סגור תצוגת כיתה
הפרק

נתן, בת שבע ודוד – שמיעה שמובילה לפעולה

פרק א, יא-לא

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

מטרתו של שיעור זה היא לבחון את התהליך שעובר על נתן ובת שבע כשהם מבינים מה עשה אדניה. נראה את הדרך שבה נחלצו להעמיד את הבטחת דוד על מקומה. ננסה להבין כיצד הרגישו וכיצד פעלו. נראה מה הניע אותם לפעולה וכיצד פעולתם מהדהדת בסוף הפרק בהתפרקות מחנה אדניה.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה:
נשאל את התלמידים:

  • האם יש דברים שאנחנו שומעים שמגייסים אותנו לפעולה?

הצעה שנייה:
נקרא בקול מגוון ציטוטים ונשאל את התלמידים:

  • האם היו אמירות או ציטוטים שרציתם להגיב אליהם במיוחד כששמעתם אותם.
  • אילו מהקולות?
  • מדוע דווקא הם עוררו בכם תגובה?

יש קולות ודברים שאנחנו שומעים שמביאים אותנו לתגובה, לפעמים רק בדיבור ולפעמים יותר מכך.
בפרק הקרוב נראה איך שמיעה של דברים הובילה לשינוי במלכות.

הזמנה לקריאה

נפתח בקריאת פסוקים יא-כח מפרק א בקול רם בכיתה. נסביר בקצרה את עיקר הדברים: נתן הנביא פונה לבת שבע ומספר לה על מרד אדניה. נתן מתכנן עם בת שבע כיצד לשכנע את דוד להמליך את שלמה. בת שבע פונה לדוד כדי שיקיים את הבטחתו להמליך את שלמה, ונתן מגיע באמצע פגישתם ומחזק את דבריה.

נשאל את התלמידים שאלות הבנה (בלא כתיבה):

  • בעקבות מה נתן פונה אל בת שבע?
  • כיצד נתן מתאר את הדברים?
  • מדוע נתן שואל את בת שבע אם שמעה ולא פשוט מספר על הדברים?
  • מדוע נתן מתכנן את השיחה עם דוד עם בת שבע?
  • האם יש הבדל בין הדברים שתכננו לומר לבין מה שאמרו בפועל?
  • האם אתם חשים שהתכנון מראש כיצד להיכנס לדוד הגון?

נצייר טבלה על הלוח ובה הכותרות בלבד. נשווה בין התכנון של נתן ובת שבע, לבין מה שנאמר בפועל לדוד ונמלא את הפסוקים עם התלמידים.

נקרא שוב עם התלמידים את פסוקים יא-כח. הפעם נלווה את הקריאה בהדגשת פעולות נתן ובת שבע בכל שלב: פסוק יא – נתן פועל; פסוק טו – בת שבע באה אל דוד; פסוק כח – דוד פועל.

נושא ההשוואה

גרסת התנ"ך

דברי נתן לבת שבע

דברי בת שבע לדוד

דברי נתן לדוד

הגילוי על המלכת אדניה

——–

יא וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל בַּת שֶׁבַע אֵם שְׁלֹמֹה לֵאמֹר: "הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ כִּי מָלַךְ אֲדֹנִיָּהוּ בֶן חַגִּית, וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע. יב וְעַתָּה לְכִי אִיעָצֵךְ נָא עֵצָה וּמַלְּטִי אֶת נַפְשֵׁךְ וְאֶת נֶפֶשׁ בְּנֵךְ שְׁלֹמֹה. יג לְכִי וּבֹאִי אֶל הַמֶּלֶךְ דָּוִד וְאָמַרְתְּ אֵלָיו: 'הֲלֹא אַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲמָתְךָ לֵאמֹר כִּי שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרַי וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי וּמַדּוּעַ מָלַךְ אֲדֹנִיָּהוּ?'"

יז וַתֹּאמֶר לוֹ: "אֲדֹנִי, אַתָּה נִשְׁבַּעְתָּ בַּה' אֱלֹהֶיךָ לַאֲמָתֶךָ כִּי שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרָי וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי. יח וְעַתָּה הִנֵּה אֲדֹנִיָּה מָלָךְ וְעַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ לֹא יָדָעְתָּ."

כד וַיֹּאמֶר נָתָן: "אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, אַתָּה אָמַרְתָּ אֲדֹנִיָּהוּ יִמְלֹךְ אַחֲרָי וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי."

