלֶיךָ בָּאֵשׁ. וַיֹּאמֶר יִפְתָּח אֲלֵיהֶם [...] וָאָשִׂימָה נַפְשִׁי בְכַפִּי וָאֶעְבְּרָה אֶל בְּנֵי עַמּוֹן וַיִּתְּנֵם ה' בְּיָדִי. וְלָמָה עֲלִיתֶם [...] לְהִלָּחֶם בִּי?" (פרק יב, פסוקים א-ג)

צילום: PHOTOCREO Michal Bednarek/shutterstock.com

אנשי שבט אפרים באו בטענות אל יפתח – מדוע לא קרא להם לקרב – ואף איימו עליו. בתגובה ענה יפתח, שהם לא באו כשקרא להם, ולכן נאלץ "לָשִׂים אֶת נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ" ולהילחם באוייבים לבדו.

להמשך קריאה

גם בשפת התנ"ך וגם היום הכוונה היא "לקחת סיכון". ביטוי ציורי שמנסה לומר שאדם שם את הדבר הכי יקר לו, את נפשו, בתוך כף ידו, והיה מוכן לסכן את חייו למען משימה חשובה.

  • מה הסיכון שלקח יפתח? ומה הייתה המשימה שיצא אליה?
  • בחיים שלנו הדברים בדרך כלל אינם דרמטיים כל כך, ובכל זאת אפשר להשתמש בביטוי הזה גם במצבים שלא קשורים ל"חיים ומוות".
    נסו לכתוב קטע קצר ובו המשפט "שַׂמְתִי נַפְשִׁי בְּכַפִּי".
מרימה ידיים
  בת יפתח רוקדת, וידיה מורמות מעלה. לצידה נערות מנגנות במצילתיים, תוף, כלי נשיפה ועוד....
מרימה ידיים
"וַיָּבֹא יִפְתָּח הַמִּצְפָּה אֶל בֵּיתוֹ וְהִנֵּה בִתּוֹ יֹצֵאת לִקְרָאתוֹ בְתֻפִּים וּבִמְחֹלוֹת, וְרַק הִיא יְחִידָה, אֵין לוֹ מִמֶּנּוּ בֵּן אוֹ בַת." (פרק יא, פסוק לד)

בת יפתח ונערותיה, By: Internet Archive Book Images at flickr, CC BY 2.0

בת יפתח מקבלת את פני אביה, תחריט מאת האומן הצרפתי גוסטב דורה, המאה ה-19' מתוך ויקישיתוף

 

בת יפתח רוקדת, וידיה מורמות מעלה. לצידה נערות מנגנות במצילתיים, תוף, כלי נשיפה ועוד. דמויות אלו אינן מוזכרות בתנ"ך, וייתכן שהאומן רצה להדגיש את השמחה וההתרגשות לקראת שובו של יפתח מן הקרב. ברגעים אלו בת יפתח אינה יודעת מה צפוי להיות גורלה.

להמשך קריאה

בת יפתח מתקדמת לעברנו, המתבוננים באיור.
גם בציור השני, הלקוח מספר מאויר של התנ"ך והברית החדשה, שהודפס גם הוא במאה ה-19, בת יפתח מרימה את ידיה למעלה כשנערותיה מלוות אותה.

  • מה נקודות הדמיון ומה ההבדלים בין שתי היצירות? שימו לב לדמויות, לתנוחות הגוף, להבעות הפנים, לאור ולצל.
  • מקמו את שתי היצירות במהלך עלילת הסיפור. לאיזה שלב בסיפור מתאימה כל יצירה?
וְאֶבְכֶּה
ג'וֹן אֵוֵורֵט מִילֵיי היה צייר ומאייר בריטי שחי במאה ה-19. מיילי שייך לזרם שהדגיש את...
וְאֶבְכֶּה
"וַתֹּאמֶר אֶל אָבִיהָ יֵעָשֶׂה לִּי הַדָּבָר הַזֶּה הַרְפֵּה מִמֶּנִּי שְׁנַיִם חֳדָשִׁים וְאֵלְכָה וְיָרַדְתִּי עַל הֶהָרִים וְאֶבְכֶּה עַל בְּתוּלַי אָנֹכִי וְרֵעוֹתָי." (פרק יב, פסוק לז)

ג'ון אוורט מיליי, יפתח ובתו, 1867, מתוך ויקישיתוף

ג'וֹן אֵוֵורֵט מִילֵיי היה צייר ומאייר בריטי שחי במאה ה-19. מיילי שייך לזרם שהדגיש את חשיבות הריאליזם בציור, ההיצמדות לתמונת המציאות והדיוק בפרטים – והסתייג מציור חופשי-התרשמותי (אימפרסיוניסטי).
בציור מתאר מיילי את בתו וחברותיה (רֵעוֹתֶיהָ) מיד אחרי שיפתח החליט לקיים את הנדר.

