סגור תצוגת כיתה
הפרק

אלוהים רוצה צדק חברתי

פרק א, י-לא

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

מטרתו של ישעיה הנביא היא לתקן את התפיסות המוטעות של העם ולהוביל אותם לדרך הישר על ידי הסבר של מה הן הפעולות שאלוהים רוצה בהן. נדון בשאלת הצדק החברתי: כיצד הגישה המוטעית של העם מונעת מהם להיות חברה של צדק כפי שאלוהים רוצה?
הערה פדגוגית – השיעור בנוי מעיון בפסוקים על פי סדרם והעמקה בהם לשם הבנה מיטבית של הפרק. כדי לא לשמור על רצף הקריאה מומלץ לקרוא כמה פעמים לאורך השיעור את כל יחידת הפסוקים. נוסף על כך מומלץ לכתוב בצד הלוח את יחידות הפסוקים שבהם עוסקים במהלך השיעור ואת תוכנם.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה: הגדרה ודיון:
נקרין על הלוח את ההגדרה למונח 'צדק חברתי' ונדון בשאלות המובאות אחרי ההגדרה.

הצעה שנייה: סרטון ודיון:
נקרין סרטון מהמאבק לצדק חברתי של קיץ 2011 ונדון בשאלות המובאות אחריו.

הצעה שלישית: מאמר ודיון:
נקרא קטע קצר מתוך דבריו של פרקליט המדינה שי ניצן על חשיבות מערכת המשפט (ראו קישור למאמר גם בממערך השיעור). לאחר קריאת הקטע נדון בשאלה המובאת אחריו.

הצעה רביעית: עיתונאות יהודית היסטורית:
אם יש מחשבים אפשר לבקש מהתלמידים לחפש בעצמם ואם אין נקרין את על הלוח את אתר עיתונות יהודית היסטורית ונחפש בו את מילות החיפוש 'שחיתות' ו'צדק חברתי' (ראו קישור לאתר גם בממערך השיעור). נציג על הלוח את תוצאות החיפוש, נשים לב לכמות הרבה של התוצאות שיש. נשאל את התלמידים:

  • מדוע נושאים אלו מעסיקים לאורך השנים?
  • מה הקשר בין שחיתות לבין צדק חברתי?

הזמנה לקריאה

יחסו של ה' לעבודת הפולחן של העם
נקרא את פסוקים י-טו ברצף ונשאל את התלמידים:

  • אל מי פונה אלוהים? (קציני סדום, עם עמורה)
  • מדוע מוזכרות דווקא סדום ועמורה? מה הן מייצגות? (מדובר בערים שנחרבו לחלוטין בגלל חטאיהם המוסריים של תושביהן. הן מוזכרות כאן גם כסמל לחטאי המנהיגים, וגם כסמל לחורבן המוחלט שיגיע על העם כתוצאה מכך)

נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים יא-טו ולסמן את הביטויים שיכולים להראות כי אלוהים אינו מעוניין בעבודות הפולחן של העם בשעה שההנהגה והעם נוהגים בשחיתות מוסרית. אפשר לחלק מונחון להבנת עבודות הפולחן (ראו דף העשרה גם בממערך השיעור).

לאחר שהתלמידים יסמנו את הביטויים בפסוקים נקרין את הפסוקים המסומנים על הלוח ונדון בשאלות המובאות אחריהם:

  • מה התפיסה המוטעית של העם?
  • מה הנביא מנסה ללמד את העם על רצונותיו האמיתיים של אלוהים?

(העם חושב שאם הוא עושה את מעשי הפולחן הפורמליים: מקריב קורבנות, עולה למקדש, מתפלל וכו'… מעשיו רצויים לפני האל)

הדרישה לתיקון כוללת שני שלבים:

  1. עזיבת הדרך הרעה: הפסקת הפשעים החברתיים ותיקונם (פסוק טז).
  2. אימוץ הדרך הטובה: התנהגות מוסרית ודאגה לחלשים בחברה (פסוק יז)

ניסיון לעם:
בפסוק יח אלוהים מזמין את העם למעין ניסיון.