הסעודה של אדניה

ט וַיִּזְבַּח אֲדֹנִיָּהוּ צֹאן וּבָקָר וּמְרִיא עִם אֶבֶן הַזֹּחֶלֶת אֲשֶׁר אֵצֶל עֵין רֹגֵל וַיִּקְרָא אֶת כָּל אֶחָיו בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְכָל אַנְשֵׁי יְהוּדָה עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ

——–

 יט וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא וְצֹאן לָרֹב,  וַיִּקְרָא לְכָל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וּלְיֹאָב שַׂר הַצָּבָא, וְלִשְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ לֹא קָרָא.

כה כִּי יָרַד הַיּוֹם וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא וְצֹאן לָרֹב וַיִּקְרָא לְכָל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְשָׂרֵי הַצָּבָא וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וְהִנָּם אֹכְלִים וְשֹׁתִים לְפָנָיו, וַיֹּאמְרוּ: "יְחִי הַמֶּלֶךְ אֲדֹנִיָּהוּ"

על מי נאמר שלא הוזמן?

י וְאֶת נָתָן הַנָּבִיא וּבְנָיָהוּ וְאֶת הַגִּבּוֹרִים וְאֶת שְׁלֹמֹה אָחִיו לֹא קָרָא.

 

יט …וְלִשְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ לֹא קָרָא.

כו וְלִי, אֲנִי עַבְדֶּךָ, וּלְצָדֹק הַכֹּהֵן וְלִבְנָיָהוּ בֶן-יְהוֹיָדָע וְלִשְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ לֹא קָרָא.

על מי מוטל התפקיד לדבר ולהנכיח את הדברים?

 

 יד הִנֵּה עוֹדָךְ מְדַבֶּרֶת שָׁם עִם הַמֶּלֶךְ וַאֲנִי אָבוֹא אַחֲרַיִךְ וּמִלֵּאתִי אֶת דְּבָרָיִךְ.

כ וְאַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ עֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל עָלֶיךָ  לְהַגִּיד לָהֶם מִי יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אַחֲרָיו. כא וְהָיָה כִּשְׁכַב אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ עִם אֲבֹתָיו וְהָיִיתִי אֲנִי וּבְנִי שְׁלֹמֹה חַטָּאִים.

כז אִם מֵאֵת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ נִהְיָה הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא הוֹדַעְתָּ אֶת עבדיך (עַבְדְּךָ) מִי יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אַחֲרָיו.

לאחר קריאה והסבר על הטבלה, נשאל כמה שאלות חשיבה:

  • מה בת שבע מוסיפה?
  • איך התוספת שלה עוזרת לה לעורר את דוד?
  • מדוע יש הבדל בין מה שמתכננים נתן ובת שבע למה שבת שבע אומרת בפועל?

נעיין בפסוק כב ובפסוק כח – בת שבע נמצאת בחדר, וכתוב שנתן נכנס.

  • מדוע דוד קורא שוב לבת שבע? מתי היא יצאה? מדוע? למי נתן ובת שבע דואגים?
  • מדוע נתן אינו בא אל שלמה?
  • מה נתן שואל את דוד ומדוע? (נתן שואל אם דוד ידע שאדניה המליך את עצמו אך לא עדכן את נתן)

בקטע יש מילה מנחה 

  • מה היא?
  • נספור יחד כמה פעמים מופיע השורש מל"כ בפסוקים אלו?
  • מה זה בא לרמוז לנו? (אפשר שנתן ובת שבע רומזים לדוד על תפקידו כמלך, להחליט מי הבא אחריו, להמשיך את שלטונו)

נתן ובת שבע פונים אל דוד כל אחד ממקומו, ויחד הם משלימים מהלך אחד. נתן נותן לדוד את התחושה שדוד הוא המלך המכריע והמחליט אך הוא לא בהכרח פועל עם הנביא ועומד בהבטחה שלו, ואילו בת שבע מעוררת את השבועה שנשבע לה. צירוף הדברים משיב את דוד לפעול כמלך וכמכריע. דבריהם של נתן ובת שבע מאפשרים לדוד לשמוע את מה שכרגע רחוק ממנו, לשמוע את המתרחש בעם, ולהיזכר גם בהבטחה ובשבועה.

כיצד מגיב אדניה להמלכת שלמה? נעיין בפסוקים מא-נ אדניה גם הוא 'שמע' על המלכת שלמה, שמיעה זו גורמת להתפרקות המחנה שלו.

לסיכום, נראה כיצד שיתוף הפעולה של נתן ובת שבע הצליח לעורר את דוד למלוך באופן פעיל. הם הזכירו לו שעיני כל העם נשואות אליו, ואת הדברים שהוא היה צריך 'לשמוע'. והובילו בכך למינוי ברור של דוד את יורשו כדי למנוע מאבקים על מלוכה.

