סגור תצוגת כיתה
הפרק

תמר פורצת דרך

פרק לח

שיעור ראשון מתוך שניים
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

בשיעור זה נלמד על מעשה תמר: כשיהודה מתמהמה מלהשיא לה את בנו השלישי, תמר לוקחת את גורלה בידיה ומשנה את מצבה. נדון בשאלה מה הוביל את תמר להתחפש ולשכב עם יהודה, וכיצד המקרא והפרשנים מאשרים בדרכם את בחירתה הלא שגרתית. בהמשך לבחירה זו, נבחן כיצד יכול אדם לשאת את גורלו ומה עשויים להיות המחירים של זה?

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – שיר:
נאזין ביחד עם התלמידים לשיר 'חגיגה' שכתב הנרי ושרה שרית חדד."
נשאל את התלמידים:

  • במה עוסק השיר הזה?
  • לפי השיר, מדוע האישה להיות שקטה ופסיבית? ("אם תספרי לו מה בליבך, אולי יקום הוא וילך").
  • האם זה שיר מחאה?
  • נגד מה הוא מוחה?
  • האם אתם מסכימים עם המחאה שהוא מציג?

באמצעות השיר נצא לשיחה על הציפיות מנשים בחברה בעבר ובעתיד: לשבת ולחכות, לא לנקוט יוזמה, לתת לגבר להוביל את חייהן וכו'.

  • האם גם היום יש ציפייה כזו מנשים, סמויה או גלויה?

אפשרות שנייה – סרטון ושיחה:
נצפה עם התלמידים בכתבה על שתי נשים שחזרו בשאלה. נקרין עד דקה 5:00 – חשוב לדייק בעצירה.
נערוך שיחה על בחירתן של הנשים לעזוב את העולם החרדי. נשאל את התלמידים:

  • אילו מחירים הן משלמות?
  • מה לדעתכם נתן להן כוח לקבל החלטה קשה כל כך?
  • מה נותן להן כוח כעת?

מתוך הכתבה נצא לשיחה על אנשים שבחרו ללכת נגד מוסכמה כלשהי בחברה ומשלמים עליה מחיר.

אפשרות שלישית – ביטוי:
נכתוב על הלוח את הביטוי 'אם אין אני לי, מי לי?' (משנה אבות פרק א משנה יד).
נשאל את התלמידים:

  • מה משמעות הביטוי? (באחריותי לדאוג לעצמי, אם אני לא אדאג לי מי ידאג?)
  • האם חוויתם בחייכם סיטואציה שהביטוי הזה היה רלוונטי בה?
  • האם עמדתם במצב שבו הרגשתם שעליכם להיות אחראים ולשנות משהו שקשור אליכם, כי אם לא תעשו זאת לא יעשו זאת בעבורכם?

נציין שהיום נלמד על תמר שלקחה את גורלה בידיה ושינתה אותו נגד כל הנסיבות.

הזמנה לקריאה

נשאל את התלמידים:

  • כיצד הסתיים הפרק הקודם? (אחיו של יוסף מחליטים ברגע האחרון לא להשאירו למות בבור אלא למכור אותו לישמעאלים. ליעקב הם מביאים את כותנתו המגואלת בדם ומניחים לו לחשוב שיוסף נטרף ומת)

נציין שהיום נקרא סיפור שמופיע בתוך סיפורי יוסף ואחיו, אך הוא מתמקד בקורותיו של אחד האחים – יהודה. בשיעור זה נקרא את סיפור זה מנקודת מבטה של תמר, ואילו בהמשך נראה את ההקשר הרחב של הסיפור בתוך הפרקים שלפניו ואחריו.
נקרא את פסוקים א-יא ונשאל את התלמידים:

  • מהי השתלשלות העניינים המשפחתית המתוארת בפסוקים אלה? (יהודה נישא ונולדים לו שלושה בנים. תמר נישאת לבכור, ער, והוא עושה הרע בעיני ה' ונענש במוות. לאחר מכן נישאת תמר לאח השני, אונן, וגם הוא הוא חוטא לה' ומת. יהודה מבקש מתמר לשבת בבית אביה ולחכות עד שיגדל הבן השלישי ויינשא לה)
  • מדוע לאחר מות ער נישאת תמר לאונן ולאחר מות אונן היא מצפה להינשא לשלה?