נקרא עם התלמידים את ההגדרות לתקבולת נרדפת ותקבולת ניגודית ונבקש מהם לקרוא פסוקים יח-כ ולמצוא באילו פסוקים קיימת תקבולת נרדפת ובאילו פסוקים התקבולת ניגודית. לכיתות מתקדמות אפשר לחלק לתלמידים את ההגדרות ולאפשר להם לחפש את התקבולות וללמוד באופן עצמאי.

תקבולת נרדפת – פסוק יח:
"אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִיםכַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ
אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע – כַּצֶּמֶר יִהְיוּ"

שנים – בגדים בצבע אדום המופק מתולעת השני.
תולע – תולעת השני.

  • צבע אדום- סמל לחטאים ולשפיכות דמים.
  • שלג וצמר צבעם לבן- סמל לטוב ולטוהר.

הנמשל: אם העם יחזור בתשובה, ה' ילבין ויטהר את חטאיו.

תקבולת ניגודית – פסוקים יט-כ:
"אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּםטוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ,
וְאִם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶםחֶרֶב תְּאֻכְּלוּ"

יש בפסוקים אלה תנאי כפול: אם העם יחליט לחזור בתשובה, הם ייהנו משפע הארץ; ואם לא, הם ייענשו במלחמה. זאת החלטה של העם מה לעשות והגמול יהיה בהתאם.

חטאיהם של תושבי ירושלים – איך זה קרה?
נקרא את פסוק כא: הנביא שואל במטפורה איך העיר הנאמנה הפכה לזונה.

המטפורה הנמשל
עיר נאמנה תושבי ירושלים בעבר היו נאמנים לאלוהים ועבדו אותו
זונה

תושבי ירושלים כיום חוטאים ובוגדים באלוהים

נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים כא-כג ולסווג את החטאים שבהם תושבי ירושלים מואשמים. אפשר להיעזר במונחון לחטאי העם (ראו דף העשרה גם בממערך השיעור).

חטאי העם:

  • רצח – בעבר העיר הייתה מלאה צדק, היום מלאה רוצחים.
  • רמאות – הסוחרים מזייפים את הכסף ומערבים בו מתכות זולות ומוכרי היין מוהלים אותו במים.

חטאי המנהיגים:

  • שחיתות וקבלת שוחד.
  • חוסר צדק – מקפחים את זכויות החלשים בחברה.

עתידה של ירושלים – סגירת מעגל ומציאת המבנה הכיאסטי:
נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים כד-כו ולסמן מילים או ביטויים שכבר הופיעו בפסוקים שקראנו ואיפה הם הופיעו. נקרין את המבנה הכיאסטי על הלוח (ראו את המבנה הכיאסטי גם בממערך השיעור).

נשאל את התלמידים:

  • מה לדעתכם המסר שמועבר במבנה של הפסוקים? (ההיפוך בסדר ממחיש את המהפך הגדול שיחול בחיי תושבי ירושלים)

נקרא עם התלמידים את פסוקים כז-כח ונשאל את התלמידים:

  • מה תושבי ירושלים צריכים לעשות כדי להינצל, ומה יקרה למי שלא יעשה זאת? (ירושלים ותושביה יינצלו אם יעשו משפט וצדק. אלו שימשיכו לחטוא ייענשו ויושמדו)

נכתוב על הלוח את פסוק כט ונבקש מהתלמידים להסביר את הפסוק במילים שלהם. כדי להקל על הבנת המילים נגלה לתלמידים שזוהי תקבולת נרדפת ולכן אם נבין חלק מהמילים בפסוק נוכל להבין יחד את כל הפסוק:

"כִּי יֵבֹשׁוּ מֵאֵילִים אֲשֶׁר חֲמַדְתֶּם וְתַחְפְּרוּ מֵהַגַּנּוֹת אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם"

אֵילִים – עצי אלה ששימשו בפולחני האלילות
הַגַּנּוֹת – מקומות שבהם עבדו את אליליהם יתייבשו בגלל מחסור במים.

