בני ישראל צמאים ורעבים, ועם הקושי והרעב מתוארים הגעגועים למצרים, למקום שבו, לפי זיכרונם, היה להם אוכל בשפע.
סיר הבשר
"מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד ה' בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע". (טז, ג)
להמשך קריאה
הדימוי שמתאר את הגעגוע של בני ישראל למזון בשפע הוא סיר הבשר שמתאר את חיי הרווחה במצרים. כיום משתמשים בביטוי הזה באופן דומה כשרוצים לתאר חיי שפע ונוחות, לדוגמה "תמיד היו יהודים שהעדיפו לשבת על סיר הבשר בחוץ לארץ".
- כיצד ייתכן שבני ישראל, שהיו עבדים במצרים, מתארים את החיים במצרים כחיי שפע ושובע בעת צעידתם במדבר?
- לצד "סיר הבשר" איזה עוד אוכל הם מציינים שהם אכלו במצרים?