איור: shutterstock.com
הרעיה בשיר השירים מדמה את עצמה כאן ל"חוֹלַת אַהֲבָה", כיוון שהאהבה מתפשטת בכל גופה והגעגוע לאהובה מחליש אותה.
חוֹלַת אַהֲבָה
אפריון
מהמיטות של תות-ענח'-אמון, מלך מצרים. קבר תות-ענח'-אמון, המאה ה-14 לפני הספירה, מצרים. מתוך "עולם התנ"ך". כל הזכויות ב"עולם התנ"ך" שייכות לד"ר יהודה עתי.
המילה "אפיריון" היא מילה יחידאית במקרא, שנהוג לפרשה: ספה מיטלטלת (נישאת). בארמית ובעברית של המִשְׁנָה קיבלה המילה משמעות של מיטה, ובכלל זה מיטת כלולות בעלת חופה. בהקשר של פסוק ט לא ברור אם מדובר בחפץ מיטלטל או ברהיט שהיה קבוע במקום אחד.
אשישות
אֲשִׁישׁוֹת – מאפה עממי שנהוג היה לאכול בימי חג ומועד.
מן הכתוב בספר הושע (פרק ג, פסוק א) עולה כי האשישות הכילו ענבים או צימוקים, שלהם יוחסו בעולם הכנעני תכונות מאגיות של המרצת האהבה והגברת הפריון. הנערה בפסוק מבקשת כי יגישו לה אשישות ותפוחים כדי לחזק אותה.
מה מיוחד בשיר השירים?
צפו בדיון מרתק על שיר השירים, שבו מתגלות לנו עובדות מעניינות על המגילה.
ופתאום מתאהבים…
מגילת שיר השירים היא מחרוזת שירי אהבה בין הרעיה לדוד שמספרת על כוחה של האהבה וגם על המורכבות של התהוות הקשר. יש בה חיפוש והחמצה, תשוקה בצד חוסר מוכנות. ואולי, כמו שמפרשים רבים היא בכלל אלגוריה ליחסים בין העם לאלוהיו.
ניצנים נראו בארץ
הינך יפה
המוזיקאי עידן רייכל כתב את השיר "הינך יפה" בהשראת הפסוקים בשיר השירים.
בשווקים וברחובות
חפירות תל באר שבע המקראית. צילום: רון פלד
המילה "שוק" מציינת במקרא דווקא רחוב (בדומה לאכדית), ואילו המילה "רחוב" מציינת כיכר רחבה או שוק. בפסוק ב מתארת הרעיה כיצד חיפשה אחר אהובה ברחובות העיר בלילה. מפרשים רבים סבורים כי הסיפור שהנערה מספרת הוא מוזר ואינו תואם את המציאות ששררה באותה התקופה, שכן קשה לתאר שנערה צעירה וצנועה תסתובב לבדה בעיר בלילה ותחפש אחר אהובה. לכן משערים כי מדובר בחלום או בהזיה של הנערה.
בית היין
צילום: shutterstock.com
"בֵּית הַיָּיִן" הוא ביטוי יחידאי במקרא, ולכן יש כמה השערות בנוגע למשמעותו. יש הסבורים כי הוא מתאר חדר שבו היו חוגגים במשתה את נישואי בני הזוג; אחרים הציעו כי מדובר בפונדק או בבית מרזח; ויש הסבורים כי הביטוי מתאר באופן מטאפורי את שיכרון האהבה שהדוד נסך על הרעיה.
הדמיון של הביטוי "בית היין" לביטוי "בית משתה היין" במגילת אסתר, יכול ללמד על כך שמדובר על חדר בארמון המלך.
עומד אחר כותלנו
צילום: shutterstock.com
משמעות הצירוף "עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ" בפסוק – מישהו שנמצא קרוב מאוד, שאורב מבחוץ. באמצעות השימוש בצירוף נוצרים מתח וניגוד בין הפנים לבין החוץ. מישהו נמצא בחוץ ומציץ פנימה.
היום משתמשים בביטוי זה כדי לציין שמשהו עומד להגיע בקרוב, למשל – תקופה טובה עומדת אחר כותלנו.
שושנת פלאים ברוכת אל
צילום: shutterstock.com
"כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים" (שיר השירים ב, ב) –
אָמַר רַ' עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַ' יְהוּדָה בְּרַ' סִימוֹן: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס נָטוּעַ
שׁוּרָה שֶׁל תְּאֵנִים וְשׁוּרָה שֶׁל גְּפָנִים וְשׁוּרָה שֶׁל רִמּוֹנִים וְשׁוּרָה שֶׁל תַּפּוּחִים,
וּמְסָרוֹ לְאָרִיס וְהָלַךְ לוֹ.
אָמַר רַ' עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַ' יְהוּדָה בְּרַ' סִימוֹן: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס נָטוּעַ
שׁוּרָה שֶׁל תְּאֵנִים וְשׁוּרָה שֶׁל גְּפָנִים וְשׁוּרָה שֶׁל רִמּוֹנִים וְשׁוּרָה שֶׁל תַּפּוּחִים,
וּמְסָרוֹ לְאָרִיס וְהָלַךְ לוֹ.
ארבע השבועות
צילום: shutterstock.com
חז"ל למדו מהופעת המילים: "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם…" ארבע פעמים במגילת שיר השירים, כי מדובר בארבע שבועות שהשביע ה' את ישראל.
ר' חלבו אומר:
ארבע שְׁבוּעוֹת יש כאן השביע לישראל:
שלא ימרדו על המלכיות,
ושלא ידחקו על הקץ,
ושלא יגלו את מִסְתְרֵיהֶם לאומות העולם,
ושלא יעלו חומה מן הגולה.
אם כן למה מלך המשיח בא?
לקבץ גליותיהן של ישראל.
(עיבוד. לפי: מדרש שיר השירים רבה, פרשה ב פסקה ז)