סגור תצוגת כיתה
הפרק

נבואה על רקע מציאות היסטורית

פרק א, א-ט

שיעור ראשון מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

בפתיחת ספר ישעיהו העם מואשם בכפיות טובה כלפי אלוהים. ישעיהו, שלא כנביאים אחרים, פותח בדברים קשים ופוקד את עוון העם כדי להחזיר את העם למוטב. נעיין בתחילת הפרק ונחשוב על ה'ניעור' שישעיהו מנער את העם.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה:
נשאל את התלמידים:

  • מה מחזיר אותנו למוטב כשאנחנו עושים משהו רע?

הצעה שנייה:
את הפרק שלפנינו קוראים בבתי הכנסת לפני תשעה באב, הצום על חורבן בית המקדש. נשאל את התלמידים:

  • מה לדעתכם יהיה כתוב בפרק זה? מדוע?

הזמנה לקריאה

פסוק א – אקספוזיציה:
נקרא את פסוק א ונשאל את התלמידים:

  • אילו פרטים אפשר לגלות מתוך האקספוזיציה שלנו?
  1. שם הנביא: ישעיהו בן אמוץ
  2. קהל היעד של נבואתו: יהודה וירושלים (ממלכת יהודה)
  3. תקופת נבואתו: תקופת מלכי יהודה – עוזיהו, יותם, אחז, חזקיהו (בערך 733 לפנה"ס עד 697 לפנה"ס).

ישעיהו פועל קצת לפני חורבן ממלכת ישראל ובעיקר לאחר מכן ולכן נבואתו פונה אל יהודה, שכן גורלם של ישראל כבר נגזר, ועכשיו נותר לנסות להציל את ממלכת יהודה.

פסוקים ב-ג – תיאור חטאי העם לה':
נשאל את התלמידים:

  • מה אתם עושים כשיש לכם וויכוח עם אדם אחר?
  • את מי תשתפו כדי שיקבע מי צודק? (מחפשים מישהו שאפשר לסמוך עליו, שמפעיל שיקול דעת, ושזווית הראייה שלו רחבה ורצינית דיה כדי שיוכל לשפוט)

נקרא את פסוק ב ונשאל:

  • את מי בוחר ישעיהו לעדים? (השמיים והארץ)
  • למה דווקא השמיים והארץ מתאימים לעדות זו? (הם נצחיים ויש להם נקודת מבט רחבה יותר על המתרחש בעולם: הם ראו את כל המעשים הרעים של העם ומוכיחים שה' צודק בטענותיו)

נבקש מהתלמידים לפתוח בספר דברים פרק לב פסוק א ונשאל אותם:

  • מה התפקיד של השמיים והארץ בפסוק זה?
  • מה הקשר בין תפקידם בדברים לתפקידם בישעיהו בפרק שלנו? (בדברים השמיים והארץ הם עדים לברית ובישעיהו הם עדים לתיאור המצב)

נקרא עם התלמידים את פסוקים ב-ג ונשאל:

  • במה מאשים ה' את העם? (בכפיות טובה)
  • באילו אמצעים אומנותיים ישעיהו משתמש בתיאור חטאי העם? (בפסוק ב ישעיהו משתמש בניגוד כדי להעצים את החטא של העם: ה' גידל וטיפח את העם כמו בנים, והם בגדו בו וחטאו לו בתמורה; בפסוק ג ישעיהו עורך השוואה: השור מכיר את הבעלים שלו, את מי שקנה אותו, והחמור מכיר את האבוס – הכלי שבו שמים את המספוא לבהמה – של הבעלים שלו. הם מגלים נאמנות כלפי בעליהם)
  • למי ישעיהו משווה את השור והחמור? (לעם ישראל)
  • האם זו השוואה של זהות ודמיון או של ניגוד? (ניגוד. זו השוואה שמלגלגת על העם: אפילו הבהמות טובות יותר מהעם. נשים לב שזוהי השוואה של קל וחומר – החמור הפשוט והטיפש ידע את קונהו ואילו עמי שהוא בר תבונה לא ידע)

נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוק ד ולזהות את התיאורים שבהם מתאר ישעיהו את העם. (גּוֹי חֹטֵא, עַם כֶּבֶד עָוֺן, זֶרַע מְרֵעִים, בָּנִים מַשְׁחִיתִים, עָזְבוּ אֶת ה', נִאֲצוּ [ביזו, חיללו] אֶת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, נָזֹרוּ [התרחקו, פרשו מדרך ה'] אָחוֹר)

איתור הייתור:
נכתוב את פסוק ד על הלוח ונבקש מהתלמידים למחוק את המילים המיותרות בלי לפגוע במסר של המשפט. לאחר שנוריד את רוב המילים נשאל את התלמידים:

  • מדוע ישעיהו בוחר לחזור על אותו דבר פעמים רבות?