  • נסו לתאר במילים את ההרגשות שעולות מתוך היצירה.
    כיצד הצליח האומן לעורר את ההרגשות האלה? שימו לב לצבעים, לדמויות, למבנה היצירה.
  • לפי דעתכם, מיהי בתו של יפתח? הסבירו את הפרשנות שלכם.
גלעד
הגלעד הוא אזור גיאוגרפי בצד המזרחי של נהר הירדן. הגבול הצפוני של הגלעד הוא  הכנרת, והגבול...
גלעד
"וַיִּצָּעֲקוּ בְּנֵי עַמּוֹן וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְעָד וַיֵּאָסְפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בַּמִּצְפָּה. וַיֹּאמְרוּ הָעָם שָׂרֵי גִלְעָד אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר יָחֵל לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן יִהְיֶה לְרֹאשׁ לְכֹל יֹשְׁבֵי גִלְעָד." (פרק י, פסוקים יז-יח)

השופטים לפי אזור גאוגרפי. קרטוגרפיה: תמר סופר, סופר מיפוי

הגלעד. צילום: גילי חסקין, https://www.gilihaskin.com/

הגלעד הוא אזור גיאוגרפי בצד המזרחי של נהר הירדן. 
הגבול הצפוני של הגלעד הוא  הכנרת, והגבול הדרומי שלו הוא ים המלח. 

להמשך קריאה

כפי שרואים בתמונה, באזור הגלעד יש הרים תלולים ומקורות מים רבים.
בתקופת המקרא חי באזור זה שבט גד.
אתם ודאי זוכרים שבזמן הכניסה לארץ כנען – השבטים גד, ראובן וחצי שבט המנשה ביקשו ממשה להישאר בצד המזרחי של הארץ, כי היו שם שטחי מרעה טובים ונרחבים.

  • התבוננו במפה וקראו את ההסבר להימצאותם של שבטים באזור הגלעד.
    מה היתרונות למגורים בצד זה של הירדן – בזמן שרוב השבטים חיים בצד המערבי של הירדן?
    מה החסרונות למגורים בצד זה – כשרוב השבטים חיים בצד השני?
    נסו למצוא כמה שיותר יתרונות – וכמה שיותר חסרונות.
מעברות הירדן
"מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן": הכוונה למקומות שבהם המים בנהר הירדן רדודים והזרם חלש, ולכן אפשר לחצות את...
מעברות הירדן
"וַיִּלְכֹּד גִּלְעָד אֶת מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן לְאֶפְרָיִם. וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ פְּלִיטֵי אֶפְרַיִם: אֶעֱבֹרָה, וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי גִלְעָד: הַאֶפְרָתִי אַתָּה? וַיֹּאמֶר: לֹא." (פרק יב, פסוק ה)

הירדן במפת מדבא, מתוך ויקישיתוף

חציית הירדן במעבר דמיא, 1917. מאוסף: NZETC, מתוך ויקישיתוף

"מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן": הכוונה למקומות שבהם המים בנהר הירדן רדודים והזרם חלש, ולכן אפשר לחצות את הנהר ברגל.
המילה "מעברות" באה מהמילה "לעבור".

להמשך קריאה

לדוגמה: בספר יהושע מסופר שאנשי יריחו רדפו אחרי המרגלים ששלח יהושע לְרַגֵל
בארץ כנען – עד למעברות הירדן. למעשה, עד לפני 200 שנה בערך לא היו גשרים מעל נהר הירדן, והיה אפשר לעבור אותו רק במקומות הרדודים, שהזרם שם חלש.

  • התבוננו ב"מפת מֵידְבָא", מפת פסיפס, כנראה מהמאה ה-6 לספירה, שנמצאה בעיר מידבא שבירדן ומתארת את החיים בארץ ישראל.
    לפי מפה זו, כיצד היו עוברים את הירדן מצד לצד באותה תקופה?
  • התבוננו בתמונות משנת 1918. ממה בנו את הגשרים הראשונים בין שתי גדות הירדן?
  • נחזור ונקרא את הפסוק. מדוע דווקא משם אנשי שבט אפרים ניסו לברוח?
סימני זהות
למילה "שיבולת" בעברית יש שתי משמעויות. (1) החלק העליון של הקנה של התבואה. כאשר השיבולת...
סימני זהות
"וַיִּלְכֹּד גִּלְעָד אֶת מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן לְאֶפְרָיִם, וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ פְּלִיטֵי אֶפְרַיִם: אֶעֱבֹרָה, וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי גִלְעָד: הַאֶפְרָתִי אַתָּה? וַיֹּאמֶר: לֹא. וַיֹּאמְרוּ לוֹ: אֱמָר נָא שִׁבֹּלֶת, וַיֹּאמֶר: סִבֹּלֶת, וְלֹא יָכִין לְדַבֵּר כֵּן, וַיֹּאחֲזוּ אוֹתוֹ וַיִּשְׁחָטוּהוּ אֶל מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן, וַיִּפֹּל בָּעֵת הַהִיא מֵאֶפְרַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם אָלֶף." (פרק יב, פסוקים ה-ו)

מערבולת בנהר, צילום: Marques/shutterstock.com

שיבולת, צילום: ESB Professional/shutterstock.com

למילה "שיבולת" בעברית יש שתי משמעויות. (1) החלק העליון של הקנה של התבואה. כאשר השיבולת מבשילה, צומחים עליה גרגירים של חיטה (או שעורה וכדומה). (2) מערבולת, זרם חזק.
בסיפור שלנו שתי המשמעויות אפשריות.