בעקבות מעשי אלוהים החוטאים יתביישו-יתחפרו מהאלילים שבחרו כי הם יבינו את אפסות האלילים.

נקרא עם התלמידים את פסוקים ל-לא:
החוטאים ייענשו על פי עקרון מידה כנגד מידה – כפי שהם עבדו מתחת האלות (שמתייבשות) ובחרו במקומות של עבודה זרה (מקומות בלי מים שלא גדלים שם צמחים), גם גורלם יהיה דומה – סופם יהיה נבילה וכיליון.
גורלו של העץ החסון (מטפורה לרשע החזק) יהיה כנעורת (פסולת הפשתן שנשרפת ומתפוררת בקלות), ומעשיו הרעים יובילו לסופו (כפי שהניצוץ מדליק את הנעורת, מעשי הרשע יגרמו להשמדתו), והוא ומעשיו יישרפו יחד

מבט לחיים

נדון בכיתה על מצבים שבהם נפגע הצדק החברתי או שיש בהם שחיתות. נדייק את ההבדל בין פגיעה בצדק חברתי לבין שחיתות: בעוד בפגיעה בצדק החברתי נפגע שוויון ההזדמנויות והחלוקה אינה צודקת, שחיתות היא התנהלות בעייתית המנצלת את הכוח והתפקיד לרעה כדי לעשות עוולות וחוסר צדק.

  • מה לדעתכם הנביא ישעיהו היה אומר על מצבים כאלו היום?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: עסקנו במושג צדק חברתי ובמשמעויות שיש לו בימי ישעיהו ובימינו. בחנו את התפיסה המוטעית של העם מול הדרישה של אלוהים ושל הנביא וראינו כיצד ההתנהלות המתוארת בספר ישעיה באה לידי ביטוי גם בימינו. למדנו על חטאיהם של תושבי ירושלים וכיצד העם וההנהגה צריכים לפעול כדי להציל את ירושלים וכדי להחזיר את ירושלים למצבה בעבר ולא להמשיך את מצבה הנוכחי, העגום מבחינה מוסרית.
מיומנויות: ביטויים, תקבולת נרדפת, תקבולת ניגודית, מטפורה ונמשל, מבנה כיאסטי, מידה כנגד מידה.
מתודות: דנו במונח צדק חברתי, הגדרנו אותו ולמדנו את השימוש בתקבולת וכיצד היא מתבטאת בפרקנו. דנו בנושא של צדק חברתי ושל תפקיד ההנהגה בשמירה על ערכי הצדק, למדנו את התיאור המטפורי של ירושלים ואת הנמשל לתיאור זה. זיהינו את המבנה הכיאסטי של הפרק וכיצד הוא תורם להעברת המסר על מצבה הנוכחי ועתידה של ירושלים, ובעזרת זיהוי אמצעים ספרותיים של תקבולת נרדפת ומידה כנגד מידה למדנו מה צריכים תושבי ירושלים לעשות כדי להינצל ומה יקרה לאלו שימשיכו לחטוא.

אפשר עוד...

ישעיהו מתאר את המצב המוסרי החיובי של תושבי ירושלים בעבר, את המצב המוסרי החמור של תושבי ירושלים בהווה ואת המצב החיובי שישוב לירושלים בעתיד. הוא מוכיח את העם על חטאיו ומנבא שבעתיד ה' יחזיר את הצדק לירושלים וינקום ברשעים.

בהפגנות במהלך שנת 2018 כנגד השחיתות בשלטון הוציאו חולצות שעליהן מודפס ציטוט מתוך הפסוקים שלמדנו: "אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה… שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים" (הכיתוב בכתבה). נשאל את התלמידים:

  • מדוע לדעתם בחרו המפגינים דווקא בפסוקים אלו מספר ישעיהו?