המסר בפסוק ד' בא להדגיש את התוכחה של ישעיה כלפי העם בהתנהלות מול אלוהים. נסביר מהי תקבולת. ונראה כיצד גם כאן התקבולת מדגישה של אותו דבר באופנים שונים, כדרכה של שירה.

משל ונמשל:
נקרא עם התלמידים את פסוקים ה-ט ונחלק את הפסוקים למשל ונמשל:

פסוקים ה-ו: המשל פסוקים ז-ט: הנמשל
אדם חולה ופצוע בכל חלקי גופו הארץ שוממה וכל הערים הרוסות

נשאל את התלמידים:

  • מי היא "בַת צִיּוֹן"? (ירושלים)
  • מה ההבדל בין ירושלים לבין שאר הערים? (שאר הערים נחרבו ונהרסו ורק ירושלים נותרה)
  • כיצד מתוארת ירושלים?
    • "כְּסֻכָּה בְכָרֶם" – נקודת המשמר בתוך הכרם שנשארת דרוכה לסכנת הפולש או שננטשה אחרי תקופת הבציר.
    • "כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה" – מקום לינה בחלקה החקלאית שנשארת דרוכה לסכנת הפולש או שננטשה לאחר איסוף היבול.
    • "כְּעִיר נְצוּרָה" – עיר שהטילו עליה מצור ובכל רגע עלולה ליפול בידי האויב.

המשותף לכל הדימויים: מקומות שהתקיימה בהם פעילות רבה, אך כעת הם עזובים ובודדים וקיומה רעוע.
הנמשל: לאחר שכל ערי יהודה נכבשו, ירושלים נותרה בודדה, נצורה, מוקפת אויבים, ומסביבה הרס ושממה.

פסוק ט מסכם את מצבה של ממלכת יהודה לאחר מסע סנחריב. אם ה' לא היה מותיר לנו שריד (את ירושלים), היינו כמו סדום ועמורה. סדום ועמורה מסמלות במקרא הרס וחורבן שכן ה' הרס אותן בגלל חטאי תושביהן. לכן אם ה' לא היה משאיר את ירושלים, הארץ הייתה כמו סדום ועמורה, הרוסה וחרבה לגמרי.

פסוקי פתיחת ספר ישעיהו קשים. נשאל את התלמידים:

  • למה לדעתכם נפתח ספר ישעיהו בפסוקים קשים אלו?

אפשר לפתוח בפתיחות של ספרי נבואה אחרים: ירמיהו, יחזקאל ועוד ולראות שהם נפתחים בנבואת הקדשה או התגלות מיוחדת, ואילו ספר ישעיהו נפתח בנבואת זעם. מה משמעות הדבר?

דבריו הקשים של ישעיהו כנראה חשובים מאוד בנבואותיו ואולי נאמרו פעמים מספר (ראו ב'אפשר עוד'), הם מציגים את מעשיהם הרעים של העם שהובילו לחורבן והרס, אך הוא מציע בהמשך דבריו גם דרך תיקון.

מבט לחיים

  • מה הדגש של ישעיה בתיאור שלו?
  • את מי הוא מאשים במצבה של ממלכת יהודה ומה הוא משיג בכך?

ישעיה ממלא את תפקידו – נביא שבא להוכיח את העם ולדרוש מהם לתקן את דרכיהם כדי להשפיע ולהחזיר את העם בתשובה. פתח דבריו מתאר מציאות כואבת של ארץ כמו סדום ועמורה.

  • מה יהיה המשך הנבואה הכואבת?
  • מה מאפשר דרך לתיקון?
  • האם גם היום יש דברים שלדעתכם מישהו צריך 'לנער' אותנו מהם כדי שנתכוון למקום מתוקן ונכון?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו את פתיחת נבואת ישעיהו. דיברנו על הקושי שבו היא נפתחת ומשמעותו.
מיומנויות: אקספוזיציה, ניגוד, השוואה, איתור הייתור, משל ונמשל.
מתודות: דלינו פרטים מתוך האקספוזיציה על ישעיה, תיארנו את חטאי העם על ידי זיהוי ההשוואה, הניגוד והייתור שבתיאור החטאים. השווינו לפתיחות ספרי נבואה אחרים.