מבט לחיים

  • האם יש דברים שאנחנו צריכים להיות יותר קשובים להם ולשמוע אותם יותר?
  • האם אנחנו שומעים כאשר קוראים לנו לפעול?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על התגובה של נתן להמלכת אדניה את עצמו, למדנו כיצד פעל נתן ואת מי הפעיל. הבנו את מהלך השיחה בינו לבין בת שבע ואת השיחה בין בת שבע ונתן לדוד.
מיומנויות: קראנו את הפסוקים וסידרנו אותם על פי מי שאמר אותם. ניתחנו את המילים וערכנו השוואה בין פסוקים.
מתודות: התלמידים שיחקו במשחק ועבדו הן באופן אישי הן בקבוצה והן במליאת הכיתה. התלמידים תרגלו קריאה, זיהוי והשוואה.

אפשר עוד...
  • אפשר להמחיז בכיתה את פסוקי הדיון של נתן עם בת שבע ושל בת שבע ונתן עם דוד. ההצגה תכלול גם קריין. הצגה זו יכולה להיות פעולת סיכום.
  • אפשר ליזום התנדבות הכרוכה באחריות אישית\כיתתית\בית ספרית, או לחבר זאת למיזם התנדבות שכבר קיים, ולחזק את ממד האחריות שבו.
העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
פטירתו של דוד בתלמוד
אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, "הוֹדִיעֵנִי אֶת קִצִּי" (תהלים לט, ה).אָמַר...
פטירתו של דוד בתלמוד
"וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים, וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יִחַם לוֹ." (פסוק א)

צילום: shutterstock.com

אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, "הוֹדִיעֵנִי אֶת קִצִּי" (תהלים לט, ה).
אָמַר לוֹ: גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנַי שֶׁאֵין מוֹדִיעִין קִצּוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם.
אָמַר דָּוִד: "וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא"?
אָמַר לוֹ: גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנַי, שֶׁאֵין מוֹדִיעִין מִדַּת יָמָיו שֶׁל בָּשָׂר וָדָם.
אָמַר דָּוִד: "ואֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי".
אָמַר לוֹ: בְּשַׁבָּת תמות!
אָמַר דָּוִד: אָמוּת בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת.
אָמַר לוֹ: כְּבָר הִגִּיעָה מַלְכוּת שְׁלֹמֹה בִּנְךָ וְאֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ אֲפִלּוּ כִּמְלֹא נִימָא.
אָמַר דָּוִד: אָמוּת בְּעֶרֶב שַׁבָּת.
אָמַר לוֹ: כִּי טוֹב יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ מֵאָלֶף (תהלים פד, יא), טוֹב לִי יוֹם אֶחָד שֶׁאַתָּה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה לְפָנַי מֵאֶלֶף עוֹלוֹת שֶׁעָתִיד שְׁלֹמֹה בִּנְךָ לְהַקְרִיב לְפָנַי עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.

בכל יום שבת היה יושב ולומד כל היום. באותו יום שצריך היה למות, עמד מלאך המוות מולו ולא יכול לו משום שלא פסק פיו מלימוד. אמר: מה אעשה לו? היה לו גן מאחורי ביתו, בא מלאך המוות ועלה והרעיש באילנות. יצא דוד לראות, היה עולה במדרגה, נשברה מדרגה מתחתיו, נשתתק ונפטר.

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל עמוד א-עמוד ב. קוהלת רבה, פרשה ה, י)

  • מה אפשר ללמוד מהמדרש על החשיבות של לימוד התורה בעולמם של חז"ל?
  • מה ההבדל בין הפסוקים לבין המדרש, בתיאור דמותו של דוד?
סמל הוא לא רק סמל
דוד נמצא בעיצומו של מרד. הוא כבר החליט מה לעשות – להמליך את שלמה –...
סמל הוא לא רק סמל
"וַיִּמְשְׁחוּ אֹתוֹ צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא לְמֶלֶךְ בְּגִחוֹן וַיַּעֲלוּ מִשָּׁם שְׂמֵחִים וַתֵּהֹם הַקִּרְיָה, הוּא הַקּוֹל אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם." (פסוק מה)

דיוויד רוברטס, מעיין הגיחון, 1842, מאוסף Library of Congress's Prints and Photographs division, מתוך ויקישיתוף

דוד נמצא בעיצומו של מרד. הוא כבר החליט מה לעשות – להמליך את שלמה – ולמרות זאת הוא אינו ממהר להמליכו, אלא מצווה על עבדיו לקחת את שלמה ולצאת לדרך. מדוע דוד אינו מצווה להמליך את שלמה כאן ועכשיו בתוך הארמון?

