אברם מבקש משרי לומר כי היא אחותו ולא אשתו. סיפור זה דומה לסיפור המופיע בבראשית כ', שם אומר אברם: "אֲחֹתִי בַת אָבִי הִוא אַךְ לֹא בַת אִמִּי, וַתְּהִי לִי לְאִשָּׁה" (פסוק כ').
אחותי היא
"אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ, לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ." (יב, יג)
להמשך קריאה
החוקרים סבורים כי משפט זה משקף מנהג שיש עליו עדויות בתעודות מהעיר העתיקה נוזי, שהייתה עיר ממשל חשובה בממלכת מיתני (שהשתרעה על מרבית שטח טורקיה). לפי מנהג זה, מותר לאדם לאמץ נערה ולשאת אותה אחר כך לאישה, או להשיא אותה לבנו. אימוץ אישה העניק לה זכויות יֶתֶר ומעמד גבוה יותר מזה של אישה שלא אומצה.
במקרה זה תרח, אביו של אברם, לקח את שרי כבתו המאומצת, ולאחר מכן חיתן אותה עם אברם. כך יצא ששרי היא גם אחותו המאומצת של אברם.
- כיצד מאיר המנהג העתיק לאמץ אישה כבת ולהשיאה לַבֵּן, את דבריו של אברם לשרי?