אפשר עוד...

ביאור אברבנאל על מקום פרק א בישעיהו:
'חזון ישעיהו וגו׳' ראוי שתדע שלא אמר הכתוב חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים כדרך הקדמה הכוללת על כל נבואותיו כי אם הדבר היה כן, לא יהיה צריך לומר בנבואה השנית 'הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ' אחרי שהנבואות כולן נכללו בפסוק הראשון בתחילת הספר… ואולי הודיע הכתוב בזה דבר עליון אלהי, והוא שישעיהו בימי עוזיהו המלך חזה הנבואה הזאת, ואחר כך בימי יותם חזר לראות זאת הנבואה בעצמה, ובימי אחז באה לו פעם שלישית וכן בימי חזקיהו ראה אותם פעם רביעית ועל זה אמר חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים… והיתה גם כן הנבואה הזאת רבת התוכחה בתחילת הספר, אם מפני שהיתה ראשונה בזמן, ואם לפי מעלת השנותה כל כך פעמים בימי המלכים האלה

העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
מצבן של האלמנוֹת
רַ' יוֹחָנָן אָמַר: בָּרִאשׁוֹנָה (בימי ישעיהו) הָיָה אָדָם עוֹלֶה לִירוּשָׁלַיִם לְדִין, וְהַדַּיָּן אוֹמֵר: בַּקַּע לִי...
מצבן של האלמנוֹת
"...וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם." (א, כג)

פסל של אלת הצדק. Michal Kalasek / Shutterstock.com

רַ' יוֹחָנָן אָמַר: בָּרִאשׁוֹנָה (בימי ישעיהו) הָיָה אָדָם עוֹלֶה לִירוּשָׁלַיִם לְדִין,
וְהַדַּיָּן אוֹמֵר: בַּקַּע לִי שְׁתֵּי בַּקְעָיוֹת שֶׁל עֵצִים, מַלֵּא לִי שְׁתֵּי חָבִיּוֹת שֶׁל מַיִם –
וְהָיוּ יְצִיאוֹתָיו כָּלוֹת (הכסף שהכין לקראת העלייה לרגל אזל),
להמשך המדרש
וְהָיָה יוֹצֵא מִשָּׁם בְּפַחֵי נֶפֶשׁ (באכזבה, על שלא הגיע ענייינו למשפט),
וְהָיְתָה אַלְמָנָה פּוֹגַעַת (פוגשת) בּוֹ בַּדֶּרֶךְ,
אָמְרָה לוֹ: מָה נַעֲשָׂה בְּדִינְךָ?
וְאָמַר לָהּ: כָּלוּ יְצִיאוֹתַי וְלֹא הוֹעַלְתִּי כְּלוּם,
וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת: אִם זֶה, שֶׁהוּא אִישׁ, לֹא הוֹעִיל כְּלוּם, אֲנִי שֶׁאֲנִי אַלְמָנָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
לְקַיֵּם מָה שֶׁנֶּאֱמַר: "וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם" (ישעיהו א, כג).

מתוך אתר ספר האגדה מבית סנונית
  • בתקופה שבה ניבא ישעיהו, אנשים היו עולים לירושלים בעניינים משפטיים. איזו מין מערכת משפט מוצגת במדרש? מה תפקידה של האלמנה בסיפור?
שוחד יעוור עיני חכמים
אמר רבא: מה טעמו של איסור שוחד? כיוון שמקבל שוחד מחברו, התקרבה דעתו אליו ונעשה...
שוחד יעוור עיני חכמים
"שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים..." (א, כג)

Creatarka / Shutterstock.com

אמר רבא: מה טעמו של איסור שוחד? כיוון שמקבל שוחד מחברו, התקרבה דעתו אליו ונעשה כגופו – ואין אדם רואה חובה לעצמו.
מה הוא לשון שוחד – שהוא חד (=אחד) עם הנידון.

(תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף קה עמוד ב)

  • המדרש מציע כי פעולת השוחד לא רק משפיעה על מקבל השוחד בהיבט הקר של החישוב הכלכלי, אלא משפיעה גם על דעתו, על המחשבות שלו. כיצד זה קורה?
בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי
יחסי אלוהים ועם ישראל מדומים ליחסי אב ובניו. אלוהים מתלונן על כְּפִיוּת הטובה של העם....
בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי
"...בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי, וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי." (א, ב)

אדם ערירי. makar / Shutterstock.com

יחסי אלוהים ועם ישראל מדומים ליחסי אב ובניו. אלוהים מתלונן על כְּפִיוּת הטובה של העם.

להמשך קריאה

האב השקיע בילדיו אך הם לא הכירו לו טובה, הם מרדו בו ולא הלכו בדרכו.
המתח הבין-דורי לא פוסח על אלוהים. גם היום משמש הביטוי הזה להבעת אכזבה ותחושה של אי-הכרת טובה.

  • האומנם זהו שלב טבעי בהתפתחותו של אדם – יציאתו נגד הוריו?
לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב
    חזון השלום העולמי של ישעיהו, המכונה "חזון אחרית הימים", מתאר מצב שבו כלל...
לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב
"...וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה." (ב, ד)

בניין האו"ם. Steve Cadman at flickr, CC BY-SA 2.0

הפסוק מישעיהו בתרגומו לאנגלית על קיר ממול בניין האומות המאוחדות בניו יורק. צילום: Capt. Phœbus, ויקישיתוף

חרב שהוצאה משימוש בעת העתיקה. ראש הממשלה מנחם בגין נתן אותה לנשיא מצרים אנואר סאדאת בעת ביקורו של בגין בקהיר, כדי לסמל את החזון: "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים". צילום: לע"מ

 

 

חזון השלום העולמי של ישעיהו, המכונה "חזון אחרית הימים", מתאר מצב שבו כלל העמים מכירים במרכזיותה של ירושלים, ואז גם יתגשם החזון המופלא של שלום שבמהלכו: "כִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתותֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת" – כלי ההרס יוחלפו בכלי בנייה ויצירה.

להמשך קריאה

ומייד לאחר מכן: "לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה".
השאיפה לשלום כלל עולמי של ישעיהו (שמופיעה גם אצל מיכה הנביא), שנשמעה כבר לפני כ-2,700 שנה, הוטבעה גם סמוך לשערי בניין האו"ם בניו יורק.
ישעיהו דורש לעשות סייג למלחמות – לא רק להפסיק לצאת אליהן, אלא להפסיק להתכונן אליהן. הלוואי.

  • בעת העתיקה נהגו למחזר את הברזל (חומר גלם יקר) ולהשתמש בו שוב. כיצד מחזור החומר והפיכתו לכלי אחר תורם לתיאור תמונת השלום?
  • ספרו על ארגון ישראלי/עולמי שמקיים במעשיו את חזונו של ישעיהו.
לציון יבוא שיר
וגויים רבים ינהרו / נעים עריידי וְגוֹיִים רַבִּים יִנְהֲרוּ לְשָׁם וַאֲנִי בֵּינֵיהֶם אֶהֱיֶה אָדָם שֶׁיִּשָּׂא...
לציון יבוא שיר
"וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת, וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם." (ב, ב)

ירושלים באחרית הימים. איור: מיכל בן חמו

וגויים רבים ינהרו / נעים עריידי

וְגוֹיִים רַבִּים יִנְהֲרוּ לְשָׁם
וַאֲנִי בֵּינֵיהֶם אֶהֱיֶה
אָדָם שֶׁיִּשָּׂא לְאָדָם –
שִׁיר.
וְכִתְּתוּ לְאִטָּם חַרְבוֹתָם
לְאִתִּים.
לְעִתִּים יִשְּׂאוּ חֲנִיתוֹת,
לְעִתִּים יִשְּׂאוּ מַזְמֵרוֹת
וַאֲנִי אֶהֱיֶה בֵּינֵיהֶם
אָדָם שֶׁיִּשא לְאָדָם
שִׁיר.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

להמשך קריאה

המשורר נעים עריידי (2015-1950) פרופסור לספרות בן העדה הדרוזית, יליד הכפר מע'אר בגליל, לימד בסמינר להכשרת מורים בחיפה וניהל וערך את הפסטיבל הבין-לאומי לשירה שייסד בכפרו. הוא זכה שלוש פעמים בפרס היצירה מטעם ראש הממשלה. עבודת הדוקטורט שלו, באוניברסיטת בר אילן, עסקה בשירתו של אורי צבי גרינברג. בין השנים 2014-2012 כיהן כשגריר ישראל בנורווגיה.