נקרין על הלוח או נקרא בתנ"ך את חוק הייבום שבדברים פרק כה פסוקים ה-ו. נסביר שככל הנראה חוק הייבום בניסוחו זה מדברים היה מאוחר לסיפורנו, כיוון שעם ישראל קיבל את התורה רק לאחר יציאת מצרים, אך יש להניח שהוא משקף נוהג שהיה מקובל בעולם המקראי.
נשאל את התלמידים:

  • על פי פסוק ה, מדוע תמר הייתה צריכה להינשא לאונן לאחר מותו של ער? (אישה שנישאה ולא ילדה ובעלה נפטר תינשא לאחיו הצעיר ממנו)
  • כיצד מכונה נוהג זה? (ייבום)
  • על פי פסוק ו, איזה שם יישא הבן הבכור שייוולד לאישה ולאח בעלה המת? (שם הבעל המת, כדי שלא יימחה שמו מישראל)
  • איך לדעתכם ירגיש האח הצעיר שבנו הבכור חייב להיקרא על שם אחיו? בעקבות מחשבות אלה, מדוע לדעתכם לא רצה אונן לייבם את תמר? (הוא רצה שילדיו יישאו את שמו ולא את שם אחיו הגדול)

נחלק לתלמידים את דף העבודה ובו גילוי מודרך על התנהגות הגברים בסיפור כלפי תמר, ועל מניעיהם הגלויים והנסתרים (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

נחזור למליאה, נבדוק את תשובות התלמידים ונתמקד בתשובה לשאלה 5. בסיפור יש אישה שנתונה לחסדיהם של גברים שעסוקים בעצמם ובטובתם האישית. נדגיש ששלושת הגברים מונעים מאנוכיות שגורמת להם להפר את הנוהג המקראי המקובל בתקופה. ער ואונן מסרבים לקיים את המשכיות הזרע – הברכה שנתן ה' לאברהם, ואילו יהודה רק "דוחה" את הייבום, אך בפועל אנו יודעים שהוא חושש לגורל בנו ולכן לא בטוח שמדובר בעיכוב זמני.

תמר לוקחת את העניינים לידיים:
נקרין על הלוח את בראשית פסוק יב וחלקים מפסוק יד.
נשאל את התלמידים:
• מה מתארים פסוקים אלה? (הימים עוברים, שלה גדל, אך יהודה אינו פונה לתמר שתינשא לו)

  • היכן תמר יושבת? (בית אביה)
  • מה המצב המשפחתי שלה? (מחכה לייבום, אלמנה, אינה יכולה להקים משפחה עד שתינשא לשלה)
  • מה לדעתכם תמר צריכה לעשות – להמשיך לחכות / ללכת לדבר עם יהודה / להקים מחאה?

נשמע כמה הצעות בכיתה ונתמקד בכך שמכיוון שתמר היא אלמנה אין לה הרבה כוח, היא משתייכת לחוליות החלשות בחברה (הגר, האלמנה והיתום) ולא בטוח שמישהו ישמע את קולה אם תזעק.
נקרא שוב את פסוקים יב-כג ונבקש מאחד התלמידים להסביר במילים שלו את העלילה. נקרא את פסוק יד ונשאל:

  • על פי הפשט, מה תמר עושה? (מסירה את בגדי אלמנותה ומתכסה בצעיף, יושבת "בְּפֶתַח עֵינַיִם")
  • מדוע לדעתכם כתוב "וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה"? (להדגיש שתמר איננה זונה, נראתה ליהודה כזונה בשל לבושה ואולי גם בגלל מקום מושבה)

השאלה מה הייתה כוונתה של תמר בהתחפשותה ופירוש הביטוי הסתום "בְּפֶתַח עֵינַיִם" העסיקו את הפרשנים. נחלק את התלמידים לארבע קבוצות, כל קבוצה תקבל פרשנות על הביטוי "בְּפֶתַח עֵינַיִם" וכיצד הוא קשור לשאלה מה הייתה כוונתה במעשה מלכתחילה. התלמידים ידונו בפרשנות בחברותא (ראו דף עבודה ופתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

נחזור למליאה ונשמע את מגוון הפירושים למילים "בְּפֶתַח עֵינַיִם" וכיצד הן קשורות לפעולותיה של תמר. נשאל את התלמידים:

  • האם מישהו מן הפרשנים חושב שיש דופי במעשה תמר ושתמר פעלה באופן לא מוסרי? (לא)
  • אם כן, מה ההבדל בין הפרשנויות? (מה בדיוק התכוונה להשיג מן המפגש עם יהודה: לבקש מיהודה שישיא לה את שלה כדי שייבם אותה / לבקש שיהודה ייבם אותה / להשיג במרמה את זרעו של יהודה / להתפלל לילד)

נדגיש – בכל הפרשנויות שקראנו, הפרשנים מבינים כי מעשה תמר היה מעשה של חוסר ברירה. בין שהתכוונה תמר להתחפש לזונה ובין שלא, המפגש המוסווה עם יהודה היה הדרך היחידה שבה יכלה תמר לשחרר את עצמה מן המצב העגום שיהודה הותיר אותה בו.