בחנוכת בית המשפט העליון ב-1948 בנאום המרכזי ציטטו את פסוק כו: "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה, אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק, קִרְיָה נֶאֱמָנָה"

  • מדוע משפט הוא שיהפוך את ירושלים לעיר של צדק?
  • מה המשמעות של אמירה זו במעמד זה?
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
צדק חברתי
המונח "צדק חברתי" מתייחס לחברה או למדינה שמשטרה הוא משטר צדק. אנו מבקשים שהמדינה ,כלומר...
צדק חברתי

המונח "צדק חברתי" מתייחס לחברה או למדינה שמשטרה הוא משטר צדק. אנו מבקשים שהמדינה ,כלומר רשויות השלטון, תתייחס לאזרחיה באופן צודק. מצד אחד הרשויות השלטוניות מטילות על האזרחים מטלות וחובות (כגון תשלומי מיסים ושירות צבאי), ומצד אחר מחלקות טובות הנאה (זכויות, משרות ושירותים נוספים). כאשר יש צדק חברתי רשויות השלטון מחלקות באורח צודק את הדברים שאפשר לחלקם בין בני האדם ושבני האדם שואפים להשיגם: ממון, רכוש, כוח שלטוני, השפעה, זכויות.

על פי: אלעזר וינריב, 'צדק, צדק תרדוף', בעיות בפילוסופיה של המוסר יחידות 8-7, תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה 1980, עמוד 3.

  • האם אתם מכירים מצבים שלא מתקיים בהם צדק חברתי?
  • מה החשיבות של צדק חברתי בבניית חברה?
סרטון מאבק לצדק חברתי
מהו אותו צדק חברתי שהוציא אלפים לרחובות? מדוע לדעתכם המחאה תפסה? האם זו מטרה של...
סרטון מאבק לצדק חברתי

  • מהו אותו צדק חברתי שהוציא אלפים לרחובות?
  • מדוע לדעתכם המחאה תפסה?
  • האם זו מטרה של כולם שיהיה צדק חברתי?

קרדיט: מה זה צדק חברתי בשבילכם? פורסם ב-2012.

השופטים חזרו לירושלים
קישור למאמר מה התפקיד של מערכת המשפט בבנייתה של חברה צודקת?
השופטים חזרו לירושלים

קישור למאמר

  • מה התפקיד של מערכת המשפט בבנייתה של חברה צודקת?
אתר עיתונות יהודית היסטורית
קישור לאתר
אתר עיתונות יהודית היסטורית
דפי עבודה והעשרה לשיעור
פסוקים מסומנים
יא לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם?, יֹאמַר ה', שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים, וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים...
פסוקים מסומנים

יא לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם?, יֹאמַר ה', שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים, וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי. יב כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי, מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי? יג לֹא תוֹסִיפוּ הָבִיא מִנְחַת שָׁוְא, קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא לִי, חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא לֹא אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה. יד חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי, הָיוּ עָלַי לָטֹרַח, נִלְאֵיתִי נְשֹׂא. טו וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם, גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ. יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ.

  • מה התפיסה המוטעית של העם?
  • מה הנביא מנסה ללמד את העם על רצונותיו האמיתיים של אלוהים?
מבנה כיאסטי
מצבן של האלמנוֹת
רַ' יוֹחָנָן אָמַר: בָּרִאשׁוֹנָה (בימי ישעיהו) הָיָה אָדָם עוֹלֶה לִירוּשָׁלַיִם לְדִין, וְהַדַּיָּן אוֹמֵר: בַּקַּע לִי...
מצבן של האלמנוֹת
"...וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם." (א, כג)