  • קראו על אודות המשורר. מה מוסיפה ביוגרפיית חייו לפרשנות השיר שכתב.
רוח הספרייה הלאומית
  הוויטראז' של מרדכי ארדון מוצג בספרייה הלאומית בירושלים. היצירה מתארת את ירושלים ואת נבואת...
רוח הספרייה הלאומית
"וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלָם... וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה." (ב, ג-ד)

מרדכי ארדון, חזון ישעיהו על אחרית הימים
חלונות צבעוניים, הספרייה הלאומית באוניברסיטה העברית, גבעת רם, ירושלים. © עזבון ארדון, צילום: רון הרן

 

הוויטראז' של מרדכי ארדון מוצג בספרייה הלאומית בירושלים.

להתבוננות מודרכת ביצירה

היצירה מתארת את ירושלים ואת נבואת חזון אחרית הימים של הנביא ישעיהו. גודל החלונות 16×6 מטרים, והם נחשבים לוויטראז'ים מהגדולים בעולם. היצירה מנציחה את הרוח האנושית והיהודית לדורותיה. קיר הוויטראז' מחדיר את האור לספרייה, אך לאור נלווים גם רעיון, נבואה וחזון בדבר סיום המלחמות והגעתו של השלום. בחירה מעניינת זו של הספרייה הלאומית ביצירה של ארדון, יכולה להתפרש כהכרזה המבקשת לערער על התפיסה: "סָפְרָא וְסַיְפָא" (מארמית: אדם שהוא גם איש ספר וגם לוחם). הספרייה היא נושאת הדגל של עם הספר והשלום.

ערוך מתוך אתר הספרייה הלאומית

בחלק הימני מוצגת התגשמות החזון – כלי המלחמה הופכים לכלי עבודת השדה.
במרכז מוצגת חומת ירושלים.

  • התבוננו בחלק השמאלי של החלון, איזה חלק מנבואתו של ישעיהו מוצג בו
שמות רבים לה
  המדרש מונה שבעים שמות שונים לעיר ירושלים. בפרק נמצא לפחות שלושה שמות: קִרְיָה נאמנה,...
שמות רבים לה
"...עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָּנָה." (א, כו)

Greens87 / Shutterstock.com

המשורר יהודה עמיחי מקריא משיריו בתמול שלשום, צילום: יאיר מדינה, מתוך ויקישיתוף

 

המדרש מונה שבעים שמות שונים לעיר ירושלים. בפרק נמצא לפחות שלושה שמות: קִרְיָה נאמנה, ציון, עיר הצדק.

להמשך קריאה

יהודה עמיחי, המשורר הישראלי, הציע מבט נוסף על שמותיה:
"העִיר מְשַׂחֶקֶת מַחֳבוֹאִים בֵּין שְׁמוֹתֶיהָ
יְרוּשָׁלַיִם, אֶל-קוּדְס, שָׁלֵם, גֶ'רוּ, יֶרוּ,
לוֹחֶשֶׁת: יְבוּס, יְבוּס, יְבוּס, בַּחֲשֵׁכָה."

(יהודה עמיחי, שיר ח' מתוך המחרוזת "ירושלים 1967", בתוך: "שירי ירושלים, הוצאת שוקן, 1987)

  • מה נוכל ללמוד על ירושלים מריבוי שמותיה?
סוכה בכרם
אם תגיעו ביום קיץ למִקְשַׁת אבטיחים או לכרם גפנים, תוכלו לחפש אחר חוויית המעבר מלהט...
סוכה בכרם
"וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם, כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה, כְּעִיר נְצוּרָה." (א, ח)

אם תגיעו ביום קיץ למִקְשַׁת אבטיחים או לכרם גפנים, תוכלו לחפש אחר חוויית המעבר מלהט השמש אל קרירות הסוכה המקורה.

להמשך קריאה

סוכה כזאת, מפולשת ומאפשרת מעבר לרוח היום, שימשה למנוחת הבוצרים בשעות החום. בחודשי החורף, כאשר כל הכרם בשלכת, חשופה הסוכה הזאת לרוחות ולגשמים, ולאיש אין בה חפץ: "וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה כְּעִיר נְצוּרָה".

  • הסוכה שימשה למנוחת החקלאים אך גם כעמדת שמירה על השטח. לאיזה מהדימויים כיוון ישעיהו בדבריו?