המדרש משיב לזה תשובה מעניינת:

תנו רבנן: אין מושחים את המלכים אלא על המעיין, כדי שתימשך מלכותם. שנאמר: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לָהֶם קְחוּ עִמָּכֶם אֶת עַבְדֵי אֲדֹנֵיכֶם… וְהוֹרַדְתֶּם אֹתוֹ אֶל גִּחוֹן" (מלכים א, א, לג).

(תלמוד בבלי, מסכת הוריות, דף יב עמוד א)

המדרש מבין שבבחירה של דוד לקחת את בנו להימשח דווקא במעיין, יש סמל לאיכותה של המלוכה. בפרק הבא יצווה דוד את שלמה צוואה מפורטת שחלק ממנה יבסס את ממלכתו לאורך שנים, אבל כאן הוא בוחר בסמל – מי המעיין שאינם נגמרים, כסמל למלוכה שאינה פוסקת.

האם דוד בחר לשלוח את שלמה ואת כל עבדיו למקום אחר, כדי להראות לכולם שהוא לא פוחד ומעשיו לא נעשים בהסתר? המדרש אינו מעלה זאת, אלא רק בוחן את הסמל. כדרכם של סמלים, הם נותנים כוח למי שמאמין בהם.

מבוסס על: יכין אפשטיין, "סמל הוא לא רק סמל", אתר מיזם 929

  • על פי המדרש והפרשנות, מה הייתה ההתלבטות שעמדה בפני דוד בבואו להמליך את בנו שלמה תחתיו?
הולך בדרך כל ארץ
בשפה העברית יש דרכים רבות לספר כי אדם נפטר. השפה, באמצעות המילים, מנסה לנחם ולעזור...
הולך בדרך כל ארץ
"אָנֹכִי הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ וְחָזַקְתָּ וְהָיִיתָ לְאִישׁ." (ב, ב)

בשפה העברית יש דרכים רבות לספר כי אדם נפטר. השפה, באמצעות המילים, מנסה לנחם ולעזור להתמודד עם המוות. לדוגמה, הביטוי "ללכת בדרך כל ארץ", הלקוח מתוך הפרק שלנו. במילים פשוטות, הכוונה היא שהנפטר הלך בדרך שבה הלכו וילכו בסופו של דבר כל היצורים החיים על הארץ.

למילות השיר

ניצוץ האהבה מאת אהוד בנאי

כל אחד חי בעולם אחר
כל כך גדול השונִי
את מה שאני מרגיש בפנים
איש לא מרגיש כמוני
את מה שאתה חושב עמוק
אני חושב שטוח
מה שאתה רואה סגור
אני רואה פתוח
את מה שאני רואה לבן
אתה רואה שחור
כשיורדת עליי החשיכה
עליך זורח אור
מה שבשבילך חלום
לי זו הָאֵימָה
מה שבשבילי שלום
לך זו מלחמה
למקום אליו אני הולך
הן גם אתה תגיע
כל הדרכים הרי עולות
אל אותו הרקיע
אל המקום אליו אתה הולך
הן גם אני אגיע
אך בלי ניצוץ האהבה
שום דבר לא יתניע

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • איזו נחמה יש בביטוי "ללכת בדרך כל ארץ" ?
  • מצאו במילות השיר "ניצוץ האהבה" רעיון דומה לרעיון שבביטוי "ללכת בדרך כל ארץ".
  • כיצד עֵרֶךְ "קבלת השונה" השזור בין מילות השיר, נובע מהרעיון שבביטוי "ללכת בדרך כל ארץ"?

קרדיט: ג'יש – ניצוץ האהבה | شرارة حب / אהוד בנאי – הערוץ הרשמי, 2016

דָּמְךָ בראשך!
מה משמעות הביטוי "דמך בראשך"? הכוונה היא למצב שבו אדם נוהג בחוסר אחריות כלפי עצמו,...
דָּמְךָ בראשך!
"וְהָיָה בְּיוֹם צֵאתְךָ וְעָבַרְתָּ אֶת נַחַל קִדְרוֹן יָדֹעַ תֵּדַע כִּי מוֹת תָּמוּת דָּמְךָ יִהְיֶה בְרֹאשֶׁךָ." (ב, לז)
דוד בורח מירושלים ואחריו רודף שמעי בן גרא

דוד בורח מירושלים ואחריו רודף שמעי בן גרא, ציור מאת ויליאם בראסי הול,
מתוך האתר http://www.orientalism-in-art.org

מה משמעות הביטוי "דמך בראשך"?
הכוונה היא למצב שבו אדם נוהג בחוסר אחריות כלפי עצמו, ואז דמו, כלומר חייו, באחריותו.

