
השלט ליד אנדרטת "הצבי ישראל", צילום: ד"ר אבישי טייכר, מתוך ויקיפדיה
איך נפלו גיבורים? זו השאלה החוזרת בקינה, ובעצם הפזמון החוזר שלה. מה היא מביעה – כאב? תמיהה? הַאֲשָׁמָה? כל טון שבו תבחרו לקרוא אותה, ישפיע על הבנתכם את הקינה כולה.
השלט ליד אנדרטת "הצבי ישראל", צילום: ד"ר אבישי טייכר, מתוך ויקיפדיה
איך נפלו גיבורים? זו השאלה החוזרת בקינה, ובעצם הפזמון החוזר שלה. מה היא מביעה – כאב? תמיהה? הַאֲשָׁמָה? כל טון שבו תבחרו לקרוא אותה, ישפיע על הבנתכם את הקינה כולה.
קינת דוד ממסגרת את הכאב הלאומי ואת הכאב הפרטי בשיר אחד.
מבחינה לאומית, הקינה מתארת את גבורתם של הנופלים, ומביעה את הצער על שמחתם הצפויה של הפלשתים האויבים ואת הכאב של העם על האובדן הכפול: "שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם, וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ" (פסוק כג).
מבחינה אישית, מילותיו של דוד על רעהו יונתן מהדהדות עד עצם היום הזה. "צַר לִי עָלֶיךָ אָחִי יְהוֹנָתָן נָעַמְתָּ לִּי מְאֹד, נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים" (פסוק כו).
מתוך אתר מיזם 929