"צָדְקָה מִמֶּנִּי":
נתמקד בפסוקים יז-יח ונשאל את התלמידים:

  • מדוע תמר מבקשת עירבון? (יהודה אינו יכול לשלם לה במקום, לכאורה היא רוצה לוודא שיהיה חייב לשלם את חובו בהמשך)
  • איזה עירבון תמר מבקשת? (את החותם והפתילים של יהודה)

נקרין על הלוח תמונות של חותם מתקופת המקרא.
נשאל את התלמידים:

  • מדוע לדעתכם תמר מבקשת דווקא פריטים אלו?
  • מה ייחודי בחותם?

החותם הוא כמו חותמת אישית של האדם שהוא שייך לו, באמצעותו האדם משייך פריטים ומכתבים לשמו ועל כן הוא מזוהה רק עמו. זהו מעין תעודת זהות המזהה את בעליו. נשאל את התלמידים:

  • מה מקובל לקחת היום כעירבון? (תעודת זהות, כרטיס אשראי וכו')
  • במה זה דומה למצב המתואר כאן? (תמר רצתה לוודא שיהיה בידה משהו שיוכל לזהות במובהק את יהודה, כדי שהוא לא יוכל להתנער בטענה שהחפץ שבידיה שייך לגבר אחר)

נקרא את פסוקים כד-כו ונשאל את התלמידים:

  • כיצד תמר מונעת את הוצאתה להורג? (היא מוציאה את הפתילים והחותם השייכים ליהודה ומבקשת שישלחו אותם אליו)
  • מה משמעות דבריו של יהודה: "צָדְקָה מִמֶּנִּי"? (צדקה יותר ממני או צדקה, אכן ממני היא הרה)

נקרא את פסוקים כז-כט ונשאל:

  • האם לדעתכם יש כאן סוף טוב? בעבור מי? (תמר זוכה לילדים, יהודה זוכה לשני בנים תחת בניו שמתו, שושלת יהודה זוכה להמשכיות ונעשה צדק)
  • מה אנו יכולים ללמוד מסיום זה של הסיפור? האם המספר מצדיק את מעשה תמר? (איננו מוצאים ביקורת בתוך הפסוקים ולכן נראה שכן, במיוחד בשל התוצאות החיוביות שהמעשה מוביל אליהן)
  • מדוע לדעתכם תמר רק שולחת ליהודה את חפציו ואינה מצהירה בפומבי שהוא אב ילדיה העתידיים? (אולי היא אינה מעוניינת לבייש את יהודה; אולי חששה שלא יאמינו לה בלי הוכחות. על כל פנים, נראה שהיא פועלת מתוך חיפוש צדק ולא מתוך נקמנות)
  • מה אתם חושבים על בחירתה זו? האם בצל כל מה שעברה יכלה תמר לבחור אחרת? (כן, היא הייתה יכולה לרצות להעניש ולנקום ביהודה על שהשאיר אותה אלמנה בבית אביה)

נציע שהאופן האצילי שבו פעלה תמר ליהודה גורמת לקורא לחוש אמפתיה כלפיה.
לסיכום נוכל לקרוא יחד קטע מתוך רשימתה של רננה רז באתר 929.
נשאל בכיתה:

  • מהם הדברים העיקריים שאפשר ללמוד ממעשיה של תמר בפרק, לפי דברי רז? (היא בחרה לא להיות קורבן לנסיבות חייה אלא לפעול לשינויים גם מתוך סיכון אישי, היא נהגה באצילות ביהודה כאשר לא חשפה את מעשיו ברבים גם עמדה להיהרג)
  • לפי רז, מה היו השלכות המעשה האצילי של תמר – שליחת סימני הזיהוי בדיסקרטיות – על יהודה? (היא גרמה ליהודה לנהוג גם הוא באופן אצילי ולהודות מיד. ייתכן שהיא גם גרמה לו להתחיל להרהר בחטאו כלפי יוסף)

לסיכום, נציין שמעשה תמר מקבל בטקסט המקראי אישור משולש: גם בדבריו של יהודה עצמו, גם בלידת התאומים פרץ וזרח, וגם בשושלת שהמשיכה מתאומים אלה, שבסופה נולד דוד המלך.
למורה: על הקשר בין פרק לח לדוד המלך מרחיב המהלך השני ביחידה: 'ירידה לצורך עלייה'.