להמשך קריאה

ביטוי זה מופיע לראשונה בתנ"ך בספר יהושע פרק ב. המרגלים מבטיחים שהם לא יפגעו בבני משפחתה של רחב אם יתחבאו בתוך הבית, אבל אם מישהו יֵצֵא מהבית זו אחריותו בלבד, והמרגלים לא יהיו אשמים בתוצאות.
במלכים א פרק ב שלמה מעביר מסר דומה לשִׁמְעִי בן גֵרָא.
כאשר ברח דוד מירושלים (כפי שמסופר בספר שמואל ב), שמעי בן גרא קילל אותו. אולם דוד לא פגע בו בחזרה ואף ציווה שלא יפגעו בו. עם זאת, בצוואתו של דוד (מלכים א פרק א), הוא רומז לשלמה שימצא דרך לסגור את החשבון עם שמעי.

  • קראו את הפסוק והסבירו במילים שלכם – מהו המסר ששלמה מעביר לשמעי?
  • מתי נכון לדעתכם להגיד לאדם "דמך בראשך" – לפני, תוך כדי או אחרי מעשה?
נפרדים מדוד המלך
  קיימים אין-סוף פסלים וציורים של דמות דוד המלך. ומה בנוגע לתצלומים? ודאי שאין, הרי...
נפרדים מדוד המלך
"וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יִחַם לוֹ." (א, א)

Julia Margaret Cameron, Henry Taylor,study of King David, 1866, Carbon Print

Julia Margaret Cameron, Henry Taylor,study of King David, 1866, Carbon Print

 

קיימים אין-סוף פסלים וציורים של דמות דוד המלך. ומה בנוגע לתצלומים?

להמשך קריאה

ודאי שאין, הרי המצלמה הומצאה בשנת 1839, כמעט שלושת אלפים שנה לאחר תקופת דוד המלך. ובכל זאת מצאנו תצלום של דוד המלך! לא באמת מתקופת דוד, כמובן, אלא תצלום מבוים. את התצלום צילמה צלמת אנגליה בשם גו'ליה מרגרט קמרון, שנולדה בשנת 1815 ונפטרה בשנת 1879, בתקופה שנקראת "התקופה הוויקטוריאנית" – תקופת המְלוּכָה של המַלְכָּה ויקטוריה. ג'וליה קמרון כלל לא צילמה עד גיל 48, ואז היא קיבלה מהבת שלה מתנה – מצלמה. תחילה היא צילמה כתחביב (את לול התרנגולות היא הפכה לחדר חושך), אולם מהר מאוד היא הפכה לצלמת מקצועית משמעותית ומשפיעה. היה לה סגנון ייחודי ונועז לצילום דְיוֹקְנָאוֹת (פּוֹרְטְרֶטִים). היא צילמה גברים ונשים ממעמד גבוה וביימה צילומים בהשראת סיפורי התנ"ך ויצירות ספרותיות – והכול בתקריבים נועזים ומלאי הבעה.

הסיפור של תצלום דוד הוא מעניין. לתפקיד דוד היא ליהקה את המשורר ידיד המשפחה הנרי טיילור, ולתפקיד בת-שבע היא ליהקה את מארי היליאר, שהייתה עוזרת הבית שלה והפכה מהר מאוד לדוגמנית הקבועה שלה.
היו שתי גרסאות של התצלום, שקמרון עצמה הפיצה. והרי הן לפניכם.

  • כיצד אתם מפרשים את הבעות הפנים של הדמויות בתצלומים?
  • הסבירו – מה הנוכחות (או ההיעדר) של בת-שבע עושה לכל גרסה?
  • לא ידוע מהי הסיבה לכך שהאומנית עצמה הפיצה שתי גרסאות.
  • איזו גרסה של התצלום אתם מעדיפים? מדוע?
רגעיו האחרונים של דוד המלך
  שני הציורים מתארים את רגעיו האחרונים של דוד. הימני מתוך קובץ איורי התנ"ך והברית...
רגעיו האחרונים של דוד המלך
"…וְהַמֶּלֶךְ זָקֵן מְאֹד וַאֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית מְשָׁרַת אֶת הַמֶּלֶךְ. וַתִּקֹּד בַּת-שֶׁבַע וַתִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, מַה לָּךְ." (א, טו-טז)

אבישג לצד מיטת דוד, ועימה בת שבע, נתן הנביא ושלמה, איור מהאג משנת 1435 לערך. מתוך ויקישיתוף

ציור של הצייר פרדיננד בול המדמה את מעשה צוואת דוד. שמן על קנבס, 1643. מאוסף National Gallery of Ireland, מתוך ויקישיתוף

 

שני הציורים מתארים את רגעיו האחרונים של דוד.