פסל של אלת הצדק. Michal Kalasek / Shutterstock.com

רַ' יוֹחָנָן אָמַר: בָּרִאשׁוֹנָה (בימי ישעיהו) הָיָה אָדָם עוֹלֶה לִירוּשָׁלַיִם לְדִין,
וְהַדַּיָּן אוֹמֵר: בַּקַּע לִי שְׁתֵּי בַּקְעָיוֹת שֶׁל עֵצִים, מַלֵּא לִי שְׁתֵּי חָבִיּוֹת שֶׁל מַיִם –
וְהָיוּ יְצִיאוֹתָיו כָּלוֹת (הכסף שהכין לקראת העלייה לרגל אזל),
להמשך המדרש
וְהָיָה יוֹצֵא מִשָּׁם בְּפַחֵי נֶפֶשׁ (באכזבה, על שלא הגיע ענייינו למשפט),
וְהָיְתָה אַלְמָנָה פּוֹגַעַת (פוגשת) בּוֹ בַּדֶּרֶךְ,
אָמְרָה לוֹ: מָה נַעֲשָׂה בְּדִינְךָ?
וְאָמַר לָהּ: כָּלוּ יְצִיאוֹתַי וְלֹא הוֹעַלְתִּי כְּלוּם,
וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת: אִם זֶה, שֶׁהוּא אִישׁ, לֹא הוֹעִיל כְּלוּם, אֲנִי שֶׁאֲנִי אַלְמָנָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
לְקַיֵּם מָה שֶׁנֶּאֱמַר: "וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם" (ישעיהו א, כג).

מתוך אתר ספר האגדה מבית סנונית
  • בתקופה שבה ניבא ישעיהו, אנשים היו עולים לירושלים בעניינים משפטיים. איזו מין מערכת משפט מוצגת במדרש? מה תפקידה של האלמנה בסיפור?
שוחד יעוור עיני חכמים
אמר רבא: מה טעמו של איסור שוחד? כיוון שמקבל שוחד מחברו, התקרבה דעתו אליו ונעשה...
שוחד יעוור עיני חכמים
"שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים..." (א, כג)

Creatarka / Shutterstock.com

אמר רבא: מה טעמו של איסור שוחד? כיוון שמקבל שוחד מחברו, התקרבה דעתו אליו ונעשה כגופו – ואין אדם רואה חובה לעצמו.
מה הוא לשון שוחד – שהוא חד (=אחד) עם הנידון.

(תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף קה עמוד ב)

  • המדרש מציע כי פעולת השוחד לא רק משפיעה על מקבל השוחד בהיבט הקר של החישוב הכלכלי, אלא משפיעה גם על דעתו, על המחשבות שלו. כיצד זה קורה?
בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי
יחסי אלוהים ועם ישראל מדומים ליחסי אב ובניו. אלוהים מתלונן על כְּפִיוּת הטובה של העם....
בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי
"...בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי, וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי." (א, ב)

אדם ערירי. makar / Shutterstock.com

יחסי אלוהים ועם ישראל מדומים ליחסי אב ובניו. אלוהים מתלונן על כְּפִיוּת הטובה של העם.

להמשך קריאה

האב השקיע בילדיו אך הם לא הכירו לו טובה, הם מרדו בו ולא הלכו בדרכו.
המתח הבין-דורי לא פוסח על אלוהים. גם היום משמש הביטוי הזה להבעת אכזבה ותחושה של אי-הכרת טובה.

  • האומנם זהו שלב טבעי בהתפתחותו של אדם – יציאתו נגד הוריו?
לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב
    חזון השלום העולמי של ישעיהו, המכונה "חזון אחרית הימים", מתאר מצב שבו כלל...
לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב
"...וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה." (ב, ד)

בניין האו"ם. Steve Cadman at flickr, CC BY-SA 2.0

הפסוק מישעיהו בתרגומו לאנגלית על קיר ממול בניין האומות המאוחדות בניו יורק. צילום: Capt. Phœbus, ויקישיתוף

חרב שהוצאה משימוש בעת העתיקה. ראש הממשלה מנחם בגין נתן אותה לנשיא מצרים אנואר סאדאת בעת ביקורו של בגין בקהיר, כדי לסמל את החזון: "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים". צילום: לע"מ

 

 

חזון השלום העולמי של ישעיהו, המכונה "חזון אחרית הימים", מתאר מצב שבו כלל העמים מכירים במרכזיותה של ירושלים, ואז גם יתגשם החזון המופלא של שלום שבמהלכו: "כִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתותֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת" – כלי ההרס יוחלפו בכלי בנייה ויצירה.