מבט לחיים

לעיתים החיים מזמנים לנו אתגרים ומכריחים אותנו לשאת באחריות לגורלנו כדי להוביל שינוי. בחירה כזו יכולה לגבות מחיר כבד מאוד ויש שהיא דורשת אומץ רב (תמר עשתה זאת אף שידעה שהיא עלולה לשלם מחיר כבד על בחירתה). נבקש מהתלמידים לחשוב על מצבים של עוול מוסרי שבהם התלבטו אם להוביל שינוי ונשאל:

  • מה היו השיקולים שלכם לכאן ולכאן?
  • כיצד פעלתם?
  • האם אתם מכירים אנשים שנעשה כלפיהם עוול מוסרי והחליטו להיאבק על שלהם?
  • האם הייתם מוכנים להסתכן במאבק שעלול להיכשל?
  • האם צדקה תמר?
  • האם כל הדרכים כשרות כדי להשיג מטרות ראויות?
  • האם כדי להשיג מטרה ראויה וחשובה תסכימו לפגוע בעיקרון אחר שחשוב לכם?

נוכל להעמיק את הדיון בשאלה האחרונה בעזרת דוגמאות שממחישות את הדילמה שבחתירה להשגת מטרה נעלה בוויתור על עקרונות מוסריים.
חוו דעתכם על כל אחד מן המקרים: מהי המטרה הנעלה? על איזה ערך מוותרים? האם הוויתור ראוי לדעתכם? מדוע?

  • אדם שמגייס כספים לעמותה למען ניצולי שואה עריריים משקר כדי להשיג תרומות.
  • סוכנת מוסד משתמשת בגופה כדי להשיג מידע מודיעיני יקר.
  • חקלאי שסובל מגנבות רבות בחווה שלו לוקח את החוק לידיים ויורה במסיגי גבול כדי שלא ישובו עוד.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו את סיפור יהודה ותמר והתמקדנו בנקודת מבטה של תמר – אישה שנושאת את גורלה בידיה ופועלת נגד המוסכמות.
מיומנויות: למדנו פרשנויות מסורתיות ומודרניות לסיפור.
מתודות: צפינו בסרטון וערכנו דיון בעקבותיו, נעזרנו בכרטיסיות ובתמונות מפרשות.

אפשר עוד...
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
חגיגה
למילות השיר קרדיט: השיר 'חגיגה' שכתב הנרי ושרה שרית חדד, פורסם בערוץ הרשמי של שרית...
חגיגה

למילות השיר

קרדיט: השיר 'חגיגה' שכתב הנרי ושרה שרית חדד, פורסם בערוץ הרשמי של שרית חדד ב-6 ביולי 2011.

היידי ובלה, שתי נשים שנאבקו והצליחו לחזור בשאלה
קרדיט: הכתבה 'היידי ובלה, שתי נשים שנאבקו והצליחו לחזור בשאלה' מתוך יומן הערוץ הראשון, פורסם...
היידי ובלה, שתי נשים שנאבקו והצליחו לחזור בשאלה

קרדיט: הכתבה 'היידי ובלה, שתי נשים שנאבקו והצליחו לחזור בשאלה' מתוך יומן הערוץ הראשון, פורסם על ידי כאן 11 – תאגיד השידור הציבורי ב-11 בדצמבר 2013.

דברים פרק כה פסוקים ה-ו – חוק הייבום
כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו, וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין לוֹ, לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה...
דברים פרק כה פסוקים ה-ו – חוק הייבום

כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו, וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין לוֹ, לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר, יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ. וְהָיָה הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו הַמֵּת, וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ מִיִּשְׂרָאֵל.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
תחילת פסוק יב וחלקים מפסוק יד
יב וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים… יד ותָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ… כִּי רָאֲתָה כִּי גָדַל שֵׁלָה, וְהִוא לֹא...
תחילת פסוק יב וחלקים מפסוק יד

יב וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים… יד ותָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ… כִּי רָאֲתָה כִּי גָדַל שֵׁלָה, וְהִוא לֹא נִתְּנָה לוֹ לְאִשָּׁה.

חותם מתקופת המקרא
חותם מתקופת המקרא
"וַתֹּאמֶר: חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ וּמַטְּךָ אֲשֶׁר בְּיָדֶךָ". (פסוק יח)

מתוך ויקיפדיה

מתוך ויקיפדיה

חותם היה מכשיר שימושי בחיי היום יום. החותמות שימשו לשמירת הרכוש ולמתן תוקף להודעות והוראות. בדרך כלל היה החותם על גבי טבעת, או קשור בפתיל או בחוט.