להמשך קריאה

בני שבט אפרים איימו על אנשי גלעד שיהרגו אותם. בתגובה אנשי גלעד החלו לרדוף אחרי התוקפים. בני שבט אפרים ברחו לכיוון מערב, דרך הירדן. אנשי גלעד לא ידעו מי מהבורחים הוא משבט אפרים ומי לא, ונזקקו לסימן זיהוי.
מה עשו? ביקשו מכל מי שעבר לומר את המילה "שיבולת".
למה? כפי הנראה, אנשי אפרים ביטאו את המילה הזאת: "סיבולת".

  • כיצד ידעו להבחין אנשי הגלעד ולזהות מי שייך לשבט אפרים ?
נֶדֶר
נֶדֶר הוא הבטחה נחרצת של אדם לעצמו. נדר נוצר בדרך כלל במצב מצוקה – כשמקווים...
נֶדֶר
"וַיִּדַּר יִפְתָּח נֶדֶר לַה' וַיֹּאמַר אִם נָתוֹן תִּתֵּן אֶת בְּנֵי עַמּוֹן בְּיָדִי, וְהָיָה הַיּוֹצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם מִבְּנֵי עַמּוֹן, וְהָיָה לַה' וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה." (פרק יא, פסוקים ל-לא)

צילום: Natasa Adzic/shutterstock.com

נֶדֶר הוא הבטחה נחרצת של אדם לעצמו. נדר נוצר בדרך כלל במצב מצוקה – כשמקווים שיהיה שינוי לטובה. הנדר הוא הבטחה שאדם מבטיח לעשות מעשה מסוים אם המצוקה תיפתר. כשנודרים נדר, המחשבה היא כזאת: אם… אז…

להמשך קריאה

לדוגמה: אישה שהילד שלה חולה במחלה קשה, נודרת נדר – שאם הילד יבריא – אז היא תתנדב לעזור בבית חולים. לפי חוקי התורה (במדבר, פרק ל פסוק ג), אסור לאדם להפר נדר שנדר. עם זה, במסורת היהודית יש תפילה מיוחדת ביום הכיפורים, שאנשים מאמינים שהיא "מַתִירָה" (משחררת) את הנדרים שאדם נדר במהלך השנה. לתפילה זו קוראים "כָּל נִדְרֵי" והיא בת כאלף שנים).

  • הנדר שנדר יפתח הוא לא מקובל ואסור לחלוטין בימינו. הסבירו במילים שלכם: מה הַנֶדֶר שֶׁנָדַר יפתח?
  • מה הייתה המצוקה שלו, ומה הוא הבטיח לעשות אם ייפתר מצב המצוקה?
וַיֹאמֶר וְיֵלֵךְ - בת יפתח
ההצגה "וַיֹאמֶר וְיֵלֵךְ"היא חלק מ"פרויקט התנ"ך" של רנה ירושלמי. הפרויקט זכה להצלחה בארץ ובעולם ולפרס...
וַיֹאמֶר וְיֵלֵךְ - בת יפתח
"וַיְהִי כִרְאוֹתוֹ אוֹתָהּ וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו וַיֹּאמֶר אֲהָהּ בִּתִּי הַכְרֵעַ הִכְרַעְתִּנִי וְאַתְּ הָיִיתְ בְּעֹכְרָי, וְאָנֹכִי פָּצִיתִי פִי אֶל ה' וְלֹא אוּכַל לָשׁוּב." (פרק יא, פסוק לה)

ההצגה "וַיֹאמֶר וְיֵלֵךְ"היא חלק מ"פרויקט התנ"ך" של רנה ירושלמי. הפרויקט זכה להצלחה בארץ ובעולם ולפרס היצירה של האקדמיה הישראלית לתיאטרון, ורנה ירושלמי היא זוכרת פרס ישראל בתחום התיאטרון.
המיוחד בפרויקט הזה הוא העיבוד המוזיקלי והתנועתי לפסוקים מהתנ"ך. את הפסוקים מצטטים במדויק השחקנים, שהם גם רקדנים.

  • התבוננו בסרטון המתעד את היצירה "בת יפתח".
    שימו לב לתנועה, למוזיקת הרקע, ולאופן קריאת הפסוקים.
    כיצד הפרשנות הזו מוסיפה להבנת הדמויות והדרמה שבסיפור המקראי?

קרדיט: מטח.