חוטא יוצא נשכר?
"כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל." (פסוק ג)

Nicolas Primola / Shutterstock.com

"ויאמר אלוהים הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע". מיכן אתה למד שלא הותר לאדם לאכול בשר לפי שלא ברא הקב"ה בריותיו על מנת שימותו, שאם לא חטא אדם לא היו הבריות מתים, ואם תאמר אחרי שחטא אדם למה לא הותר לו לאכול בשר, אם כן מצינו חוטא נשכר.

(מדרש אגדה בר' א:כט)

להמשך קריאה

הקושי שעימו מנסה המדרש להתמודד הוא – מדוע ברא אלוהים יצורים שכל ייעודם הוא למות ולהיאכל? ומקשה המדרש וטוען שבראשית העולם, תזונת האדם הייתה צמחונית, ורק בשל חטאי דור המבול ניתן לו לאכול בעלי חיים, וכפי שאומר המדרש – החוטא יוצא נשכר.
פרשנים מאוחרים יותר התייחסו למדרש זה ולקושי העולה מהתרת אכילת בשר לאחר המבול. הרב קוק (שהיה הרב הראשי לישראל בשנות ה-50) טען ש"ירידת הדורות" וחולשתו המוסרית של המין האנושי הן שגרמו להיתר אכילת בשר.
הפרשן דון יצחק אברבנאל הציע פירוש מעשי: מאחר שהמבול השחית את הצמחייה, לא יכלו נוח ובניו להתכלכל ממזון מן הצומח, ו"אם היו מייחלים לאכול עד שיזרעו שדות ויטעו כרמים ימותו ברעב".
(מבוסס על מאמרה של ד"ר יעל שמש)

  • מהו הקושי העולה מן המדרש? האם המדרש מציע לו פתרון?
  • האם, לדעתכם, העולם כיום מתוקן דיו?