הצ'אנס שנתנה תמר ליהודה – רננה רז
אפשר לכנות את תמר 'הפמיניסטית הראשונה בתנ"ך' ולדבר על 'העצמה נשית', אבל לטעמי תמר מלמדת...
הצ'אנס שנתנה תמר ליהודה – רננה רז

אפשר לכנות את תמר 'הפמיניסטית הראשונה בתנ"ך' ולדבר על 'העצמה נשית', אבל לטעמי תמר מלמדת אותנו משהו כלל אנושי. תמר לא מוכנה להיות קורבן של הנסיבות ולהשלים עם המציאות כפי שהיא. היא נוטלת את גורלה בידה ומחליטה לשנות את מהלך חייה. זה ודאי לא היה קל, בכל זמן זה איננו דבר של מה בכך ובטח שלא בימים ההם, אבל היא עושה זאת באומץ, בנחישות ועם אמונה גדולה.

ועוד מחשבה על העדינות והאצילות שבהן היא נוהגת בפני יהודה. אותו יהודה שמצווה שתישרף, ובמקום לצעוק את חפותה ולבייש אותו בפומבי – בוחרת לשלוח לו את חפציו האישיים (פתיל, מטה וחותם) ומקווה שיכיר בטעותו. היא נוטלת סיכון כל כך גדול, היא יודעת שיהודה יכול גם להתכחש לזה ודווקא אז לנקום בה באכזריות. אבל בפעולה הזו היא מגלגלת גם לפתחו את זכות הבחירה ונותנת אמון מוחלט ביכולת של האדם לבחור בטוב. בצדק. באנושיות. לבחור בחיים.

מתוך אתר 929

המניע של תמר
המדרש מעלה את השאלה מדוע נהגה תמר כפי שנהגה כאשר הואשמה בהיריון מחוץ לנישואים והוטל...
המניע של תמר
"...וַתֹּאמֶר הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה."
(פסוק כה)

איור: shutterstock.com

המדרש מעלה את השאלה מדוע נהגה תמר כפי שנהגה כאשר הואשמה בהיריון מחוץ לנישואים והוטל עליה עונש אכזרי.

לקריאת המדרש

"וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ לֵאמֹר: לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ אָנֹכִי הָרָה" (בראשית לח, כה), ומדוע לא אמרה במפורש שהָרְתָה ליהודה? אמרו חכמים: מוטב לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש, ואל ילבין פני חברו ברבים, ומניין לנו זאת? מתמר.

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י עמוד ב)

  • המדרש מציע כי תמר רצתה לשמור על כבודו של יהודה. מה הרעיון המוסרי שמציג המדרש? מה הסכנה הגדולה הטמונה ברעיון זה?
הכר נא
"וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו…" משום שנידוהו ואמרו לו: כשאמרת לנו מה בצע...
הכר נא
"הִוא מוּצֵאת וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ לֵאמֹר לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ אָנֹכִי הָרָה, וַתֹּאמֶר הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה."
(פסוק כה)

איור: shutterstock.com

"וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו…" משום שנידוהו ואמרו לו: כשאמרת לנו מה בצע כי נהרוג את אחינו, לכן נמכור אותו, שמענו לך. אם היית אומר לנו השיבונו אצל אביו, היינו שומעים לך.
להמשך המדרש

פרשה זו נסמכה לפרשה על יוסף כדי לסמוך הכר נא להכר נא: בדברי תמר "וַתֹּאמֶר הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה" (בראשית לח, כה) ובסיפור יוסף "וַיְשַׁלְּחוּ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים וַיָּבִיאוּ אֶל אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ זֹאת מָצָאנוּ, הַכֶּר נָא הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ הִוא אִם לֹא" (בראשית לז, לב).

(עיבוד. לפי: מדרש אגדה, בראשית לח א, א)

  • כיצד מסביר המדרש את הסיבה לעזיבתו של יהודה?
  • הביטוי "הַכֶּר נָא" חוזר בשני הסיפורים הסמוכים: אחי יוסף שמציגים את כתונת יוסף לפני אביהם ותמר ששולחת שליח אל יהודה. אילו נקודות דמיון נוספות אתם מוצאים בין הסיפורים?
כחוט השני
השני הנזכר בפרק הוא חוט אדום, והוא מופיע במקרא כמה פעמים: ביהושע פרק ב המרגלים...
כחוט השני
"וַיְהִי בְלִדְתָּהּ וַיִּתֶּן יָד, וַתִּקַּח הַמְיַלֶּדֶת וַתִּקְשֹׁר עַל יָדוֹ שָׁנִי לֵאמֹר זֶה יָצָא רִאשֹׁנָה."
(פסוק כח)

צילום: shutterstock.com

השני הנזכר בפרק הוא חוט אדום, והוא מופיע במקרא כמה פעמים: ביהושע פרק ב המרגלים מורים לרחב לסמן את ביתה בחוט אדום כדי שיוכלו לזהותו במלחמה ולהציל אותה ואת בני ביתה: "אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי בַּחַלּוֹן אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּנוּ בוֹ…" (פסוק יח). הצירוף נזכר גם בשיר השירים ד, ג: "כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתֹתַיִךְ". בכל המקרים הוא מציין או מסמן דבר מיוחד במינו ובולט לעין.

