"וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה, וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ" (פסוק יב)
רש"י

'עֹלִים וְיֹרְדִים': עולים תחילה ואחר כך יורדים, מלאכים שליווּהו בארץ, אין יוצאים חוצה לארץ ועלו לרקיע, וירדו מלאכי חוצה לארץ ללוותו.
חזקוני

'עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ': עולים תחילה ואחר ‎כך יורדים ונשארים למטה כאדם העולה מן הבית לעלייה (הכוונה לעליית גג) ואחר ‎כך יורד בבית ונשאר בבית. ובשביל כך אמר: 'אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים' (פסוק יז), כלומר, דירתם כאן ולכך עולים תחילה, ואלמלא אין דירתם כאן אלא לפי שעה, היה לו לומר יורדים ועולים.

"וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר: 'אֲנִי ה', אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק. הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ, לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ." (פסוק יג)
רש"י

'שֹׁכֵב עָלֶיהָ': קיפל הקדוש ברוך הוא כל ארץ ישראל תחתיו, רמז לו שתהא נוחה לִכָּבֵש לבניו כד' (כארבע) אמות, שזה מקומו של אדם.
חזקוני

'הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ': מאי רבותא? (מהי, ומה טעמה?) אלא על ‎ידי שאתן לך מעט קרקע, משם תפרוץ בכל הרוחות ותכבוש כל סביבותיך (מכאן תתפרס לכל עבר, תגדל ותכבוש את סביבתך). משל כמו שהיו עושים מלכים לפרשים חשובים, שנותנים להם מעט קרקע והם הולכים וכובשים בגבורתם כל סביבותם.