להמשך קריאה

הימני מתוך קובץ איורי התנ"ך והברית החדשה. צרפת, 1200. אומן לא ידוע. בקובץ מחולקים סיפורי התנ"ך והברית החדשה לסצנות מרכזיות, והאיור משולב בטקסט הכתוב בלטינית.

השמאלי הוא ציור של הצייר ההולנדי פרדיננד בול (1680-1616), שהיה אחד מתלמידיו של הצייר המפורסם רמברנדט. לאחר לימודיו התחתן עם אלמנתו של סוחר עשיר והקדיש את חייו לציור.

התבוננו בשתי התמונות המתארות את אותה הסצנה.

  • נתחו את הציורים – התייחסו לקוֹמְפּוֹזִיצְיָה (הארגון החזותי), לתאורה, לצבעים, להבעות הפנים ולאלמנטים נוספים כרצונכם.
  • עמדו על נקודות הדמיון ועל נקודות השוני בין הציורים.
אֶבֶן הַזֹּחֶלֶת אֲשֶׁר אֵצֶל עֵין רֹגֵל
  "עין רוגל" הוא שם של מקור מים סמוך לירושלים, שאינו פעיל היום. יש הסבורים...
אֶבֶן הַזֹּחֶלֶת אֲשֶׁר אֵצֶל עֵין רֹגֵל
"וַיִּזְבַּח אֲדֹנִיָּהוּ צֹאן וּבָקָר וּמְרִיא עִם אֶבֶן הַזֹּחֶלֶת אֲשֶׁר אֵצֶל עֵין רֹגֵל, וַיִּקְרָא אֶת כָּל אֶחָיו בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְכָל אַנְשֵׁי יְהוּדָה עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ." (א, ט)

צלום של "עין רוגל" משנת 1857."מראה עיניים, אוסף הצילומים של משפחת לנקין, בספריית אוניברסיטת פנסילבניה, מאוסף הספרייה הלאומית

 

"עין רוגל" הוא שם של מקור מים סמוך לירושלים, שאינו פעיל היום. יש הסבורים שהיה זה מַעְיָן ויש הסבורים שמדובר בבאר עמוקה של מי תהום.

להמשך קריאה

המקום מזוהה עם אתר מחוץ לירושלים, בנקודה שבה נחל קדרון נפגש עם גיא בן הִינום. מיקומו המשוער של עין רוגל היום: בתוך מסגד "ביר איוב" שבכפר סילואן, סמוך לעיר דוד.
השם "עין רוגל" מופיע בתנ"ך בספר יהושע טו, ומציין את הגבול שבין נחלת יהודה לנחלת בנימין. המקום מופיע גם בסיפור מרד אבשלום בדוד, בספר שמואל ב. מקום זה מצוין כמקום שבו המתינו יונתן ואחימעץ לידיעות מודיעיניות חשאיות מחוּשַׁי הָאַרְכִּי, שהיה בתוך ירושלים, כדי לרוץ ולהעביר אותן לדוד. למה דווקא שם? כאמור, זה היה קצה גבול נחלת יהודה.
ומהי "אֶבֶן הַזֹּחֶלֶת אֲשֶׁר אֵצֶל עֵין רֹגֵל"?
"אצל" – הכוונה היא "לְיַד". אם כן, כנראה הייתה אבן זוחלת ליד המעיין. אבל מהי אבן זוחלת?!
לפי פירושים (רש"י ומצודת ציון) לא האבן היא שזחלה, אלא המים. המים זרמו סמוך לאבן, ונוצרה אַשְׁלָיָה אוֹפְּטִית כאילו האבן זוחלת. הסבר נוסף הוא ששם, ליד האבן או עליה, התקיים פולחן כנעני עתיק לְאֵל בדמות נחש.

  • מצאו במפה את מקור המים עין רוגל, המקום שבו הומלך אדוניהו.
  • מצאו במפה את הגיחון, המקום שבו הומלך שלמה.
  • התבוננו בתצלום משנת 1857, והתבוננו במפה המתארת את עיר דוד בתקופת בית המקדש הראשון. נסו למצוא במפה את הנקודה שבה עמד הצלם כאשר צילם את התמונה.
מי מגיח? מעיין הגיחון!
זוכרים שעיר דוד גובלת במדבר? אספקת מים סדירה היא מהותית, בטח לעיר בירה. מעיין הגיחון...
מי מגיח? מעיין הגיחון!
"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לָהֶם קְחוּ עִמָּכֶם אֶת-עַבְדֵי אֲדֹנֵיכֶם וְהִרְכַּבְתֶּם אֶת-שְׁלֹמֹה בְנִי עַל הַפִּרְדָּה אֲשֶׁר-לִי וְהוֹרַדְתֶּם אֹתוֹ, אֶל-גִּחוֹן: וּמָשַׁח אֹתוֹ שָׁם צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא לְמֶלֶךְ עַל-יִשְׂרָאֵל וּתְקַעְתֶּם, בַּשּׁוֹפָר וַאֲמַרְתֶּם יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה." (א, לג-לד)
יוצר: Ori~, מתוך ויקישיתוף

יוצר: Ori~, מתוך ויקישיתוף

זוכרים שעיר דוד גובלת במדבר? אספקת מים סדירה היא מהותית, בטח לעיר בירה. מעיין הגיחון המתואר בפרק היה מקור המים המרכזי של עיר דוד הקדומה.