להמשך קריאה

משמעות הביטוי "עובר כחוט השני" היא – קו יסודי, רעיון מנחה הניכר לאורך עניין מסוים. הצירוף הגיע לעברית מלשונות אירופה (מהרוסית או הגרמנית) שבהן נאמר: "כחוט אדום". כשהביטוי הועבר לעברית עוצב סגנונו בהשראת המקרא, והוא תורגם: "כחוט השני".

  • על ידו של מי מהתאומים נקשר חוט השני, ומה הייתה המטרה בכך?
  • לימים, בראש איזו שושלת מיוחסת עמד אחיו? ראו: רות פרק ד פסוקים יח-כב.
הרה לזנונים
ברגע שהריונה של תמר מתגלה, הדבר מדווח ליהודה. תחילה מדווחים על מעשיה, היא מוגדרת כאישה...
הרה לזנונים
"וַיְהִי כְּמִשְׁלשׁ חֳדָשִׁים וַיֻּגַּד לִיהוּדָה לֵאמֹר זָנְתָה תָּמָר כַּלָּתֶךָ וְגַם הִנֵּה הָרָה לִזְנוּנִים, וַיֹּאמֶר יְהוּדָה הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף."
(פסוק כד)

איור: shutterstock.com

ברגע שהריונה של תמר מתגלה, הדבר מדווח ליהודה. תחילה מדווחים על מעשיה, היא מוגדרת כאישה שזָנְתָה – אישה שקיימה יחסי מין עם גבר שלא במסגרת הנישואין. ולאחר מכן גם הריונה מסומן באות קלון: "הָרָה לִזְנוּנִים".
אישה החורגת מהנורמות המקובלות בחברה הפטריארכלית מסומנת, מוקעת ונענשת. אומץ ליבה ומצוקתה של תמר מתגלים כאן בשיא כוחם, שכן תמר סיכנה את חייה על מנת להיכנס להיריון.

  • לא רק בימי המקרא השתמשו במילים כדי לסמן ולהוקיע אדם או מעשה. הביאו דוגמה מימינו לשימוש דומה במילים.
נשים זרות: תמר
המאייר אבי כץ משליך את הסיפור המקראי אל תוך עולם המדע הבדיוני. הוא מתאר את...
נשים זרות: תמר
"וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ."
(פסוק טו)

אבי כץ © באדיבות האמן

המאייר אבי כץ משליך את הסיפור המקראי אל תוך עולם המדע הבדיוני. הוא מתאר את תמר כיצאנית. יהודה חולף בספינת חלל, ועוצר להציע עסקה ל"אישה הזרה" בלבוש המתגרה. המשא ומתן מתנהל בתנועות ידיים בוטות. הצעיף המכסה את פניה מדגיש את חשיפת גופה.

  • באיור מתוארים באופן מובהק יחסי הכוח בין הגבר לאישה. הגבר בעל הרכוש פונה לאישה החשופה. הביאו דוגמה מהפסוקים להבדלים אלו כפי שהם באים לידי ביטוי בין יהודה לתמר.
מישהו לרוץ איתו / דויד גרוסמן
בדומה לדמותה של תמר מספר בראשית, תמר גיבורת ספרו של דוד גרוסמן היא נערה אמיצה...
מישהו לרוץ איתו / דויד גרוסמן
"וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם."
(פסוק יד)

כריכת הספר: דויד גרוסמן, מישהו לרוץ איתו, 2003, עמ' 135. הוצאת הקיבוץ המאוחד. ציור: שירה גלזרמן.

בדומה לדמותה של תמר מספר בראשית, תמר גיבורת ספרו של דוד גרוסמן היא נערה אמיצה המשתמשת בתחפושת ובעורמה על מנת להשיג את מבוקשה. הרקע לסיפוריהן של שתי הדמויות הנקראות "תמר" הוא תא משפחתי לא מתפקד. לגיבורות לא נותר אלא לסמוך על עצמן.
עם זאת, מעניין להבחין כי גרוסמן העניק לגיבורת ספרו שם בעל משמעות תנ"כית כפולה – תמר המופיעה בפרק זה, אישה נועזת העומדת על זכותה בעולם גברי, ותמר בתו של דוד המלך המופיעה בשמואל ב, קורבן טרגי של מאבקי ירושה בין בני המלך.