להמשך קריאה

ומייד לאחר מכן: "לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה".
השאיפה לשלום כלל עולמי של ישעיהו (שמופיעה גם אצל מיכה הנביא), שנשמעה כבר לפני כ-2,700 שנה, הוטבעה גם סמוך לשערי בניין האו"ם בניו יורק.
ישעיהו דורש לעשות סייג למלחמות – לא רק להפסיק לצאת אליהן, אלא להפסיק להתכונן אליהן. הלוואי.

  • בעת העתיקה נהגו למחזר את הברזל (חומר גלם יקר) ולהשתמש בו שוב. כיצד מחזור החומר והפיכתו לכלי אחר תורם לתיאור תמונת השלום?
  • ספרו על ארגון ישראלי/עולמי שמקיים במעשיו את חזונו של ישעיהו.
לציון יבוא שיר
וגויים רבים ינהרו / נעים עריידי וְגוֹיִים רַבִּים יִנְהֲרוּ לְשָׁם וַאֲנִי בֵּינֵיהֶם אֶהֱיֶה אָדָם שֶׁיִּשָּׂא...
לציון יבוא שיר
"וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת, וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם." (ב, ב)

ירושלים באחרית הימים. איור: מיכל בן חמו

וגויים רבים ינהרו / נעים עריידי

וְגוֹיִים רַבִּים יִנְהֲרוּ לְשָׁם
וַאֲנִי בֵּינֵיהֶם אֶהֱיֶה
אָדָם שֶׁיִּשָּׂא לְאָדָם –
שִׁיר.
וְכִתְּתוּ לְאִטָּם חַרְבוֹתָם
לְאִתִּים.
לְעִתִּים יִשְּׂאוּ חֲנִיתוֹת,
לְעִתִּים יִשְּׂאוּ מַזְמֵרוֹת
וַאֲנִי אֶהֱיֶה בֵּינֵיהֶם
אָדָם שֶׁיִּשא לְאָדָם
שִׁיר.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

להמשך קריאה

המשורר נעים עריידי (2015-1950) פרופסור לספרות בן העדה הדרוזית, יליד הכפר מע'אר בגליל, לימד בסמינר להכשרת מורים בחיפה וניהל וערך את הפסטיבל הבין-לאומי לשירה שייסד בכפרו. הוא זכה שלוש פעמים בפרס היצירה מטעם ראש הממשלה. עבודת הדוקטורט שלו, באוניברסיטת בר אילן, עסקה בשירתו של אורי צבי גרינברג. בין השנים 2014-2012 כיהן כשגריר ישראל בנורווגיה.

  • קראו על אודות המשורר. מה מוסיפה ביוגרפיית חייו לפרשנות השיר שכתב.
רוח הספרייה הלאומית
  הוויטראז' של מרדכי ארדון מוצג בספרייה הלאומית בירושלים. היצירה מתארת את ירושלים ואת נבואת...
רוח הספרייה הלאומית
"וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלָם... וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה." (ב, ג-ד)

מרדכי ארדון, חזון ישעיהו על אחרית הימים
חלונות צבעוניים, הספרייה הלאומית באוניברסיטה העברית, גבעת רם, ירושלים. © עזבון ארדון, צילום: רון הרן

 

הוויטראז' של מרדכי ארדון מוצג בספרייה הלאומית בירושלים.