קרדיט: ישעיהו – הנבואה בטבע, נגה ראובני ז"ל. מתוך אתר מקראנט

מגילת ישעיהו
מגילת ישעיהו השלמה היא אחת משבע המגילות הראשונות שהתגלו בשנת 1947 במערות קומראן אשר במדבר...
מגילת ישעיהו
"חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלָם בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה." (א, א)

היכל הספר שבמוזיאון ישראל בירושלים, בצילום: המגילות הגנוזות. צילום: לע"מ

מגילת ישעיהו השלמה היא אחת משבע המגילות הראשונות שהתגלו בשנת 1947 במערות קומראן אשר במדבר יהודה, ליד ים המלח.

להמשך קריאה

מגילה זו היא הארוכה ביותר (734 סמ') והשמורה ביותר מכל מגילות התנ"ך, והיא היחידה ששרדה כמעט בשלמותה. 54 עמודותיה של המגילה מכילות את כל 66 הפרקים של הגרסה העברית של ספר ישעיהו. המגילה היא מהעתיקות בכל מגילות מדבר יהודה, היא מתוארכת לסביבות 125 לפנה"ס והיא עתיקה באלף שנים מכתבי היד העתיקים ביותר של התנ"ך שהיו ידועים לנו לפני גילוי המגילות. עשרים עותקים נוספים של ספר ישעיהו נמצאו בקומראן (ועוד עותק נמצא דרומית לה, בוואדי מורבעת) וכן שישה פשרים (פירושים) לספר. המעמד הקנוני והסמכותי של ספר ישעיהו עולה בקנה אחד עם האמונות המשיחיות של הקהילה שחייתה בקומראן, בנבואותיו על יום הדין ובנבואות הנחמה, בחזון אחרית הימים ובוא מלכוּת האלוהים.

מעובד על פי: "מגילות ים המלח – המיזם הדיגיטלי". © כל הזכויות שמורות למוזיאון ישראל, ירושלים, 1995-2018

  • מבין 200 המגילות שנמצאו במערות קומראן, נמצאו 21 מגילות ישעיהו – יותר מכל מגילה אחרת. מה ניתן ללמוד על יחסה של הקבוצה שחיה בקומראן לנביא?
חורבן ממלכת יהודה
בפרק א, פסוקים ה-ח, ישעיהו מתאר את החורבן בממלכת יהודה בעדות של משורר – בדימוי...
חורבן ממלכת יהודה
"אַרְצְכֶם שְׁמָמָה עָרֵיכֶם שְׂרֻפוֹת אֵשׁ, אַדְמַתְכֶם לְנֶגְדְּכֶם זָרִים אֹכְלִים אֹתָהּ וּשְׁמָמָה כְּמַהְפֵּכַת זָרִים." (א, ז)

בפרק א, פסוקים ה-ח, ישעיהו מתאר את החורבן בממלכת יהודה בעדות של משורר – בדימוי של גוף אדם פצוע וחבול, באדמה הנאכלת על ידי שְׂרֵפָה וצבא זר.
למסע סנחריב ולחורבן ממלכת יהודה ישנן גם עדויות ארכאולוגיות.

  • ההמחשה של הסרטון או מילותיו של ישעיהו – מה מהם השפיע עליכם יותר?

קרדיט: והארץ הייתה תוהו ובוהו – תולדות ארץ ישראל פרק 5: ממלכות לגלות. ערוץ היוטיוב של כאן 11 – תאגיד השידור הישראלי

מגילת ישעיהו השלמה
בין הממצאים שהתגלו במערות קומראן, נמצאו כתבי יד רבים של ספר ישעיהו ובהם שתי מגילות...
מגילת ישעיהו השלמה
"חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם, בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה." (א, א)

בין הממצאים שהתגלו במערות קומראן, נמצאו כתבי יד רבים של ספר ישעיהו ובהם שתי מגילות בולטות במיוחד: "מגילת ישעיהו השלמה", ומגילה נוספת מקוטעת, "מגילת ישעיהו השנייה". בסרטון ד"ר אדולפו רויטמן מציג את מגילת ישעיהו השלמה ומסביר על יחידותה.

  • למה לדעתכם מכנה אדולפו רויטמן, אוצֵר היכל הספר, את מגילת ישעיהו "המונה ליזה שלנו"?

קרדיט: The Great Isaiah Scroll / museumisrael