להמשך קריאה

גרוסמן מקיים בספרו שיחה כפולה עם שתי הדמויות המקראיות. הקטע הזה מתוך הספר ממחיש זאת:
"…ומתי לעזאזל היתה באמת אמא ל'כל התמריות האלה', כפי שהייתה מכנה אותן באנחה חביבה מעושה, כן כן, כל התמריות האלה, הכמהות והמסוכסכות זו עם זו?" (עמ' 135).

דויד גרוסמן, מישהו לרוץ איתו, 2003, עמ' 135. הוצאת הקיבוץ המאוחד.

  • נראה שתמר המקראית הייתה השראה לסופר דויד גרוסמן. איזו השראה יכולות נשים בנות ימינו לקבל מדמותה של תמר? הציגו דוגמה והסבירו.
בית אב
  בחברה הפטריארכלית ההתייחסות המשפחתית לפי "בית אב" העניקה לאדם את שמו, את מעמדו ואת...
בית אב
"וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְתָמָר כַּלָּתוֹ שְׁבִי אַלְמָנָה בֵית אָבִיךְ עַד יִגְדַּל שֵׁלָה בְנִי כִּי אָמַר פֶּן יָמוּת גַּם הוּא כְּאֶחָיו, וַתֵּלֶךְ תָּמָר וַתֵּשֶׁב בֵּית אָבִיהָ."
(פסוק יא)

‏‏לכידה

אוהל, מקום המגורים של המשפחה - בית אב בתקופת המקרא. קרדיט: צילום: shutterstock.com

 

בחברה הפטריארכלית ההתייחסות המשפחתית לפי "בית אב" העניקה לאדם את שמו, את מעמדו ואת מקומו בחברה. העיקרון של שמירת הרכוש בתוך המשפחה שלל, במרבית המקרים, את זכות הירושה מהבנות והדיר אותן מספרי היוחסין.

להמשך קריאה

על פי עיקרון זה הבנים נשארו בבית האב, ירשו את נחלת אביהם ובתום התהליך הממושך של חלוקת הירושה הקימו בית אב חדש על בסיס הנחלה שירשו. הבנות, לעומת זאת, עברו מבית אביהן אל בית הבעל, בדרך כלל בבית החותן. תפקיד הבנות היה לייסד את בית האב החדש באמצעות לידת בנים יורשים שיוכלו להמשיך את השושלת ולשמור על הרכוש במשפחת החותן.

מבוסס על אהובה אשמן, תולדות חוה: בנות, אמהות ונשים נוכריות במקרא, 2008, עמ' 10-9. © משכל.

  • על בסיס קטע הקריאה ובהתייחס למעמדה של תמר כאלמנה, הסבירו את המצוקה שבה היא נמצאת.
פתח עיניים
יש המפרשים את המילה "עיניים" כשם של מקום ואת המילה "פתח" כשער, כלומר: תמר ישבה...
פתח עיניים
"וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם אֲשֶׁר עַל דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה, כִּי רָאֲתָה כִּי גָדַל שֵׁלָה וְהִוא לֹא נִתְּנָה לוֹ לְאִשָּׁה."
(פסוק יד)

סיפור יהודה ותמר. כל הזכויות בעולם התנ"ך שייכות לד"ר יהודה עתי.

יש המפרשים את המילה "עיניים" כשם של מקום ואת המילה "פתח" כשער, כלומר: תמר ישבה בשער מקום הנקרא עיניים. שימוש מקראי דומה במילה פתח: "וַיָּבֹא אֶל פֶּתַח הָעִיר" (מלכים א יז , י). יש הסבורים כי המילה "עיניים" כאן משמעותה מעיינות. אם השם מלמד על סמיכותה של העיר אל מעיינות, אפשר לשער כי העיר עיניים שכנה באזור מפורסם במעיינותיו הנמצא כ-3 ק"מ דרומית לבית שמש.

  • שם המקום "פתח עיניים" יכול להתפרש גם כמטפורה למצבה של תמר. נסו להסביר את המטפורה.
חוק הייבום
חוק הייבום שעומד בבסיס הפרק קובע שאם אדם מת בלי להשאיר אחריו צאצאים, על אחיו...
חוק הייבום
"וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן בֹּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיךָ וְיַבֵּם אֹתָהּ וְהָקֵם זֶרַע לְאָחִיךָ."
(פסוק ח)

בועז הוא הייבם של רות במגילת רות. בתמונה רות ובועז בגורן. Wellcome Collection gallery (2018-04-02): https://wellcomecollection.org/works/n784x3se CC-BY-4.0

חוק הייבום שעומד בבסיס הפרק קובע שאם אדם מת בלי להשאיר אחריו צאצאים, על אחיו לשאת (לייבם) את אשת המנוח ולהקים זרע על שמו. מהפרק עולה שעל פי המנהג לא רק האח מחויב לייבם, אלא כנראה גם אביו של המנוח – ולכן דאגה תמר להרות דווקא ליהודה.