להמשך קריאה

הוא בגובה של 636 מטרים מעל פני הים, והוא מהגדולים שבמעיינות הרי יהודה.
הגיחון הוא "מעיין פועם" הנובע בתוך אפיק של נחל קדרון.
מעיין הוא מקור מים טבעי, נביעה של מי תהום מתוך האדמה.
מעיין פועם הוא מעיין שהמים לא נובעים ממנו כל הזמן, אלא הם מגיחים (פועמים) מתוכו בפעימות קצובות ותדירות. מעיין פועם הוא סוג של מעיין קארסטי, כלומר מעיין שנוצר בעקבות המסת אבן גיר על ידי המים.

התיעוד האחרון של פעימות בגיחון הוא משנת 1909. אז תועדו פעימות שארכו 15 דקות בכל שעתיים-שלוש. במשך השנים נבנו ליד המעיין מתקני מים מלאכותיים, שמטרתם הייתה לאגור את המים ולשלח (לנתב) אותם לצורכי שתייה והשקיה.

  • מצאו במפה את נקודת המוצא של מעיין הגיחון.
  • אחרי קריאת ההסבר והתבוננות בתרשים – שערו מדוע קוראים למעיין זה "גיחון".
  • מצאו במפה את נקודת הסיום של זרימת מי המעיין.
  • אחרי קריאת ההסבר – שערו מדוע קוראים לנקודת הסיום "בְּרֵכַת הַשִׁילוֹחַ".
קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ
  לאֲדֹנִיָּהוּ, שניסה לתפוס את כס המלכות, נודע שאחיו הצעיר שלמה הומלך באופן רשמי! הוא...
קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ
"וַאֲדֹנִיָּהוּ יָרֵא מִפְּנֵי שְׁלֹמֹה וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ וַיַּחֲזֵק בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ." (א, נ)
מזבח קטורת, מגידו, המאה ה - 9 לפני הספירה, תקופת הברזל II, אבן גיר, 54.5X27X28.5 ס"מ מוזיאון ישראל, ירושלים, באדיבות רשות העתיקות. צילום: © מוזיאון ישראל, ירושלים

מזבח קטורת, מגידו, המאה ה – 9 לפני הספירה, תקופת הברזל II, אבן גיר, 54.5X27X28.5 ס"מ מוזיאון ישראל, ירושלים, באדיבות רשות העתיקות. צילום: © מוזיאון ישראל, ירושלים

 

לאֲדֹנִיָּהוּ, שניסה לתפוס את כס המלכות, נודע שאחיו הצעיר שלמה הומלך באופן רשמי! הוא מבין שהוא צריך לפחד משלמה, ולכן בורח ואוחז בקרנות המזבח.

להמשך קריאה

מדוע הוא בורח דווקא למזבח? מדוע הוא נאחז בקרנות (בפינות) שלו? הוא חושב שהן יגנו עליו? ובכן, כן. הוא צודק.

בתקופת המקרא, מותר היה לאדם שרודפים אחריו ורוצים להרוג אותו, להיאחז בקרנות של המזבח. כשאדם נאחז בקרנות המזבח, אסור היה לפגוע בו. מדוע? כי המזבח הוא מקום קדוש, אסור להרוג אדם שמחזיק בו. אם נעביר את זה לעולם משחקי הילדות, זה קצת כמו שמישהו אומר: "פּוּס משחק".

וזה נכון בכל תנאי? לא. אם מישהו רצח, כלומר הרג אדם בכוונה, הוא לא זכאי להגנה. כך כתוב בספר שמות כא, יד: "וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה, מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת."
[יזיד – יעשה בכוונה, במזיד].