להתבוננות מודרכת ביצירה

היצירה מתארת את ירושלים ואת נבואת חזון אחרית הימים של הנביא ישעיהו. גודל החלונות 16×6 מטרים, והם נחשבים לוויטראז'ים מהגדולים בעולם. היצירה מנציחה את הרוח האנושית והיהודית לדורותיה. קיר הוויטראז' מחדיר את האור לספרייה, אך לאור נלווים גם רעיון, נבואה וחזון בדבר סיום המלחמות והגעתו של השלום. בחירה מעניינת זו של הספרייה הלאומית ביצירה של ארדון, יכולה להתפרש כהכרזה המבקשת לערער על התפיסה: "סָפְרָא וְסַיְפָא" (מארמית: אדם שהוא גם איש ספר וגם לוחם). הספרייה היא נושאת הדגל של עם הספר והשלום.

ערוך מתוך אתר הספרייה הלאומית

בחלק הימני מוצגת התגשמות החזון – כלי המלחמה הופכים לכלי עבודת השדה.
במרכז מוצגת חומת ירושלים.

  • התבוננו בחלק השמאלי של החלון, איזה חלק מנבואתו של ישעיהו מוצג בו
שמות רבים לה
  המדרש מונה שבעים שמות שונים לעיר ירושלים. בפרק נמצא לפחות שלושה שמות: קִרְיָה נאמנה,...
שמות רבים לה
"...עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָּנָה." (א, כו)

Greens87 / Shutterstock.com

המשורר יהודה עמיחי מקריא משיריו בתמול שלשום, צילום: יאיר מדינה, מתוך ויקישיתוף

 

המדרש מונה שבעים שמות שונים לעיר ירושלים. בפרק נמצא לפחות שלושה שמות: קִרְיָה נאמנה, ציון, עיר הצדק.

להמשך קריאה

יהודה עמיחי, המשורר הישראלי, הציע מבט נוסף על שמותיה:
"העִיר מְשַׂחֶקֶת מַחֳבוֹאִים בֵּין שְׁמוֹתֶיהָ
יְרוּשָׁלַיִם, אֶל-קוּדְס, שָׁלֵם, גֶ'רוּ, יֶרוּ,
לוֹחֶשֶׁת: יְבוּס, יְבוּס, יְבוּס, בַּחֲשֵׁכָה."

(יהודה עמיחי, שיר ח' מתוך המחרוזת "ירושלים 1967", בתוך: "שירי ירושלים, הוצאת שוקן, 1987)

  • מה נוכל ללמוד על ירושלים מריבוי שמותיה?
סוכה בכרם
אם תגיעו ביום קיץ למִקְשַׁת אבטיחים או לכרם גפנים, תוכלו לחפש אחר חוויית המעבר מלהט...
סוכה בכרם
"וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם, כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה, כְּעִיר נְצוּרָה." (א, ח)

אם תגיעו ביום קיץ למִקְשַׁת אבטיחים או לכרם גפנים, תוכלו לחפש אחר חוויית המעבר מלהט השמש אל קרירות הסוכה המקורה.

להמשך קריאה

סוכה כזאת, מפולשת ומאפשרת מעבר לרוח היום, שימשה למנוחת הבוצרים בשעות החום. בחודשי החורף, כאשר כל הכרם בשלכת, חשופה הסוכה הזאת לרוחות ולגשמים, ולאיש אין בה חפץ: "וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה כְּעִיר נְצוּרָה".

  • הסוכה שימשה למנוחת החקלאים אך גם כעמדת שמירה על השטח. לאיזה מהדימויים כיוון ישעיהו בדבריו?

קרדיט: ישעיהו – הנבואה בטבע, נגה ראובני ז"ל. מתוך אתר מקראנט

מגילת ישעיהו
מגילת ישעיהו השלמה היא אחת משבע המגילות הראשונות שהתגלו בשנת 1947 במערות קומראן אשר במדבר...
מגילת ישעיהו
"חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלָם בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה." (א, א)

היכל הספר שבמוזיאון ישראל בירושלים, בצילום: המגילות הגנוזות. צילום: לע"מ

מגילת ישעיהו השלמה היא אחת משבע המגילות הראשונות שהתגלו בשנת 1947 במערות קומראן אשר במדבר יהודה, ליד ים המלח.