מבוסס על מרים בלומנטל, תקציר בראשית פרק לח, אתר מיזם 929

בעירבון מוגבל
יהודה סבור כי תמר היא זונה, ומתחייב לשלם לה תמורת המפגש המיני במועד מאוחר יותר....
בעירבון מוגבל
"וַיֹּאמֶר מָה הָעֵרָבוֹן אֲשֶׁר אֶתֶּן לָךְ, וַתֹּאמֶר חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ וּמַטְּךָ אֲשֶׁר בְּיָדֶךָ, וַיִּתֶּן לָהּ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַתַּהַר לוֹ."
(פסוק יח)

חותמות. BLMJ 2581: באדיבות מוזאון ארצות המקרא ירושלים. צלם: משה קן

יהודה סבור כי תמר היא זונה, ומתחייב לשלם לה תמורת המפגש המיני במועד מאוחר יותר. הוא משאיר כמה פריטים אישיים שלו בידי תמר כעירבון לתשלום החוב. החותם האישי שלו, הפתיל והמטה נתפסים מבחינתה של תמר כעירבון מוצק ואמין, בשל ייחודיותם.

להמשך קריאה

ואכן כעבור זמן מה שולח יהודה גדי עיזים ביד רעהו העדולמי, על מנת להחזיר אליו את העירבון שכל כך חשוב לו. העדולמי לא מוצא את האישה, ויהודה חושב שהעירבון שהפקיד בידיה כבר לא יוחזר לו.

  • האם כל פריט יכול לשמש כעירבון לתשלום? הציעו הגדרה משלכם לעירבון.
תמר של רננה רז
מה הם הכוחות הפועלים בפרק לח, וכיצד מעבירים את הדרמה האנושית אל התיאטרון? הכוריאוגרפית והרקדנית...
תמר של רננה רז
"וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן בֹּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיךָ וְיַבֵּם אֹתָהּ וְהָקֵם זֶרַע לְאָחִיךָ."
(פסוק ח)

מה הם הכוחות הפועלים בפרק לח, וכיצד מעבירים את הדרמה האנושית אל התיאטרון? הכוריאוגרפית והרקדנית רננה רז מספרת על יחסה לפרק בכלל ולתמר בפרט. ברקע דבריה, קטעים מתוך ההצגה "אשת" של היוצרת אלית ובר.

  • על פי רננה רז, מה סוד כוחה של תמר?

קרדיט: מטח

סימנים - 929
ליאת רגב והרב בני לאו בשיחה קצרה על בראשית לח – ער ואונן ואיסור הוצאת...
סימנים - 929
"וַיֵּדַע אוֹנָן כִּי לֹּא לוֹ יִהְיֶה הַזָּרַע, וְהָיָה אִם בָּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיו וְשִׁחֵת אַרְצָה לְבִלְתִּי נְתָן זֶרַע לְאָחִיו."
(פסוק ט)

ליאת רגב והרב בני לאו בשיחה קצרה על בראשית לח – ער ואונן ואיסור הוצאת זרע לבטלה.

  • מה הם שני הפירושים שמציעה ליאת רגב לעונשו של אונן? מה עמדתו של הרב בני לאו בנושא?

קרדיט: סימנים / בראשית לח – 929 תנך ביחד, 2015

חוק הייבום
חוק הייבום הקדום מוצג לראשונה במקרא בספר דברים: "כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם...
חוק הייבום
"וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן בֹּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיךָ וְיַבֵּם אֹתָהּ וְהָקֵם זֶרַע לְאָחִיךָ."
(פסוק ח)

חוק הייבום הקדום מוצג לראשונה במקרא בספר דברים: "כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין לוֹ לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ" (דברים כה, ה). חוק זה נועד לפתור בעיה בחברה הפטריארכלית-חקלאית, שהייתה מבוססת על שליטה באדמות ובנשים ובשימור רכוש המשפחה. על פי דיני הייבום, אלמנה שבעלה נפטר ולא עלה בידם להביא לעולם צאצאים, אחיו של הבעל מצווה לשאתה לאישה ולהקים זרע למת.

  • ראובן מספר לשאולי ולאירנה על מצוות הייבום. מדוע התגובה שלהם שונה מהתגובה שלה ציפה ראובן?

קרדיט: עמוד הפייסבוק של ארץ נהדרת