יואב, שהיה שר הצבא של דוד ותמך באדניהו, בורח גם הוא ונאחז בקרנות המזבח: "וְהַשְּׁמֻעָה בָּאָה עַד-יוֹאָב כִּי יוֹאָב נָטָה אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּה וְאַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם לֹא נָטָה, וַיָּנָס יוֹאָב אֶל אֹהֶל ה' וַיַּחֲזֵק בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ. (מלכים א פרק ב, כח)

  • לפי פרק ב פסוקים לב-לד, מדוע יואב בורח, והאם הוא אכן זכאי להגנה?
ההולכים והרוכבים לפני המלך!
  בפסוקים מתוארת התנהגותו של אדוניהו, בן דוד המבקש למלוך. הוא עשה לעצמו רכב, כלומר...
ההולכים והרוכבים לפני המלך!
"וַאֲדֹנִיָּה בֶן-חַגִּית מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר אֲנִי אֶמְלֹךְ וַיַּעַשׂ לוֹ רֶכֶב וּפָרָשִׁים וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו." (א, ה)

רצועות ברונזה משערי בלאוואת של שלמנאסר השלישי, המתארים מסעות מלחמה שלו.
מתוך ויקישיתוף

 

בפסוקים מתוארת התנהגותו של אדוניהו, בן דוד המבקש למלוך. הוא עשה לעצמו רכב, כלומר מרכבה, והקיף את עצמו במשמר אישי.

להמשך קריאה

אדוניהו לא היה המלך הראשון וגם לא האחרון שעשה לעצמו מרכבה והקיף את עצמו במשמר אישי.
גם המלך האשורי שלמנאסר השלישי, שחי בשנים 858-824 לפנה"ס, נהג במרכבה כאשר נתיניו הולכים לפניו ומאחוריו (כפי שאפשר לראות בתבליט).

תבליט זה הוא ממצא ארכאולוגי מלפני 2,600 שנה, חלק מ"שערי בלאוואת" שנמצאו בעיר בלאוואת – אתר ארכאולוגי במחוז נִינְוֵה שבעיראק. השערים עצמם, בגובה 4 מטרים, היו עשויים מעץ ארז. העץ נרקב, ומה שנשאר הם לוחות ברונזה שעיטרו את השערים. הם נמצאו בשנת 1878 ונמצאים כיום במוזיאון הבריטי.

התבוננו בפסי הברונזה בתמונה ונסו לזהות את המלך ואת נתיניו.

  • איך נראים נתיני המלך? מה הם לובשים?
  • מה תפקיד הנתינים המקיפים את המלך?

במגילת אסתר כתוב:
"…וְהִלְבִּישׁוּ אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ; וְהִרְכִּיבֻהוּ עַל הַסּוּס בִּרְחוֹב הָעִיר וְקָרְאוּ לְפָנָיו, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ." (אסתר ו, ט)

  • כיצד בא לידי ביטוי היבט ה"כבוד" ברכיבה על סוס המלך?
יחי המלך!
על פי הפסוקים, טקס ההמלכה של שלמה היה מרגש ביותר. הידעתם שגם היום יש 44...
יחי המלך!
"וַיִּקַּח צָדוֹק הַכֹּהֵן אֶת קֶרֶן הַשֶּׁמֶן מִן הָאֹהֶל וַיִּמְשַׁח אֶת שְׁלֹמֹה וַיִּתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָר וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעָם יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה. וַיַּעֲלוּ כָל הָעָם אַחֲרָיו וְהָעָם מְחַלְּלִים בַּחֲלִלִים וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה וַתִּבָּקַע הָאָרֶץ בְּקוֹלָם." (א, לט-מ)

על פי הפסוקים, טקס ההמלכה של שלמה היה מרגש ביותר.
הידעתם שגם היום יש 44 מדינות שיש להן מלך? סמכויות המלוכה שונות ממקום למקום, חלק מהן טִקְסִיוֹת וחלק מהן ביצועיות.

קרדיט: Dutch crowning: Willem-Alexander sworn in as king/The Telegraph, 2013

ראשית ימי שלמה - קשיים ואתגרים
שלמה המלך בנה אימפריה שהיו בה גבולות רחבים, מסחר בין-לאומי, מפעלי בנייה אדירים, שלום וביטחון....
ראשית ימי שלמה - קשיים ואתגרים

שלמה המלך בנה אימפריה שהיו בה גבולות רחבים, מסחר בין-לאומי, מפעלי בנייה אדירים, שלום וביטחון. למה התפלגה האימפריה הזו רגע אחרי ששלמה המלך ירד מבמת ההיסטוריה?

"עם מותו של דוד המלך סוף סוף השושלת ממשיכה, כמו ששושלות מלכותיות אמורות להמשיך", אומרת הקריינית בסרטון.

  • מה היו הקשיים שאיתם נאלץ להתמודד שלמה לאחר מות אביו, לפי הפרק ולפי תחילת הסרטון?
  • איזה מידע חשוב לא נמסר בסרטון?

קרדיט: 929 מלכים א א- יב: פילוג ממלכת שלמה השלמה/ 929 תנך ביחד, 2016