להמשך קריאה

מגילה זו היא הארוכה ביותר (734 סמ') והשמורה ביותר מכל מגילות התנ"ך, והיא היחידה ששרדה כמעט בשלמותה. 54 עמודותיה של המגילה מכילות את כל 66 הפרקים של הגרסה העברית של ספר ישעיהו. המגילה היא מהעתיקות בכל מגילות מדבר יהודה, היא מתוארכת לסביבות 125 לפנה"ס והיא עתיקה באלף שנים מכתבי היד העתיקים ביותר של התנ"ך שהיו ידועים לנו לפני גילוי המגילות. עשרים עותקים נוספים של ספר ישעיהו נמצאו בקומראן (ועוד עותק נמצא דרומית לה, בוואדי מורבעת) וכן שישה פשרים (פירושים) לספר. המעמד הקנוני והסמכותי של ספר ישעיהו עולה בקנה אחד עם האמונות המשיחיות של הקהילה שחייתה בקומראן, בנבואותיו על יום הדין ובנבואות הנחמה, בחזון אחרית הימים ובוא מלכוּת האלוהים.

מעובד על פי: "מגילות ים המלח – המיזם הדיגיטלי". © כל הזכויות שמורות למוזיאון ישראל, ירושלים, 1995-2018

  • מבין 200 המגילות שנמצאו במערות קומראן, נמצאו 21 מגילות ישעיהו – יותר מכל מגילה אחרת. מה ניתן ללמוד על יחסה של הקבוצה שחיה בקומראן לנביא?
חורבן ממלכת יהודה
בפרק א, פסוקים ה-ח, ישעיהו מתאר את החורבן בממלכת יהודה בעדות של משורר – בדימוי...
חורבן ממלכת יהודה
"אַרְצְכֶם שְׁמָמָה עָרֵיכֶם שְׂרֻפוֹת אֵשׁ, אַדְמַתְכֶם לְנֶגְדְּכֶם זָרִים אֹכְלִים אֹתָהּ וּשְׁמָמָה כְּמַהְפֵּכַת זָרִים." (א, ז)

בפרק א, פסוקים ה-ח, ישעיהו מתאר את החורבן בממלכת יהודה בעדות של משורר – בדימוי של גוף אדם פצוע וחבול, באדמה הנאכלת על ידי שְׂרֵפָה וצבא זר.
למסע סנחריב ולחורבן ממלכת יהודה ישנן גם עדויות ארכאולוגיות.

  • ההמחשה של הסרטון או מילותיו של ישעיהו – מה מהם השפיע עליכם יותר?

קרדיט: והארץ הייתה תוהו ובוהו – תולדות ארץ ישראל פרק 5: ממלכות לגלות. ערוץ היוטיוב של כאן 11 – תאגיד השידור הישראלי

מגילת ישעיהו השלמה
בין הממצאים שהתגלו במערות קומראן, נמצאו כתבי יד רבים של ספר ישעיהו ובהם שתי מגילות...
מגילת ישעיהו השלמה
"חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם, בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה." (א, א)

בין הממצאים שהתגלו במערות קומראן, נמצאו כתבי יד רבים של ספר ישעיהו ובהם שתי מגילות בולטות במיוחד: "מגילת ישעיהו השלמה", ומגילה נוספת מקוטעת, "מגילת ישעיהו השנייה". בסרטון ד"ר אדולפו רויטמן מציג את מגילת ישעיהו השלמה ומסביר על יחידותה.

  • למה לדעתכם מכנה אדולפו רויטמן, אוצֵר היכל הספר, את מגילת ישעיהו "המונה ליזה שלנו"?

קרדיט: The Great Isaiah Scroll / museumisrael